בשבועות האחרונים אנחנו חווים פה גל של קיצוניות ואלימות הן מצד היהודים והן מצד הפלסטינים (ולעיתים מצד חלק מערביי ישראל). היו כאן מהומות באזורים שבארץ נחשבים בד"כ שקטים (יחסית), ידויי אבנים, וגם הרג של מספר ישראלים וכמובן – פלסטינים.

הדברים קיבלו תפנית חריפה מאוד לאחר שמספר חכי"ם מהימין החליטו לעלות להר הבית (האם הם ילמדו ממה שקרה אחרי שאריק שרון עלה להר הבית? מה פתאום!). זכותו של כל אחד לעלות להר הבית (תיכף אתייחס לנקודה זו), אבל כמובן שהעניין של העלייה להר הבית לא היה לשם העליה אלא לשם המיקרופונים והמצלמות לפנות לבוחרי "הבית היהודי" ובוחרים אחרים – ומיד הם החלו להצהיר שבהר הבית צריך "חופש פולחן" לתת ליהודים להתפלל, אחרים לקחו יותר ימינה ואמרו שצריך להעיף את המסגד וצריך לבנות בית מקדש שלישי ועוד ועוד.

אז בואו נראה: חופש פולחן? נסו לדמיין קבוצת ערבים יורדת לכותל המערבי ומתפללת שם תפילה מוסלמית. אמרו לי בבקשה – תוך כמה רגעים נצטרך להזעיק טור אמבולנסים? אז זה "חופש הפולחן" – אצל אחרים, לא אצלנו. בניית בית המקדש? לא חשוב שרבנים נחשבים פסקו שאין לעלות להר הבית, אבל ביהדות יש "עשה לך רב", יהיה הזוי אשר יהיה – ואז כל אחד שומע למישהו אחר, בין אם זה "רב" או רב. נקודה חשובה אחרת שרבים שוכחים אותה זה שאנחנו מסרנו את הר הבית, ולפיכך מי שקובע בהר הבית בכל הקשור לדת, זה הווקף עם מלך ירדן, ואת זה לא ניתן לשנות.

בכלל, אם נחשוב קצת על כל האמונה של בית מקדש על הר הבית וההשלכות על כך, נבין מהר מאוד שמיליארד מוסלמים יעשו הכל כדי להיכנס לעימות מול ישראל. מבחינתם זה אחד המקומות הכי קדושים (כן, גם אם הוא לא כתוב בקוראן. על 99% מהקברים היהודים במדינה אין שום התייחסות בתנ"ך ובכל זאת אנשים דתיים מחשיבים אותם לקדושים. דוגמאות? רבי מאיר בעל הנס, יוחנן בן עוזיאל, רבי שמעון בר יוחאי ויש עוד המון) שיש להגן עליהם, וכשזה מגיע למימון עימות אם יהיה על לגבי הר הבית – תהיו בטוחים שהסעודים ישפכו מיליארדים כמו כלום.

אז אותם חכי"ם הדליקו את האש, מה שגרם לכך שהחל גל של פיגועים שהפעם לא היה רק בירושלים ובשטחים אלא גם בתוך המדינה. שמישהו בימין יבין את ההקשר? מ'פתאום! הם סתם התחרפנו ממזג האויר והתחילו לתקוף.

אבל זה רק חלק מהעניין. החלק השני קשור לממשלה ולעומד בראשה. אנחנו נמצאים בעונה של לפני הבחירות למרכז הליכוד וראש הממשלה מנסה לשבור כמה שיותר ימינה. היום הוגש חוק הלאום ובדרך כל מי שלא יהודי (רוב האוכלוסיה הרוסית לדוגמא, דרוזים, צ'רקסים וגם ערביי ישראל המוסלמים והנוצרים) זכה ל"שנמוך". זכויות שוות לכולם? עף דרך החלון. משפט לפי ההלכה העברית? אנחו כבר מגיעים לשם! ערבית שפה רשמית שניה? הצחקתם את השרים. לו בגין, בן גוריון, ז'בוטינסקי והרצל היו חיים – הם היו מתחרפנים מההצעה ההזויה הזו, אבל מה לעשות, אין ממש מי שיעצור אותה. אולי בג"צ, אבל עד אז – הפשיזם בישראל הולך וצובר תאוצה.

