בעקבות הפרשה עם רז אטיאס שרצה להרוג את חברתו ולהתאבד (ומתנדבי המשטרה הרגו אותו), הודיעה אמהּ של הבחורה (לשעבר בת זוגו של רז) כי ההריון של ביתהּ יופסק.
מכיוון שהדבר פורסם במדיה ובעיתונות, ומכיוון שלא חסרים פה כל מיני “נשמות טובות”, מטר הגופרית החל לרדת על אותה אם ובאותה נשימה הוזכרו דברים כמו היהדות וכמובן .. עמותת “אפרת”.
קצת רקע על דתות מונותאיסטיות (יהדות, איסלם, נצרות) והריון: הדתות הנ”ל בצורה גורפת מתנגדות לחלוטין לרעיון של הפלה גם במקרים של אונס. יש כמובן כל מיני אנשי דת שמתירים במקרה של אונס להפיל אבל העמדה הרשמית (ללא פרשנות של אנשי דת) היא איסור גורף על הפלה.
האיסור הזה מגיע לעיתים למצבים מאוד מגוכחים: באפריקה, הדרך הכי נפוצה להידבקות מאיידס היא דרך סקס, ולכן גופים רבים יוזמים מהלכים של חלוקת קונדומים לתושבי היבשת. האפיפיור והנצרות כמובן מתנגדים, וגם מפיצים שקרים כמו “קונדום לא מונע איידס”. במדינות מוסלמיות לעומת זאת עניין ההפלה הוא כלל לא issue. אין הפלות, גם אם היולדת היא צעירה שלא הגיעה לגיל בגרות, גם אם היא נאנסה וגם אם יש חשש לחיי האם – לא נותנים להפיל.
בארה”ב המפלגה הרפובליקנית מנסה לדחוף דרך המועמד לנשיאות שלה (מיט רומני) ודרך הסנאט והקונגרס את איסור ההפלה במגוון דרכים: איסור רכישת כדורים למניעת הריון “מהמדף” אלא רק באישור רופא, איסור מימון ציבורי של הפלות, קמפיינים אגרסיביים המיועדים להפחיד את האם שלא תעיז להפיל ועוד.
בישראל המצב די “באמצע”. אם היא נערה שלא הגיעה לגיל 18, או שההריון נובע מיחסים אסורים (גילוי עריות, אונס), או שהעובר עלול להיות בעל מום, או שההריון עלול לסכן את חיי האשה – אז ניתן לבצע הפלה ע”ח קופת החולים. יש צורך באישור ועדה רפואית (שמורכבת מ-2 רופאים ועובדת סוציאלית), ולאחר אישור הועדה מתחיל התהליך של טופס התחייבות, פניה לביה”ח וכו’.
אם לעומת זאת הסיבה להפלה היא אחת מסיבות “אנוכיות” כגון: הריון מחוץ למסגרת נישואין, או שהאשה אינה מעוניינת בהריון בשלב זה של חייהן או שהיא רווקה/גרושה/אלמנה ולא רוצה כרגע ילד – אז הוועדה לא תאשר את ההפלה. האשה תוכל להפיל דרך קופת החולים שבו היא חברה, אך היא תצטרך לשלם על כך. כמה? נכון ל-2010, המחיר הוא 2500 שקל.
בדרך, מההחלטה להפיל ועד ההרשמה לתור להפלה, האשה תקבל פניה מאגודה בשם “אפרת”. המטרה של האגודה הזו היא לגרום לזו שרוצה להפיל – לחזור בה, ומבחינת האגודה כל האמצעים (החוקיים) כשרים. מתנדבת תגיע לביתה של האשה או שתיצור איתה קשר טלפוני, תעשה לה רגשות אשמה, תבטיח לה הרים וגבעות, תפעיל עליה כל לחץ אפשרי – העיקר שחס ושלום היא לא תפיל.
וכאן נמצאת הבעיה המרכזית.
כיום במאה העשרים בישראל נשים רבות יוצאות לעבודה ומפתחות לעצמן קריירה. הן כבר לא עקרות בית שנמצאות כל היום במטבח ובנקיונות. הן רוצות להתפתח ומשקיעות בעצמן. הן רוצות לעצמן את הזמן ואת החופש להחליט לבנות משפחה, החל בבחירת הבן זוג המתאים, הבית/דירה המתאימים ואת הזמן מתי להוליד ילדים וכמה. בארה”ב זה נקרא Family planning ובפוליטיקה שלהם זה נקרא Pro Choice, כלומר “בעד בחירה”.
אגודה כמו “אפרת” היא בדיוק ההיפך. המטרה שלה היא שאותה בחורה (ברוב המקרים) תוליד את הילד גם אם הבחורה אינה מוכנה לכך נפשית, אין לה בגרות נפשית, אין לה את האמצעים לגדל ילדים (בית, כספים, בן זוג וכו’), אבל מבחינתם זה לא מעניין – העיקר שיהיה ילד/ה!
הבעיה המהותית עם גופים כמו “אפרת” לעניות דעתי, היא שאין אף אחד שעוצר אותם מלהלך אימים עם המניפולציות שהם עושים על נשים בהריון. נכון, צריך להבהיר לאשה שבהריון את ההשלכות על הפלה או הריון, אולם צריך לעשות זאת בצורה שווה וניטרלית. אם מישהי החליטה שהיא לא רוצה ילד כרגע, זו זכותה ולאף אחד אין זכות להלך עליה אימים, להפחיד אותה עם מילים כמו “רוצחת” וכו’. לכל אחת יש את הזכות המלאה להפיל או להוליד ילד והגיע הזמן שגופים שונים יתחילו להבין את זה. אנחנו לא בימי קדם, אנחנו במאה ה-20.
