פוליטיקה: בחירות ושקרים

אתמול בערב עברה בקריאה שניה ושלישית ההחלטה לפזר את הכנסת ולרוץ לבחירות. כמובן שכל המפלגות הודיעו שזה מיותר ובזבוז כספי הציבור, אבל מצד שני, אף אחת מהמפלגות לא ממש רצתה להצטייר כמתכופפת לדרישות רה"מ. אז הולכים לבחירות.

ומכיוון שהולכים לבחירות, מוציאים את כל החומרים שאסורים על פי החוק ומעשנים אותם, כדי למצוא איזה רעיון מופרך למכור לציבור. פעם אנשים היו מתעניינים במצע של המפלגה, כיום הליכוד לדוגמא כלל לא טורח לכתוב אחד כזה (הוא "בתהליכי כתיבה" עוד מלפני שנתיים, אגב). אז צריכים לזרוק איזו פנטזיה לציבור, וכל מפלגה מנסה להוציא משהו כזה, אפילו שמבחינה כלכלית מדובר בשטות ו/או התאבדות כלכלית (תלוי ברעיון).

ש"ס לדוגמא הלכה על רעיון כפול: 30 שקל לשעה שכר מינימום, ו-0% מע"מ על "מוצרי יסוד" (כן, מרכאות, אף אחד לא אומר מה נכלל ב"מוצרי יסוד").

אז לגבי 30 שקל לשעה: צוות הבחירות של ש"ס פשוט החליט להעתיק את מה שדב חנין ומספר מפלגות שמאל מנסים להעביר זה מספר חודשים. אז הצוות בש"ס החליט לעשות Copy/Paste. לא חשוב שהגוף שמייצג את הכמות הכי גדולה של עובדים (ההסתדרות) זה עתה חתמה מול המעסיקים להעלות את השכר ל-5000 שקל (כלומר 25 לשעה), ש"ס בטוחים שיהיה אפשר לזרוק על המעסיקים העלאה של עוד 5 שקלים לשעה וזה עוד לפני שיבשה הדיו על ההסכם החדש.

אבל הכוכב בקמפיין הוא מע"מ 0% על מוצרי יסוד. גם ש"ס, גם הליכוד עם ביבי, גם העבודה – כולם מבטיחים שזה בדיוק מה שהם יתנו לעם, אם רק יבחרו בהם, אולם כפי שאתרי חדשות רבים (לדוגמא וואלה) מזכירים כי רק לפני חודשיים הוא פסל את הרעיון על הסף, אבל היי – הציבור לא זוכר, אז נעשה הוקוס פוקוס והופס – אג'נדה חדשה. ביבי פתאום נהיה סוציאליסט! אני משער שכמה תומכי ליכוד שרופים הרימו גבה..

אבל זה בסדר, אין מה להרים גבה. מדובר בהבטחה כל כך שקרית, שצריך להיות ממש נאיבי או מטומטם כדי להאמין להבטחות אלו (ולא חשוב אם מדובר בביבי, ש"ס או כל מפלגה שמציעה את ההצעה הזו). תזכרו שאנחנו מדינה בת +60 ועדיין אין שום תקצוב לרכבות לגליל, שמצב הכבישים ברמת הגולן הוא קטסטרופה שמחכה לועדת חקירה (לא לדאוג, אחד יפיל את זה על השני, ראו מקרה יערות הכרמל).

אז מה המחיר בעצם של אותו מע"מ אפס? או, טוב ששאלתם!

maamזוהי הצעת החוק של ציפי לבני מ"התנועה" מלפני חודשיים. אם תלחצו על התמונה תראו את המספרים בבירור ובמיוחד את השורה התחתונה. רואים את הסכום בסוף? כמעט 6.5 מיליארד שקל. ראש הממשלה כמובן שלא עיין בהצעה אלא דחה אותה מיידית. עתה כשהוא נהיה פתאום "סוציאליסט" הוא רוצה לבצע בדיוק אותו דבר, אבל ביבי כמו ביבי – עושה קסם מדהים, והעלות אצלו, במקום 6.5 מיליארד – רק 2 מיליארד, ממש כמו העלות מע"מ 0 של לפיד, רק שבניגוד לציפי לבני, ראש הממשלה לא מציג שום נייר רציני איך הוא יבצע מע"מ אפס ומהיכן הכסף יגיע. קוסם, לא?

