קרו לי בעבר מספר מקרים ששוחחתי עם כל מיני אנשים שהחליטו ביום בהיר אחד שה"חילוניות" היא לא משהו שמתאים להם והם התחילו תהליך של חזרה בתשובה. חלק מהם חזרו בגירסה ה"מסורתית" (הווה אומר כיפה, אוכל כשר, תפילות, שבת וכו'), וחלק לקחו את זה לצד הקיצוני (להיות חרדים, לבוש שחור, זקן, מגבעת וכו').
אישית, אין לי שום בעיה עם כל בנאדם שחוזר בתשובה או חוזר בשאלה. זכותו המלאה של כל אחד לעשות כרצונו וזו היתה דעתי תמיד, בדיוק כמו שאין לי בעיה שאדם מאמין בקיום שדים,ישויות,פיות או שלל ירקות אחרות. זה עניינו.
התהיה שלי לגבי אותם אנשים היא – מדוע הריצה הזו בחזרה ליהדות? מדוע בעצם לחזור בתשובה?
יש אנשים שאוהבים את אמנון יצחק, הולכים להרצאותיו, משתכנעים וחוזרים בתשובה. אלו בדיוק האנשים שמבחינת IQ… לא בדיוק יהיו המדענים הבאים. אם מישהו מקשיב לאמנון יצחק ובאמת משתכנע, אז אינני יודע מה לאמר לאותו אדם.
אבל אלו שעם IQ רציני וחוזרים בתשובה ליהדות.. על מה ולמה?
אם זה בגלל הלוגיקה התנכי"ת ומי שכתב אותה (כביכול. אני מדבר על התורה), אז באותה תורה יש חורים לוגיים מכאן ועד הודעה חדשה, מהבריאה עצמה שהיא בכלל הפוכה לכל כלל לוגי, לזמן קיום כדור הארץ (שהוא הרבה יותר מקיום אותה תורה), וכלה במצוות ועברות שעבר עליהן הכלח לפני עידן ועידנים. רוצים דוגמא? ניתן לערס הסקפטי לדבר.. (אם אתם לא רואים שיבוץ וידאו, בטלו את חוסם הפרסומות לדומיין הנוכחי, בין כה אין פה פרסומות).
אגב, לבחור יש עוד כמה קליפים מעניינים, תלחצו על כפתור ה-Youtube בוידאו לראות אותם.
אחת הסיבות שאני שומע אותה במגוון וריאציות היא ש"אני מרגיש שיש משהו מעלינו", אז בוא נראה:
- הטענה ש"יש אלוהים" – זו טענה תמוהה, משום שאם אותו אלוהים קיים, הוא מעדיף לא לדבר איתנו, וכשאני מדבר על איתנו, אני מדבר שעדיין לא התרחשה ב-200 שנה האחרונות (לפחות) תופעה שבה צבר גדול של אנשים שמע את אלוהים. יש פה ושם כל מיני אנשים שבטוחים ששמעו את אלוהים, יש כל מיני רבנים שהחליטו גם שהם קובעים לאלוהים כאילו היה איזה Bitch שלהם מה לעשות – אבל תכל'ס, אותו אלוהים לא מראה את עצמו, לא משמיע מילה וכל הוכחה לקיומו כיום ניתנת להוכחה הפוכה.
- הטענה ש"יש משהו גדול מאיתנו" – זו טענה מאוד מעורפלת. כן, אנחנו כוכב אחד ויש עוד מיליארדי כוכבים, גלקסיות אחרות, שמשות אחרות ועוד, כל הטרראם הזה הוא דבר ענק, אבל … מה לך ולזה? אין שום הוכחה שאותו "משהו גדול" – הוא זה שמשפיע עליך.
וישנם כמובן כל אלו שעברו חוויות שונות: מלאך נגלה אליהם, אליהו הנביא התגלה אליהם, קרה להם נס, וכו' – אלו נקודות שיחסית קל להתייחס אליהם:
- אלו שראו דברים – אם יש משהו אחד שהוא לא ממש "יציב" – זו הראיה הפיזית שלנו. קל להשפיע עליה. זרקו בנאדם למדבר בלי מים ותכריחו אותו ללכת במדבר. תהיו בטוחים שהוא יראה דברים שלא קיימים לאחר זמן מה (פאטה מורגנה). קחו אדם רגיל, תהפנטו אותו ולהמפנט יהיה קל מאוד לתעתע בראייה של אותו אדם. קחו אדם אחר עם דמיון מפותח, והוא ישבע שהוא רואה דברים שאתם אומרים לו שהם שם – מלאכים, פיות, שדים, חד קרן וכו', כלומר הראיה שלנו במקרים רבים יכולה להיות מושפעת מכל מיני גורמים סביבתיים.
