כמה מילים על אירוע הגאווה בירושלים ועל התייחסות שגויה

אפתח את הפוסט הזה בתיאור מה עשיתי באחת מהשבתות האחרונות:

חבר מחו"ל הגיע לבקר בארץ עם משפחתו והוא הזמין אותי ל"ארוחת שבת" עם משפחתו העשירה בהרצליה פיתוח. מכיוון שלא רציתי להיראות כמו קבצן רחוב ממוצע, התגלחתי (אני מתגלח עם ג'ילט). הוא בא ואסף אותי ברכבו, ישבנו לאכול יחד אוכל שאני לא חושב שהיה מצליח לעבור כשרות כלשהי ולאחר מכן הצגתי לראש המשפחה איזו מצגת קטנה שהכנתי לגבי נושא מסויים שעניין אותו.

אני מתאר לעצמי שעכשיו אתה, קורא יקר, תתהה – מה זה קשור לאירועי הגאווה ולמי אכפת מה עשית בשבת האחרונה? התשובה היא כמובן – אף אחד לא מתעניין. אולם איש דתי או חרדי שיקרא את הטקסט, ימצא בו לפחות 3-4 עוונות שאיש דתי לא יעשה לעולם. אני חילוני, אתאיסט, ומבחינתי כל עניין התורה לא רלוונטי לגביי אז אני לא ממש בודק מה מותר ומה אסור.

האם כתוצאה ממה שעשיתי יבואו מחר עדת חרדים לתקוף אותי? הסיכוי לכך הוא אפסי כמובן. מיליוני ישראלים מתגלחים עם סכין גילוח (וכן, ג'ילט עדיין שולט ללא עוררין בשוק הגילוח), מליוני משפחות נוסעות בשבת, מבלות, אוכלות אוכל שאינו כשר, מפעילות ציוד אלקטרוני בשבת – וכמעט לאף אחד מבין האנשים הדתיים לא ממש אכפת מה אתה שם עם צלחתך לאכול, איך אתה מתגלח, אם אתה נוסע בשבת וכו'.

והסיטואציה הזו שלאף אחד לא אכפת – היא סיטואציה שלדעתי מעולה. כל אחד אוכל מה שבא לו וחיי את חייו איך שהוא מעוניין. אני לא יאמר לחבריי הדתיים מה לאכול, הם לא יאמרו לי מה לאכול. אני לא מתערב להם, הם לא מתערבים לי.

אבל – בוא ניקח את הסיפור הזה ונוסיף לו משהו דמיוני: נניח שאותו חבר מחו"ל הוא מאהב גיי שלי. נעשה טוויסט יותר רציני – נניח שאני בכלל טרנסג'נדר שיוצא כאשה כל יום!

הו, כאן דברים מקבלים תפנית – זוכרים את החוסר התערבות ואת העניין שלאף אחד לא אכפת ממך? ביקור קטן בירושלים או בכל מיני מקומות מחוץ לאזור 03 יראו לך מהר מאוד את הישראלים שישר "פותחים ג'ורה" עם הערות כמו "הומו מסריח", "לסבית מסריחה" או "קוקסינלית" ויש עוד ערימה שלימה של כינויי גנאי. במקרים לא מעטים, הקללות גם הופכות לאלימות.

אפשר לקחת את הטוויסט יותר לקצוות – תארו לכם שאני טרנסג'נדרית דתיה ומבקר (כאשה) את הוריי או קרובי משפחה/דודים ואני מחליט לעשות טיול שבת (כאשה). תהיו בטוחים שהמבטים, הקללות והנאצות מחרדים רבים – יגיעו גם יגיעו. אז איך זה שכשאני בחור רגיל ועושה כל עוון אפשרי (כמעט) – אף אחד לא אומר לי כלום, אבל אם אני הומו או לסבית או טרנסג'נדר – רבים מאוד מהדתיים והחרדים יקללו ואולי ירביצו לי?

לעניות דעתי – הבעיה נעוצה במה שכתוב מול מציאות. אני אתחיל בהסבר בסיסי.

