אצלנו, כבני אדם, יש בתוכנו דבר מאוד מעניין שלא נמצא (לפחות עד כמה שידוע לנו) בבבעלי חיים אחרים. סטיב ג'ובס היה קורא לזה "קסום", והאמת שאותו משהו בהחלט מסוגל לחולל "קסמים"…

וגם להפיל אותך לקרשים.

קוראים לזה אמונה. אני לא מדבר על אמונה באל (לזה נגיע אחר כך) אלא על אמונה בכלל.

תחשבו על כל טייקוו, כל מנכ"ל, כל מישהו שמוביל, בין אם זה מוביל פוליטי (ראש ממשלה), נשיא, אנשים עשירים וכו'. מה המשותף לכולם? שהם האמינו בעצמם. שהם האמינו שמגיע להם יותר, הם האמינו שהם יכולים להוביל.

מה שמיוחד באמונה הוא האי-תלות במציאות עצמה. תחשבו על זה – כמה אתם מכירים מנהלים שנמצאות בעמדות בכירות וכישורי הניהול שלהם שווים לכישורים של בבון ממוצע? לא מעט. כמה אנשים הצליחו למרות שכל הסביבה היתה בטוחה שיכשלו? לא הרבה, אך גם לא מעט.

האמונה הזו היא בעצם המנוע שגורם לאדם לשנות דברים בו. אם אדם מאמין בעצמו ומאמין שהוא שווה יותר והוא גם "יקרין" את זה החוצה, יש סיכוי טוב שהוא גם יקבל יותר, בהשוואה לחברו שאינו מאמין בעצמו. כך לדוגמא אדם שמאמין שהוא יודע XYZ יותר טוב מאחרים והוא "מקרין" זאת, יש סיכוי לא קטן שהוא יקבל משכורת יותר גבוהה בהשוואה למתחרה על אותו תפקיד. אותו דבר קורה בתחומים רבים כמו זוגיות וכו'.

אמונה עצמה לא מצריכה בסיס לוגי. בסיס לוגי כמובן יכול לעזור, אבל הוא אינו חובה. כך לדוגמא במקרים של אמונה ודת. מי שילך בדרך לוגית טהורה לא ירצה להיכנס לשום דת כלשהי, הואיל ודתות (ואני מדבר על כל דת) מלאות חורים לוגיים ככברה. אנשים מעדיפים להאמין באל/אלה כלשהו/י, למרות שלוגית להם אין שום תקשורת עם אותו אל/אלה (תקשורת במובן שניתנת להוכחה לכולם, כמו לשמוע/לראות את האל/אלה ע"י צופים רבים). מדוע הם מאמינים? כי הם חושבים שיש מישהו מלמעלה שמכוון את הכל. המאמין ברוב המקרים לא ירצה שיפריכו את אמונותיו כי הפרכת אמונה גוררת אחריה משבר נפשי גדול.

אמונה היא כמו עץ, היא דבר שגודל וגודל, אבל היא לא עץ יחיד אצל האדם. יש לכולנו אמונות שונות. אמונה שאנחנו מוצלחים, אמונה שאנחנו אהובים, אמונה שיש מי ששומר עלינו ומכוון אותנו (אצל הדתיים), אמונה שאני חי ואני קובע את דרכי (אתאיסטיים), וככל שהזמן עובר, האמונות האלו הולכות ומתעבות, הולכות וגדלות….

וכשדברים גודלים וגודלים, מגיעות גם הסכנות. לא צריך ללכת רחוק מבחינת דוגמאות, הנה 2:

1. אבי אוהב את דורית, הוא פשוט "מכור" אליה ואוהב להיות כל שניה איתו. הוא מאוד מאמין שהיא אוהבת אותו והוא עושה הכל להראות לה שהוא אוהב אותה, עד שיום אחד הוא מוצא אותה במיטה עם בחור אחר. כאן נשברת האמונה לרסיסים באהבה בין אבי לדורית. מה יקרה מכאן? הכל פתוח והפתעות יכולות לקרות.
2. אמונה בדת, כשהיא גודלת, היא נקראת בפי דתיים רבים "התחזקות", כלומר אדם "מתחזק" באמונתו באלוהים, במצוות וכו', אבל במקרים רבים אותה אמונה בדיוק הורסת חלקים יותר לוגיים. הדוגמא הכי מוכרת היא שאדם ש"מתחזק", מתחיל לדקדק בכל מיני מצוות גם כשזה דופק חלקים במערכות יחסים בינו לסביבתו, בין אם זה עם הבת זוג, חברה, או חברים קרובים. מקרים יותר קיצוניים ניתן לראות אצל רבנים רבים ש"התחזקו" באמונתם ואם בעבר הם התייחסו לחילונים באופן די מכובד, פתאום היחס לחילונים נהפך ל"משוקצים", סובלים מ"טמטום הלב", אוכלי נבלות, "עמלק" ושאר גידופים. היכן היחס של בן אדם לחברו? נעלם.

אמונה טובה שתצליח לגרום לאדם להתפתח צריכה לבוא עם בסיס לוגי טוב. אדם יכול להאמין בעצמו שהוא מוצלח מאוד והוא יכול לגרום לדברים לקרות, אבל אם הוא מתייחס לאחרים כחולירות, אם הוא לא מקשיב לביקורות מאחרים ומתקן את עצמו, אז אמונתו בעצמו בסופו של דבר גם תפיל אותו, וחבריו היקרים מהעבר, אלו שהוא זילזל בהם בגלל אמונותיו – לא תמיד ירוצו לעזור לו.

ולבסוף, בנימה אישית, אני רוצה לפנות לאלו שמדי פעם משוחחים עימי ויש להם אמונה חזקה ביהדות ומנסים לשכנע אותי "לחזור בתשובה" (יש כמה כאלו): אתם מאמינים באיזה אל ובתורה ובמצוות. זו זכותכם ואני מכבד את החלטתכם לדבוק בדת. יחד עם זאת, כותב שורות אלו אין לו שום רצון ושום עניין בחזרה בתשובה/קיום מצוות/הקשבה לרבנים וכו', כבדו את החלטתי.