גם לפיד ממשיך בשקריו על ימין ועל שמאל ומציין כאילו שבזמן שהוא היה באוצר לא עברו כספים להתנחלויות, מבלי לציין כמובן שבתקופתו עברו הכי הרבה כספים להתנחלויות. במסמך פנימי מ"יש עתיד", אגב, ישנו מסר "הצלנו את הכלכלה". לא חשוב שדווקא בתקופת ליפוד הורידו לנו בדירוג אשראי והאבטלה עלתה, אבל היי, הציבור מטומטם, מה הוא מבין, אפשר להלעיט והמנדטים יגיעו….

האמת היא שאפשר להוריד את מחירי היסוד גם מבלי להוריד מע"מ. הורדת המע"מ הרי יהיה לה אפקט מאוד קצר של מספר חודשים עד שרשתות השיווק יחלו בטיפוס איטי כלפי מעלה עם המחירים, חצי שקל פה, 20 אגורות שם – ואז מה שהיה אמור לעבור לממשלה, יכנס לכיסי הרשת. אחרי הכל – הציבור לא יקום מחר בבוקר ויפסיק לקנות ברשתות השיווק. אחרי הכל, הציבור הישראלי אינו מאורגן כמו הציבור החרדי..

אפשר להוריד מחירים, אבל בשביל זה צריך ראש ממשלה ושר אוצר קשוחים. אין שום סיבה שחקלאי שמוכר תוצרת ב-3 שקלים, בסופר היא מופיעה ב-10 שקלים! יש כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים ופוליטיים שגורמים למחירים הללו, החל ממועצת הירקות, רשתות השיווק ועוד כמה מאעכרים באמצע, ואם לא יפרקו את הבירוקרטיה ויאיימו ביבוא חופשי של כל מוצרי היסוד, שום דבר לא יזוז כאן. רשתות השיווק בין כה כבר מפטרות עובדים מבלי שהממשלה הנוכחית נקטה ולו בצעד קטן לטובת האזרחים, כי הציבור קונה קצת פחות.

צריך להבהיר לכל היצרניות, הקמעונאים והסוחרים – רווח זה לא מילה גסה, אבל חזירות זה דבר בלתי נסבל, אבל מי בדיוק יבהיר? ביבי והליכוד שעדיין מאמינים ב"זרזוף" (שנבלע ע"י ענקים מקומיים), ואילו העבודה מאמינה בהגנה מקסימלית על העובד, גם אם הוא מחמם כסא במשך 30 שנה, וראו את ה"יעילות" שיש במשרדי ממשלה, בדואר וכו'. לעניות דעתי, תחרות חופשית היא דבר טוב, אבל הבעיה היא שכשנותנים תחרות חופשית, מוחקים את הרגולטור ותסתכלו מה היה לנו עד לפני זמן לא רב בשוק הסלולר ומה קיים עד היום עם HOT, בזק וכו' (רמז: סוג שרות).

אנחנו בעוד 98 יום נלך לקלפי לבחור. כרגע הסקרים מתחילים להראות את ה"עיכול" (הזמן שהעם מבין שצריכים אותו כדי שיבחר), ולפתע היתרונות הגדולים שהיו במספרים לביבי והבטחון שהוא יהיה ראש הממשלה הבא – נעלמו. רק לפני שבוע וחצי ביבי זכה באחד הסקרים ב-26% כראש הממשלה הבא והרצוג ב-13%. נכון להלילה, ביבי 23% והרצוג 22% (לפי הסקר הזה), ובקושי עבר שבוע מאז ההחלטה לפרק, כך שהכל פתוח.

בשביל לזכות בבחירות, צריך שיניים

אתחיל בסיפור קצר: כשהייתי ילד קטן, הייתי די "חנון". אתם מכירים, אחד כזה שחוטף מכות מהתלמידים ומכל מיני ילדים. אחד המקרים שחזר על עצמו באופן תדיר היתה שכנה אחת, ילדה שהיתה גדולה ממני בכמה שנים שמשום מה אהבה לבעוט בי. ניסיתי כמה פעמים לברוח וזה עזר, אך במוקדם או במאוחר כשהייתי יוצא מהבית, היא היתה מופיעה ובועטת. לקח לי זמן להבין שהיא תמיד בועטת אותו דבר וכשהבנתי זאת, החלטתי לנקוט בטריק פשוט: נתתי לה לבעוט וכשהרגל שלה הגיע לאזור שהיא בועטת בי, משכתי בכח את הרגל שלה כלפי מעלה. זה נגמר בחודש אשפוז שלה וצעקות מהוריה והוריי (כמובן!), אבל מצד שני – היא כבר לא העזה להתקרב אליי.

