בשנה האחרונה קם אויב חדש ובלתי צפוי במזרח התיכון שנקרא דעא"ש (בשמה הקודם) או "המדינה האיסלאמית" (בשם הנוכחי, ובערבית: الدولة الاسلامية). דעא"ש, כפי שמוזכר בוויקיפדיה, לא הגיעה לצורתה הנוכחית החל מכלום, הם היו הסניף של אל-קעידה בעירק עד שהמנהיג המקומי החליט שהוא ממשיכו הישיר של הנביא מוחמד, מה שכמובן גרם לפיצוץ בין הסניף המקומי הנ"ל לאל-קעידה ולאוסמה בין לאדן עד שזה הגיע למצב שאוסמה בין לאדן עצמו מתנגד להנהגה ובמיוחד למנהיג הנוכחי של דעא"ש, הלו הוא אבו-באכר אל בגדאדי (בתמונה משמאל). בניגוד לכל מיני ארגוני טרור שקמים כל פעם והם בעצם בעיה של אותה מדינה שהם נמצאים בה (ותלוי מהי שאיפתם), לדעא"ש יש משימה אחת ענקית אך עם הצהרה פשוטה: מדינה איסלאמית אחת עם חוקי שריעה כמו שהם נכתבו באופן מילולי (ללא פירושים מודרניים). אותה מדינה משתרעת על שטח הכולל את עירק וסוריה ועוד כמה מדינות שדעא"ש שואפת לכבוש. התושבים מצווים או "לחזור בתשובה" (לגירסה המוסלמית של דעא"ש) או למצוא את עצמם מול אקח מכוון לראשם ולמות (ודעא"ש הורגים בסיטונות). גברים מצווים להפסיק לעשן (בל נשכח שבמדינות אלו העישון שם נמצא בשיא הפופולריות, אין "אסור לעשן" בשום מקום), להתפלל 5 פעמים ביום, לא לגלח זקן ובקיצור להיות איסלמי דתי. נשים – רק בבית, לא עובדות בחוץ, בזמן תפילה כל החנויות סגורות, ובקיצור – המאה השביעית-עשירית חוזרות לביקור.

מבחינה כלכלית וניהולית – דעא"ש מנסה לייעל מערכות ציבוריות מצד אחד ולחלק אוכל, אך מצד שני, היא מכניסה את היד עמוק לתוך כיסם של בעלי עסקים וגובה סכום רציני. תשתיות ממשלתיות שנופלות לידיהם ממשיכים לפעול אך הרווחים (כמו מנפט) – עוברים לידי דעא"ש. בסוריה, לדוגמא, שם שולטת דעא"ש בחלקים ניכרים, דווח על עסקאות סודיות שעשה אסד עם דעא"ש לרכוש מהם נפט גולמי, ויש לא מעט עסקאות אפלות שבהם מעורבת דעא"ש, כך שכיום הם מרוויחים מיליוני דולרים מדי יום.

המלחמה של דעא"ש ב"כופרים" היא מלחמה שונה מכל מלחמה רגילה. בניגוד למורדים הסורים שקיבלו נשק ומימון מסעודיה ומקטאר (בהתחלה) – מלחמתה של דעא"ש היא מצד אחד דרך המדיה האינטרנטית והטלויזיה, בכך שכמעט כל לוחם מצויד במכשיר סלולרי עם מצלמה ו/או מצלמת וידאו, אך מצד שני – הם לא משתמשים במערכות תקשורת לתאם בין יחידות (אם כי הם משתמשים בתקשורת פנימית בזמן קרב "מקומי", היו כבר מספר קטעי וידאו שהלוחמים הופיעו עם מכשירי קשר של מוטורולה), כך שהאזנות לא כל כך עוזרות במקרה הזה.

בניגוד לכל צבא או ארגון טרור גדול (חיזבאללה לדוגמא), מבחינה לחימה, כל פעילות לחימה היא מבוזרת ואכזרית במיוחד, הרבה יותר מכל מה שאנחנו מכירים במאה ה-20. בדעא"ש לדוגמא אין חובשים או מרפאות ניידות, מי שנפצע ויכול להשיג עזרה לעצמו – אהלן וסהלן. מי שלא – אללה יקח את נשמתו וישכן אותה בגן עדן. הם פשוט לא טורחים לטפל בהם.