יש כיום מספר "צורות" מבחינת אנשים:

  • הומו / לסבית – אנשים שנמשכים אך ורק לבני מינם ולא למין האחר. המשיכה המינית לאחרים בני אותו מין לא הופיעה רק בגיל מאוחר אלא בצעירות, ממש מגיל חד ספרתי.
  • בי סקסואל – אנשים/נשים בי-סקסואליים נמשכים גם לנשים וגם לגברים. גבר יכול להיות בקשר זוגי עם מישהי ולאחר זמן מה הוא יכול להיות בקשר זוגי עם מישהו. גבר יכול להיות בסטוץ עם גבר אחר ולמחרת להיות בסטוץ עם בחורה.
  • טרנסג'נדר – אדם שמשנה את מינו לנקבה או נקבה שמשנה את מינה לזכר.

אם נסתכל מבחינת זמן כתיבת התנ"ך, הפרשנויות וכו' – עניין הטרנסג'נדר בכלל לא היה קיים. עניין ההומואים ולסביות קיים גם קיים אלפי שנים ובמדינות שונות (לפני השליטה המונותאיסטית מבחינת דת) קשר זוגי בין גבר לגבר או בין אשה לאשה היה משהו מותר. בתרבות היוונית לדוגמא העניין היה כל כך לא מפריע, שאלכסנדר הגדול היה בעצם הומו ולאף אחד זה לא הפריע והוא לא הסתיר זאת.

ביהדות לעומת זאת, מי שכתב(ו) את התורה, החליט(ו) לזרוק את עניין ההומואים החוצה בתואנה שמדובר ב"תועבה" אבל מי שכתב(ו) לא ידע או לא הבין שלא מדובר במשהו שאפשר לעשות לו OFF, בדיוק כמו שאינני יכול לשנות פרמננטית את צבע עיניי או לשנות את גודל כפות ידיי או רגליי. זה עניין של גנים – ככה ההומו/לסבית נולד/ה וזה מה יש. במקרה של בי-סקסואל אפשרי לנסות לשכנע שגבר בי-סקסואל לא ישכב עם גברים, אבל המשיכה שלו תישאר אותה משיכה, השאלה אם הוא יתנגד לזה בכח, וזה דבר שאפשרי ב-בי-סקסואל אבל לא אפשרי בהומו/לסבית.

בארה"ב, במיוחד באזור ה-Bible Belt ישנם מאות פסיכלוגים וקורסים כדי "להחזיר" הומואים להיות "סטרייטים" והם מפעילים מגוון שיטות של לחצים פסיכולוגיים ואחרים כדי שאותם הומואים "יחזרו למוטב" והם מציגים גם "הצלחות" – אבל אוי ואבוי לאותה הצלחה: הדבר היחיד שהם מצליחים בעצם לעשות זה לגרום לאותו הומוסקסואל להדחיק את המשיכה שלו. הטיפול לא יכול לגרום לכך שהוא ימשך לנשים, משיכה לא נוצרת בתנאי מעבדה ולא מתוך איומים או לחצים.

אם אתה סטרייט, ונמשך לבנות, האם תימשך לגברים אחרים? לא חשוב כמה הגבר יהיה חתיך/שרירי/מסוקס – אתה פשוט לא תימשך אליו. אתם יכולים להיות אחלה חברים שמבלים יחד, יוצאים לשתות יחד ומעבירים קטעים ביחד – אבל לא תהיה שם משיכה מינית, וככה זה בדיוק אצל הומוסקסואליים – רק עם בנות, הם יכולים להיות ה"חברה" הכי טובה של בנות, אבל מכאן ועד לרומן/סקס/קשר רומנטי – זה לא יקרה.

לכן, הפירוש שרבנים שונים נותנים לשאלות לגבי הומואים זה "יתגבר על יצרו" – רק שאין על מה להתגבר כאן. כפות ידיי וצבע עיניי שהזכרתי מלמעלה – זוכרים? גם אם אני ממש ממש אשתדל לשכנע את עצמי – הם ישארו באותו גודל ועיניי באותו צבע (ונעזוב את העדשות המגע הצבעוניות, איכס של דבר).

לחוקים שבתורה נעשו 1001 מעקפים. (אתם לא הולכים להיזרק מהבית שרכשתם/בניתם אחרי יובל שנים, נכון?) ולעומת זאת, כל רב שיבין בביולוגיה וגנים וינסה לבנות "מעקף" – מה שהוא יפסוק ידחה מיד על ידי רבנים אחרים אורתודוכסיים, וזה דבר מצער, הואיל והומוסקסואליות אינה עניין של חילונים, יש המוני דתיים וחרדים שהם הומואים אולם בגלל החברה המקיפה אותם, הם עמוק בארון (וחלק לא קטן מהם מוצא פורקן בתל ברוך ובמקומות אחרים).