אם יש משהו שצריך מבחינה פוליטית בארץ, זה לפרק ולהרכיב את השמאל מחדש, ולהפסיק להיות ה"חנון". ברשותכם, אסביר מדוע:

אתחיל בדוגמא: לפני שבועיים, שר הכלכלה בנט, דרך נציגי משרדו הציע משהו מאוד מפגר: אתה כעובד חלית וקיבלת יותר מ-3 ימי מחלה? תצטרך לבקר אצל רופא מטעם המעסיק שיבדוק אותך שוב ורק אם הוא יאשר שאתה באמת חולה, חופשת המחלה שלך תאושר. (לאלו מאיתנו שהיו בצבא, בוודאי נזכרים ברופאים הצבעיים שגם אם היית מגיע כולך זב דם עם רגל מנותקת מהמקום, אתה כשיר לחלוטין ולא מגיע לך אפילו גימל אחד). ההצעה עצמה מטומטמת לחלוטין ומעמידה מצב של רופא מול רופא, ואחרי הכל, רופא שמשלמים לו מטעם המעסיק, יעשה הכל כדי להכריז על החולה כ"בריא", מה שכמובן לא מוסיף למצב היחסים בין מעסיק למועסק. ההצעה בשלב זה נדחתה.

איך בשמאל הגיבו? מיקי רוזנטל הגיב בצורה נכונה ושאל את הנציגים אם הם יצאו מדעתם. אבל זה לא מספיק. דווקא מפלגת העבודה, שהעובדים הכי חשובים לה, היתה אמורה "להסתער" על התקשורת ועל כל מיקרופון החל מיו"ר הסיעה (בוז'י הרצוג) ועד אחרון ח"כ מפלגת העבודה ופשוט "להתנגח" בבנט ובממשלה, ולהראות שהממשלה הנוכחית מחפשת לדפוק אפילו את ימי המחלה שהעובד זכאי להם

הממשלה הנוכחית היא ממשלה שבנויה על ימין (ויש שיאמרו "ימין משיחיסטי") שהולכת וגורמת למצב שרבים לא היו מאמינים לו: אירן הולכת ויוצאת מהאימברגו, וישראל הולכת להיכנס לתוך אימברגו כלכלי. בימין ממשיכים לשחק עם המשחקים בכל הקשור למו"מ. יאיר לפיד בראיון שנתן רק השבוע ל"וואלה" הסביר כיצד אנחנו הולכים להידפק מכך שהאירופאים יחרימו את הייצוא מהמדינה ואיך זה יפגע בכולנו, רק שיאיר לפיד כרגיל מפספס וחושב שאם אנחנו נשב ונדסקס עד ביאת המשיח, אז לא יהיה חרם. רק השבוע קיבלנו הודעה מהגרמנים שהם לא מוכנים שאפילו יורו אחד מכסף שהם נותנים לנו יגיע להיי-טק כלשהו שנמצא בשטחים או במזרח ירושלים ומשרד החוץ חוששים שגרמניה זו רק ההתחלה ומדינות אחרות ימהרו להצהיר את אותו דבר.

בימין לא רוצים להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ולא מוכנים להחליט לכאן או לכאן. אם ישראל רוצה לספח את כל השטחים (ולהיות בעצם מדינה דו לאומית, הסיוט של הימין) או להיפרד מהפלסטינים ולפנות מתנחלים וישובים (רק השבוע הצהיר נתניהו כי הוא "לא יעקור אף ישראלי אחד". אני משער שההתבטאות לא סייעה לשיחות שמתקיימות בין הישראלים לפלסטינים בתיווך אמריקאי), מה שבהכרח אומר שאנחנו מתקרבים לנקודת החרם (מה לעשות, אין הוקוס פוקוס) והימין שרואה את כל זה מעדיף להתעלם מכך. מי יאכל אותה מזה? כ-ו-ל-נ-ו. היום רשתות מזון אירופאיות מסרבות לקנות מישראל, מחר האיחוד האירופאי יחליט לאחר שיכשלו השיחות, שאולי לא כדאי לא להמשיך ולהשקיע בהיי טק הישראלי ובטכניון ואוניברסיטאות ישראליות ומחרתיים קרנות הון אמריקאיות (שרובן, אגב, בבעלות מיליונרים דמוקרטיים) יכולות להחליט שאולי כדאי להשקיע את הכסף בהודו או סין במקום להשקיע את הכסף בחברות פה בארץ.. אתם מבינים איך כדור השלג מתגלגל…