מבחינת ה"חיילים" עצמם – אלו הצעירים הכי פסיכופטיים שאפשר לדמיין! אין שיקולים של חיי אדם בחשבון כלל וכלל, והם מאוד נסמכים על אותם סרטים וקליפים שדעא"ש מפיצה באינטרנט. אותם קליפים שבהם רואים כיצד הם הורגים אנשים ומקפדים ראשים של "כופרים" – זורעים פחד רציני בחיילים הסוריים והעירקים והתוצאה במקרים רבות הם שכמות המשתווה למחלקה צבאית של חיילים שתוקפת בסיס – מצליחה להניס כמות הגדולה פי 30 ומעלה בזמן לחימה קצר (כפי שניתן לשמוע בעדות שנותן שבוי סורי בעודו חופר את קיברו). בניגוד לארגוני טרור ומלחמות "רגילות" – בדעא"ש לא נותנים לחיילים ולאזרחים שם לברוח – אלא הם מכריחים אותם לחפור קברים ולאחר מכן יורים בראשם, והכל כמובן מצולם ולאחר מכן מופץ באינטרנט כדי להגביר את הפחדים.

לתוך הקלחת הזו נגררת ארה"ב ושאר מדינות מערביות, וכאן – מתחיל הסיבוך.

לחימה מהאויר תועיל חלקית מאוד. לחיילים של דעא"ש אין כמעט בסיסים שלהם. הם כובשים בסיסים של אחרים אך הם עסוקים יותר בלבזוז את הבסיסים מתכולתם ולעבור הלאה. הם נטמעים בתוך האוכלוסיה ואין להם לבוש צבאי אחיד. הם לובשים מכל הבא ליד. האזנות לא יעזרו כי אין תקשורת אלחוטית בין "חטיבה" ל"חטיבה" – הכל נעשה בצורה ידנית, ומכיוון שאותה קואליציה שרוצה להילחם בהם לא מעוניינת להכניס כוחות קרקעיים אלא להילחם אוירית, הלחימה הזו יכולה לעזור חלקית בזמן כיבוש בסיס ככוחות סיוע אויריים. מי שיסתכל בקליפים שלהם יראה את חיילי דעא"ש נלחמים עם נק"ל (נשק קל), RPG ו-IED. גם אם הקואליציה תשמיד את את המורדים בהתקפת הגנה של בסיס, תהיה בעיה מכיוון שישנם עוד חיילים רבים שנמצאים בערים הסמוכות ולא ניתן לזהותם, אז הם ינסו לתקוף שוב ושוב עד לכיבוש אותו בסיס ולאחר מכן את אותו אזור.

על מנת להילחם בדעא"ש בצורה כירורגית, יש צורך בהכנסת כוחות מאסיבית קרקעית ואת זה אף מדינה לא מוכנה לעשות.

ג'ורג' בוש (הנשיא שהצהיר כי חלם שאלוהים אמר לו להיכנס לעירק) הכניס את ארה"ב לתוך מלחמה בעירק בשקרים על תחמושת גרעינית. עכשיו יש את אבו-באכר אל בגדאדי שלוקח את עניין אללה והדת לקיצוניות הכוללת הרג מאסיבי וכיבוש שטחים. 2 מנהיגים, שתיהם טוענים (באופן ישיר האחד, באופן עקיף -השני) שאותו אל אמר להם לעשות כך. שוב יש לנו מלחמה שמבוססת על דת ואלוהים.

דעא"ש שחררו לאחרונה סרט פרופוגנדה ארוך שמראה את הישגיהם. בניגוד לסרטי הסנאף הקצרים שהם הוציאו עד כה שמראים הרג המוני, הסרט הזה הוא יותר "חלבי". (לא שחסר בו דם וירי ישיר ועל כן – קחו בחשבון אם אתם רוצים לראות) – אבל הוא מראה את אותם "אסמכתאות" ומה דעא"ש עושים. זה סרט באורך 55 דקות בהפקת אל-חיאת. הסרט, שוב, לא קל לצפיה. למעוניינים, ניתן לראות אותו כאן.