תחשבו על הומו דתי שלומד שהיותו הומוסקסואל זו קללה, "תועבה" ואם הוא גולש באינטרנט וקורא פוסט כזה אז בכלל הלך עליו והוא עכשיו יהיה בטוח שהוא זרע של "ערב רב" או בכלל "גוי" ובטח הוריו אשמים או שהוא חולה נפש/סוטה בראש. אלו הרי שטויות במיץ עגבניות. הוא יכול לקפוץ ללינק כמו זה כדי להבין שזה משהו ג-נ-ט-י, ולאו דווקא ירושה מאחד ההורים שלו, אבל סביר להניח שהוא לא יקבל את המידע הזה אז הוא יהיה בטוח שאלוהים "שונא" אותו ומכאן הדרך להסתבכות – קצרה.

אז מה יש לנו כאן? רבנים דתיים וחרדים שלא מפסיקים "לקטול" את ההומואים ושלא חושבים מי מאזין לדבריהם ובולע אותם בשקיקה, וכך קם אדם כמו שליסל שפעמיים דקר אנשים שהשתתפו במצעד (וכמה אירוני שרוב מי שהוא דקר הם בכלל סטרייטים) ושרצח את שירה בנקי, ילדה בת 16 שכל "חטאה" היא שהיא הלכה עם כמה חברות למצעד הגאווה להביע תמיכה.

לצערי אף אחד מאותם רבנים ומרצים דתיים שתוקפים את ההומוסקסואליות לא רוצה להוריד את הטון, לבחור נוסח יותר מרוכך, או אפילו להתמודד עם האתגר בהתחשב בכך שהיום יש הרבה יותר ידע מבחינת גנטיקה ממה שהיה בזמן כתיבת התורה, וכך אנחנו חוזרים בדיוק לאותו מעגל של קללות איומים ואלימות כלפי הומואים/לסביות/טרנסג'נדרים.

כמובן שלאחר הרצח כל פוליטיקאי מיהר מיד לגנות, אבל הפוליטיקאים הדתיים שוכחים שחבריהם למפלגה ולעיתים הם – הם מה שגורמים את הבעייתיות הזו! כל נסיון חקיקתי לסייע לאותם הומואים/לסביות/טרנסג'נדרים מופל ע"י המפלגות הדתיות. לו היתה להם מעט הגינות, הם היו יכולים להצביע כפי מצפונם (נגד) אך מבלי לגרום להפלות הצעות חוק שונות (שעולות אגב למדינה 0 שקלים!), במקום לתת לחכ"ים להצביע כפי שמצפונם מורה להם, הם מחזיקים בהסכמים קואליציוניים שאומרים ששום שינוי לא יעבור לטובת הקהילה הלהטב"ית. מדוע? הם עשו לך רע? לא, אבל זה מה שבא להם וראש הממשלה ממש לא אכפת לו, אז הם מקבלים את זה והקהילה הלהטב"ית אוכלת אותה.

לסיכום: עד שרבנים ומנהיגים דתיים לא ישנו את הטון, ההצקות והאלימות כלפי ההומואים/לסביות/טרנסג'נדרים ימשכו (עכשיו במיוחד שארגון להב"ה החליט לא רק להתקיף את הערבים אלא גם הומואים/לסביות/טרנסג'נדרים), ומשטרת ישראל לא תעשה כלום בנידון, ואת כל זה היה למנוע – אבל אף אחד לא ימנע

הגרעין האיראני – והשטויות של ביבי

Benjamin_Netanyahu_portraitבשבוע האחרון התבשרנו כי האמריקאים והאירופאים ושאר מדינות חתמו הסכם סוף סוף עם אירן בכל מה שקשור לגרעין. העם האיראני יצא בתופים ובמחולות לרחוב, וכאן בישראל לשכת ראש הממשלה הוציאה דף מסרים שמיד דוקלם שוב ושוב תחת כל מיקרופון ע"י השרים, ח"כים ואחרים בכל אתר מדיה/עיתון/תחנת רדיו/טלויזיה.