מה שצריך עכשיו זה שמאל לוחמני. עם מנהיג הרבה יותר כריזמטי (לא, לא בוז'י הרצוג!) ועם התאמת המסרים לתקופתנו. הנה כמה דוגמאות:

  • כשבכל פעם מזכירים את ההסתדרות, לאנשים עולים העצבים ואני יכול להבין אותם: ההסתדרות נותנת הגנה לוועדים החזקים שממשיכים לחולל שמות בארץ (נמל אשדוד? חברת חשמל?). במפלגת העבודה צריכים לדבר יותר על הגנה על זכויות העובד, לקחת את עניין חופש המחלה לדוגמא ו"לפמפם" אותו חזק במדיה.
  • ישראל פלסטינים: פחות לדבר על "שלום" ויותר לדבר על המשכיות והצלה למדינה, להציל אותה מההזיות של הימין הישראלי ומחרם מתקרב, להזכיר את עניין התקציבים שמגיעים להתנחלויות ולא מגיעים לשאר המקומות שאינם בתחום קו 67. 
  • לחזק מאוד את עניין זכויות האזרח: אם אנחנו באמת מדינה מערבית, נושא כמו זכויות לזוג חד מיני לא אמורות להיות בכלל Issue. זכותו גם של כל אזרח בישראל לראות להיכן מגיעים תקציבים (מה שח"כ סתיו שפיר עושה).
  • אם דיברנו על זכויות אזרח, אז להתחייב להעביר חוק המאפשר לכל זוג, סטרייט או חד מיני, להתחתן איך שהוא ירצה ללא שלילת הטבות בגלל שהזוג הם הומואים/לסביות/טרנסג'נדרים.
  • לפתור את עניין האריתראים והסודנים – במקום לייבא 34,000 עובדים זרים כשהמרוויחים הגדולים הם חברות הבנייה והמעכרים, לקלוט את אלו שכבר פה ולתת להם את העבודה ולימודים. מדינת ישראל לא תתפרק מקליטה של כמה אלפים כאלו.
  • דת ומדינה: לבטל את מונופול הרבנות הראשית על כשרות ולתת לגופים אחרים להתחרות (ובהזדמנות זו לשלול מהרבנות הראשית את הסימן הרשום על המילה "כשר").
  • לתקן את עניין צווי איסור הפרסום שנעקפים בשניות על ידי חיפוש פשוט בגוגל.

אלו הן רק כמה דוגמאות שמפלגת העבודה ומפלגות שמאל אחרות צריכות להדגיש. הציבור מסכים ברוב גדול עם רוב הנקודות הללו אבל הקולות מתפצלים למפלגות שקר כמו "יש עתיד", וכאן מפלגת העבודה (לדוגמא) צריכה להפסיק את כל המו"מ לפני הבחירות, מה שמשחק לידי מפלגה כמו "יש עתיד"! צריך להזכיר את השקרים של "יש עתיד", את ההתקפלויות, את העלאות המסים שלא היה צריך ועוד.

רק כשמפלגות שמאל כמו מפלגת העבודה תבחר מנהיג כריזמטי ולוחמני, וכשהמפלגה "תוציא שיניים" – יש לה סיכוי לקחת את השלטון מחדש. בשמאל צריכים לזכור שבימין לא בוחרים מפלגות ימניות בגלל ביבי (מחר אם ביבי יפרוש והחתולים שלי ירוצו לראשות הליכוד וינצחו – הליכודניקים יבחרו בחתולים שלי!), אלא בגלל שהם מחפשים "לדפוק את הערבים" ושלל סיסמאות הזויות אחרות.

אם אנחנו רוצים שהמדינה שלנו לא תיהפך לפיסת היסטוריה, אם אנחנו לא רוצים מלחמת אחים שניה כאן (הראשונה למי ששכח קרתה בימי רחבעם) – אנחנו צריכים שלטון אחר, יותר פרגמטי, הרבה פחות משיחיסטי ופחות הזוי.