ואם הזכרתי פשיזם – נראה שמשטרת ישראל לוקחת לה את הזמן ולא עושה שום דבר נגד להב"ה, שעושים בדיוק מה שעשו הנאצים לפני התחלת מלחמת העולם השניה. הם התעללו ביהודים מבחינת איסור בעלות על חנויות, איסור הליכה על מדרכה ועוד, ואצלנו? אם ערבי פוזל לכיוון יהודיה או שיהודיה מעוניינת לצאת עם ערבי – הם כבר יפרקו את הערבים לגזרים, ולצערי שוב ושוב חברי להב"ה מפוצצים ערבים במכות והמשטרה – לא עושה כלום. שלשום חברי להב"ה דפקו מכות לשוטרים בפתח תקווה. האם הפעם המשטרה והיועץ המשפטי יחליטו לפרק את התנועה הגזענית הזו? אני בספק.

עוד עניין אחד שאני רוצה להעלות אותו והוא עניין הפלסטינים. ראש ממשלתנו ממשיך בשקריו שאבו מאזן מתסיס ומעודד את הטרור. ראש השב"כ הנוכחי טוען שזה לא נכון. גם ראש השב"כ הקודם וראש המוסד הקודם וראש אמ"ן הקודם טענו אותו דבר, אבל התקשורת הימנית העדיפה להטיל רפש על הצהרותיים ולטעון שהם "שמאלנים" (חלק מהם באמת בשמאל, חלק לא, אגב). מדי יום מלעיט משרד ראש הממשלה את הפיד בפייסבוק לידיעת העוקבים בכל מיני פוסטרים המאשימים את אבו מאזן בהתססה, וכמה שעות מאוחר יותר הם מוחקים את הפוסטים. ב"ישראל היום" ובשאר ערוצים הלהוטים ללקק לממשלה מראים את אלו ששונאים אותנו ואלו שיוצאים בקריאות שמחה ועידוד לאחר כל פיגוע שמתים פה יהודים.

הבעיה היא שאותם אלו שכועסים, מעדיפים לשכוח משהו חשוב – תמיד יהיו כאלו ששונאים אותנו (בחלק מהמקרים אנחנו גורמים את השנאה הזו ומלבים אותה, ובחלק מהמקרים היא מעודדת ע"י כל מיני גורמים פוליטיים באותן מדינות כמו האחים המוסלמים, חמאס וכו') – אבל בסופו של יום, הסכמים עושים עם מנהיגים, גם כשלא כל כך אוהבים אותם. צריך לזכור שהמתנחלים האספסוף ורבים בימין לעולם לא יסכימו לשום הסכם שיסיים את הסכסוך הזה, ומנהיג אמיתי צריך לדעת לדלג על המתנגדים ולקחת החלטות לא קלות אך חשובות ונכונות לטווח הארוך. בגין עשה זאת למרות כל ההפגנות  והאלימות (חושבים שפינוי סיני היה שקט? תחשבו שוב) וחתם על הסכם שלום עם מצרים. שלום שהיה "קר" אך בשנתיים האחרונות הוא נהפך לשלום אמיתי, וכך גם רבין עשה עם ירדן. בימין לא ירצו להקשיב לכך, ומבחינת בנט וחבריו, כמו גם מפלגות ימין אחרות – אין פרטנר ולא מעניין אותם ההפסדים שיהיו (רק במוצ"ש קיבלנו הפחתת דירוג אשראי, חלק מהסיבות גם קשורות לפוליטיקה, האיחוד האירופאי חושב לחסום יבוא של מוצרים מהשטחים, וזו רק ההתחלה).