כמו תמיד, מי שהגדיל לעשות היה הביביתון שמבחינתו הסכם זה שווה לשואה גרעינית וההסכם שאובמה והאמריקאים חתמו שווה להסכם צ'מברלין שחתם עם היטלר. אגב, למי שתהה מדוע השוו זאת כך – זה לא משהו חדש, ערוץ 7 פירסם זאת לפני שנתיים.

האם ההסכם הזה באמת שווה להסכם שחתם צ'מברלין עם היטלר? כמובן שלא, מכמה סיבות:

ראשית – ביבי לא הציג שום אלטרנטיבה ריאלית. האלטרנטיבה של ביבי זה לראות את האיראנים על 4 מוותרים על כל הגרעין (גם לצרכי מחקר) עד הצנטריפוגה האחרונה. כמובן שהאלטרנטיבה של ביבי לא היתה מתקבלת ע"י שום מדינה שפויה, ואולי זו ההזדמנות להזכיר שוב שמבחינת החוק הבינלאומי – אין שום מניעה מאף מדינה בעולם לפתח ו/או לרכוש נשק גרעיני. יש המלצות שונות לגבי פיקוח של ארגונים כמו סבא"א, אבל ישראל עצמה לדוגמא כלל לא חתומה על פיקוח.

שנית – הפנטזיה של ביבי להפציץ את הכורים האיראנים (להזכירכם, לא מדובר בכור יחיד כמו שהיה בסוריה או עיראק) תלושה מהמציאות. גם אם נניח והפנטזיה היתה מתקיימת וישראל היתה מצליחה להשמיד את הכורים (ובצורה אירונית משתמשת בטילים חודרי בונקרים ופלדה שארה"ב נתנה לישראל) – תוך שעה לאחר ההפצה ישראל היתה עומדת בפני "גשם" של טילים הן מצפון (חיזבאללה), הן ממזרח (סוריה, או מה שנשאר מהצבא שלה – תחת הוראות של אירן), וכמובן גם מהדרום (לא, חמאס לא גמר את כל מלאי הרקטות/טילים שלו מאז "צוק איתן").

חשוב לזכור שלצערינו ישראל מבחינה בטחונית מתנהלת לעיתים רבות בשיטות ה"סמוך" וכמובן שאף אחד לא לוקח אחריות. כל מי שהיה בצבא בוודאי מכיר את ביקורת אכ"א ושאר ביקורות שבהן התוצאות נראות (כמעט) הכל פיקס. המציאות כמובן הפוכה – מה קרה בשל"ג-2? מה קרה ב"עופרת יצוקה"? כרגיל, פאקים מכל כיוון שתסתכל, וב"צוק איתן"? הנה תזכורת למי ששכח ואלו כמובן רק דוגמאות ספורות.

אבל הנקודה הכי כושלת בכל ההסתכלות הבטחונית – היא התשתית האזרחית. יש ביטוי של דתיים שנקרא "תהילים נגד טילים" שכמובן למעט כל מיני תמהוניים, השאר מסתכלים על כך כבדיחה .. למעט ממשלת ישראל. עד כה למרות אזהרות רבות שמשמיעים כל מיני ארגונים – בינתיים שום דבר לא זז, ויש באזור אגב גם מיכל אמוניה ענק. תארו לעצמכם שלאחר שישראל מפציצה את הכורים הגרעיניים, חיזבאללה מחליט לשלוח כמה טילים בדיוק לאותו אזור. יהיו לנו אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים. למישהו זה מזיז? כשתקום ועדת חקירה יראו שנשלחו כל מיני מכתבים, אבל כמובן לא נעשה כלום, ועוד לא הזכרתי כל מיני אזורים אחרים בארץ ש"ביקור" של כמה טילים (לחיזבאללה יש טילים כיום שיכולים להגיע מעבר לתל אביב) יגרום פגיעה לאלפים, עשרות אלפים ומעבר לכך. את כל זה כמובן לא לקחו בחשבון עם הפנטזיה להפציץ את אירן – עובדה, עד היום לא נעשה מאומה בנידון!

חשיבה בטחונית רצינית צריכה להיות כמו שח-מט. צריך לחשוב כמה צעדים קדימה. על פניו, נראה שהדרגים המקצועיים במשרד הבטחון ובצבא חושבים קדימה, אולם מי שלא חושב קדימה הוא בינתיים רה"מ שלנו. הוא כבר ניסה להפעיל את הפנטזיה שלו להפציץ ב-2012, מה שגרם לכך שליברמן הודיע לאמריקאים, ואובמה התקשר לביבי ואיים שאם מטוסים ישראליים יגיעו לאירן – צבא ארה"ב יירט אותם, וכך לפני שהופעל After Burner כלשהו, המבצע בוטל.