- קרה להם נס – הנה אחד הדברים שאנשים במצבי לחץ מייחלים שיגיע, וכשהוא מגיע, הם מתעצבנים למה קרה להם הנס ולמה בכלל המצב הזה הגיע. במבט מאקרו, החיים שלנו מושפעים מאין סוף גורמים חיצוניים שלא קשורים אלינו או קשורים חלקית אלינו וכל פרמטר שמשתנה במשוואה המסובכת להפליא הזו יכול להשפיע עלינו ישירות, בעקיפין או כלל לא. כשקורה "נס", זה אומר שאחד הפרמטרים שהשתנה שיחק לטובתך בעקיפין. אם מחר בבוקר אליך לתחנת הלוטו, אמלא טופס ובלילה אראה שזכיתי בכמה מיליוני שקלים. קרה לי נס? חלקם יאמרו שכן וחלקם יאמרו שהאיר לי המזל, וחלק אחר יאמר לי שהמקריות האירה לי פנים. כפי שטענתי – אין לנו שליטה על הכל ואנחנו מושפעים מהרבה דברים, לעיתים לטובתנו ולעיתים לא. אז "נס" לא קרה לך בגלל שאתה דתי, או אתה יהודי, או שאתה "נשמה גבוהה", או שאתה "מואר" או "מוגן", זה יכול לקרות בדיוק לכל אדם אחר ללא קשר לאמונותיו.
אישית, בעבר חוויתי תאונת דרכים כשאוטובוס פשוט "נכנס" בי, כהולך רגל, 3 פעמים (אוטובוס אקורדיון). הנזק? רגל שבורה והמון שריטות. קיבלתי "במתנה" פלטינה ברגל. הוריי, אנשים דתיים, כשהגיעו לבית החולים לבקרני, היו בטוחים שקרה לי נס ושעליי ללכת לבית הכנסת לברך "הגומל". הסברתי להוריי היקרים שאני לא מכיר גומל ואני לא ממש מסתדר עם גמלים. היה נהג אידיוט, שדה ראיה גרוע, והתאונה קרתה. אני חי? כן, אחלה, ממשיכים הלאה (וניצלים מהטרור של האחות התימניה שיודעת לקחת דם כמו שאני יודע להטיס חללית). האם אותו נס כביכול השפיע על אמונתי? היא נשארה כמו לפני התאונה, לא זזה לא לכאן ולא לכאן. התאונה כן לימדה אותי לשים לב יותר לדברים ולא לסמוך על נהגים שאולי יראו רמזורים.
אנחנו חיים בעולם שמשתנה ללא הרף. כל אותה "השגחה עליונה", "השגחה פרטית" או שמות אחרים שכל מיני דתיים קוראים לזה – לא רלוונטית. לאותה "השגחה" כביכול אין פנים ואין למי לפנות ולקבל תשובות, וזה בדיוק כמו לפנות לדבר שמופיע כאן מצד שמאל.
לסיום, 2 הסיבות הכי מצחיקות ששמעתי (וראיתי שבגללה אנשים חוזרים בתשובה) :
- לאדם הופיע מישהו יקר שכבר מריח את הפרחים מלמטה – בחלום, ואותו ז"ל ביקש/איים/ציווה על אותו אדם לחזור בתשובה. לאלו אני ממליץ לקרוא בעיון על "חלום" בוויקיפדיה ולהבין שחלום זו אחת השיטות של המוח שלנו להוציא דברים, בין אם ידועים או מודחקים, בכל מיני צבעים וצורות וסיפורים שונים. חלום, בסופו של דבר, הוא חלום, מתעוררים ממנו ואז אם זוכרים אפשר לחשוב עליו או להתעלם ממנו. גם לי קרה שהופיע סבי שנפטר עם דרישה להתקרב לאלוהים. תודה, אני מעדיף להישאר במקומי 🙂
- רבנים, אפטר-אפקט של נסים – הנה אחד הדברים שידועים: אדם הלך לרב, ובעקבות ברכתו/כוחו של הרב, דברים השתנו והרב ציווה על אותו אדם לחזור בתשובה ולקיים מצוות. במקרים אחרים, אנשים שעברו NDE (חוויית סף מוות) והם ראו מנהרה עם אור, או שהם ראו מלמעלה את בני המשפחה ואת האדם עצמו על המיטה. בכל המקרים האלו לא מדובר בהוכחה לנס ויש הסבר יותר עמוק לכך בלינק בוויקיפדיה (וגם הסבר איך אפשר לגרום את הדברים). במקרה של רבנים, קשה לשכנע אבל אנשים שוכחים שאמונה עצמית יכולה לחולל פלאים. אנשים ריפאו את עצמם בעזרת כל מיני מאמנים למרות שהרופאים הרימו ידיים, ומה לעשות – אמונה עצמית אינה נס.
לכן אם אדם חושב שהוא בחור לוגי לחלוטין, והוא מעוניין לחזור בתשובה מסיבות שונות, אולי כדאי שיבדוק את הדברים יותר לעומק. לעיתים רצון לחזרה בתשובה יכול להעיד על רצון עמוק יותר לשינוי דברים, לאו דווקא קשורים באמונה דתית.