ביבי, כפי שכתב בן כספית השבוע, ביצע את ההימור הלא נכון וההימור של ביבי היה על כל הקופה. הוא בעט באמריקאים, באירופאים ובאובמה כמובן ולקח רק את הצד של הרפובליקנים וקיווה שלא יהיה הסכם. המציאות טפחה על פניו של ביבי – לא רק שיש הסכם, כל המדינות תומכות בו והרפובליקנים לא יוכלו לעשות הרבה, אם בכלל, בנידון.

וכאן ביבי בחר בשיטה של להעליב את כל השותפים להסכם למרות שהיתה לו אלטרנטיבה אחרת לגמרי. מהי האלטרנטיבה?

ביבי היה יכול לכנס מסיבת עיתונאים, להזכיר ראיון שהוא ערך עם אילנה דיין לפני הבחירות בו הוא הבטיח שעד סוף הקדנציה לא יהיה גרעין לאירן. כאן הוא יכל לחייך מעט ולאמר שלקח קצת יותר זמן אבל הנה – לאירן לא יהיה נשק גרעיני. הבטיח וקיים. בהזדמנות זו הוא מודה לאובמה ולאירופאים ולגרמנים ולרוסים ולקהיליה הבינלאומית. ישראל תשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית במעקב אחרי קיום החלקים שאירן הבטיחה, Blah blah blah.. בנאום כזה, הוא פותח מחדש את הדלת לאירופאים ולאובמה מבלי שהוא צריך לשלם כלום תוך כדי שהוא מצטייר כמנצח ותסמכו על "ישראל היום" שהיה פותח בשירי הלל לביבי.

אבל מה לעשות, במשרד ראש הממשלה הולכים נגד ההגיון, מעדיפים להעליב את כולם ולהיכנס לאיזו מחילה. במקום לתקן נזקים, מעדיפים להעמיק אותם. במקום לרפא את היחסים עם האיחוד האירופאי, ביבי מעדיף לדפוק את היחסים עוד קצת (את החלק שהם הולכים לסמן מוצרים מהשטחים הוא מדחיק כרגע)

ונקודה אחרונה על הנושא – ההצטרפות של האופוזיציה "להגן" על ההתנגדות להסכם. יאיר לפיד שמצד אחד יצא לתקשורת הזרה להגן על ההסכם – שכח שישנם עיתונאים זרים שיודעים לקרוא עברית ואת הלכלוך שהוא זורק בעברית על ביבי. מצד אחד הוא "מגן" על ביבי וההצהרות על ההסכם כמה הוא רע ומצד שני, בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, הכותרת ב-YNET היא:

screenshot-www.ynet.co.il 2015-07-18 16-31-14

מצד שני בוז'י הרצוג מתגייס להגנת נתניהו, ועל כך יש לאמר – WTF? על מה בדיוק יש למפלגת המחנה הציוני להגן? על זה שביבי לא הציג אלטרנטיבות? או על זה שהפתרון היחיד שביבי הציג הוא פנטזיה שהושקעו בה מיליארדים והיא בלתי מציאותית? אתה ראש אופוזיציה, מתפקידך לבקר את הממשלה. כמובן שאופוזיציה יכולה להסכים עם הקואליציה בנושאים מסויימים, אבל על זה?? דווקא שלי יחימוביץ' נתנה תגובה יותר עניינית ורצינית.

ולסיום – אהוד אולמרט אמר שישראל השקיעה 12 מיליארד שקל בפנטזיה הזו של הפצצת אירן. אף אחד כמובן לא יודע על מה בדיוק השקיעו, אז תרשו לי להציג תאוריה שלי (זו רק תיאוריה, לי אין קשרים עם אף אחד ממשרד הבטחון או התעשיות הצבאיות):

לעניות דעתי, ההפצה עצמה, לו היתה נערכת, היתה לא מבוצעת ע"י מטוסים מאויישים אלא ע"י מלט"ים גדולים שחברות שונות בארץ פיתחו (גדולים כי הם צריכים לשאת פצצות כבדות, בניגוד למצב רגיל בו המל"ט כולל דלק וציוד צילום או כמות נשק קטנה יחסית), ומכיוון שקשה לבנות מל"ט שגם יחזיק כמות דלק וגם משקל כבד של פצצות, המלט"ים היו בעצם "מתאבדים". האם אני צודק? נראה זאת במבצע הבא של צה"ל. אגב, ישראל הכניסה לאירן לא פעם ולא פעמיים מזלט"ים, והאירנים הפילו אחד כזה, הנה וידאו (שלטענתם זהו מזל"ט ישראלי):

על סיפור כריך החזיר

סנדויץ'בימים האחרונים אנו נתקלים בסיפור הזה שוב ושוב והוא פשוט ממאן לגווע. הנה הסיפור בקצרה:

חייל אמריקאי-ישראלי (חייל בודד) הביא למטווח בקורס מכי"ם כריך חזיר שסבתו הכינה והוא אכל אותו בבסיס. הוא לא ניסה לעשות פרובוקציות, לא גינה כשרות ולא כלום – פשוט אכל כריך.

כמובן, כמו בכל מקום בו הבערות נמצאת ושולטת – מישהו הלך להלשין על החייל "הסורר" שהוא אכל כריך עם חזיר, ומפקדו של החייל שפט אותו לכלא כעונש למשך 11 יום ולהדיחו מקורס מכי"ם – ותזכרו, כל זה בגלל אכילת חזיר!

הסיפור הגיע כמובן לפייסבוק, כרמלה מנשה עשתה Pick Up לסיפור שעיצבן לא מעט אנשים ולבסוף גם בצה"ל נזכרו בדבר שנקרא "הגיון" וביטלו את המאסר תוך כדי שדובר צה"ל מציין כי "צה״ל נמשיך לשמור על כשרות מחד, אך לא נחטט בכריך של חייל מאידך".

על פניו נראה שהסיפור הזה נגמר ואפשר לעבור הלאה. אז זהו, שלא, הסיפור קיבל תפנית כשנבחרינו היקרים החליטו לפתוח פה (ותהיו בטוחים שהתקשורת בחו"ל תעשה מזה מטעמים).

ראשון היה סגן שר הבטחון, הרב אלי דהן – שהוציא את הטוויט הבא:

אחרי סגן שר הבטחון הגיעה תורה של שרת התרבות והספורט שלנו, מירי רגב, לפלוט את טור השטויות שלה: "אני באופן אישי לא אוכלת חזיר, אני אדם מאמין. במדינה, לא אחליט לחילוני מה לאכול, אולם בוודאי שבצבא חד וחלק אסור להכניס חזיר. החייל היה צריך להיענש, ולא היה צריך לבטל עונש כזה, כדי להעביר מסר. חזיר, אתה רוצה – תאכל בבית. לא בצבא ולא כשאתה על מדים. תכבד את הרגשות של חיילים אחרים שנמצאים יחד איתך בחדר והם שומרי כשרות ומצוות. התפקיד שלנו לכבד את הסטטוס קוו הקיים בכל מה שקשור לכשרות ושבת".

כפי הנראה שסגן השכר הנכבד ושרת התרבות שלנו, עדיין לא מבינים ממה צה"ל מורכב. הם עדיין לא מבינים שיש בצה"ל דרוזים נוצרים ומוסלמים, ישנם בדווים, וישנם אחרים שאינם יהודיים כלל כך שאי אפשר לקבוע לחיילים מה הם יאכלו מבחינת אוכל פרטי בזמנם החופשי. אינני מדבר על הכנסת אוכל שאינו כשר למטבח או "עידוד" חיילים אחרים לאכול אוכל שאינו כשר, אלא על אכילה באופן פרטי אוכל שהחייל הביא מביתו לדוגמא.

אך מדוע לעצור פה? הנה עוד טוויט של סגן שר הבטחון שלנו:

אז בוא נלך עם אותו "מדרון חלקלק". אכילת חזיר זה כלום. הפעלת טלפון סלולרי בשבת לשימוש פרטי, אי-תפילה ואי הנחת תפילין, גילוח עם סכין גילוח ולא מכונה – הבה נשפוט חיילים שביצעו את העוונות הללו! אחרי הכל, לפי כל מיני מדרשי חז"ל למיניהם, גילוח בתער שווה לאכילת חזיר 5 פעמים – לא מאמינים? הנה מאתר יהדות:

yahadoot

אז יאללה, שסגן השר יכין תקציב לכלא או 2 נוספים כדי לכלוא את ה"עבריינים" שמכורים לג'ילט שלהם כל בוקר.

נשמע יותר מדי? מופרך מדי? גם אכילת החזיר ועונשו הוא דבר מופרך לחלוטין ומדהים לגלות כמה אנשים תומכים בעונש מבלי להבין שאי אפשר לכפות יהדות, ואי אפשר לכפות אכילת כשר (שאגב, הדבר הכי מצחיק הוא שאותו אוכל כשר – לא נחשב כלל ככשר לכל מיני חיילים חרדים והם מוכנים לאכול רק את ההכשר המיוחד שהם רגילים אליו).

צאו לחיילים מהכריכים! חייל יכול בקלות לאכול עוף או כל דבר בשרי בארוחת צהרים ולאחר מכן לקפוץ לאיזו קנטינה בבסיס ולשטוף את הגרון באיזה מעדן חלב. זכותו? בהחלט! אולי גם שירדפו אותו שלא שמר הלכות?

תגובה לפרופסור חצרוני בנושא "כן לכיבוש"

פרופ' אמיר חצרוני פירסם טור דעה במעריב/NRG והכותרת שלו היא "כן לכיבוש – כאשר הוא משתלם". אני ממליץ לפני שתקראו את התגובה הזו – תקפצו לקרוא את הטור של חצרוני.

קראתי את הטור של הכותב הנכבד, ולצערי מר חצרוני פיספס נקודה מסויימת וקריטית – הנקודה נקראת "אזרחות הפלסטינים".

אם אנחנו מדברים על שטחים כמו רמת הגולן, ניקח דוגמא פשוטה: נניח ועליתי לרמת הגולן, רצחתי מישהו או שדדתי בנק והמשטרה תפסה אותי. האם אני אשפט? בוודאי, ואני אשפט בדיוק כמו כל אזרח אחר שביצע את אותו פשע בין אם הוא ביצע זאת בחיפה, ברמת, בתל אביב או בכל עיר ישראלית שלא מעבר לקו הירוק. כשמגיעים לעומת זאת לשטחי 67, הדברים נעשים קצת יותר מורכבים. ישראל עושה הכל כדי שלא להכיל את החוק הישראלי על כל מי שנמצא שם, וזה מסתכם בכך שתלוי מה הדת של אותו עבריין: אם הוא יהודי, הוא ישפט על פי החוק הישראלי, אולם אם הוא מוסלמי או נוצרי ואינו נמנה כתושב ישראל, אז הדבר האחרון שהוא יכול לצפות לו הוא לצדק. כנסו לכל אתר שעוקב אחרי תלונות של פלסטינים על פגיעות של חיילי צה"ל בהם ותראו שמדינת ישראל סוגרת "בסיטונות" תיקים כאלו על ימין ועל שמאל עם סיבות כמו "חוסר עניין לציבור". רק כשיש פרופיל גבוה לאיזה פאק שחייל עשה (כמו הריגה של שופט ירדני) – אז מתקיימת חקירה רצינית, כי אחרי הכל – המלך הירדני לא ממש יאהב את הרעיון שטייחנו הריגה של שופט שלהם..

כאן בעצם תקוע העניין: ישראל לא רוצה לספח את שטחי 67 כמו שהיא סיפחה את הגולן. אתקן את עצמי: ישראל רוצה לספח, אבל היא מעדיפה את זה ללא פלסטינים, אך מכיוון שאין אפשרות לעשות "הוקוס פוקוס" והפלסטינים יעלמו (ואי אפשר לזרוק אותם לירדן או מצרים) – ישראל לא מספחת את אותם שטחים, כי אם היא תספח, היא תצטרך לקלוט מספר מיליוני פלסטינים ולתת להם אזרחות ומעמד שווה כמו כל אזרח ישראלי אחר ובפועל ה"מדינה היהודית" תיהפך דה-פאקטו למדינה דו-לאומית. השמאל, למי ששוכח (או מעדיף לשכוח) אין לו בעיה עם הסיפוח הזה, אבל הימין המשיחי לא מוכן בשום פנים ואופן למהלך כזה. הדבר הכי קרוב שמפלגה כמו "הבית היהודי" היו מוכנים זה סיפוח של 50-70 אלף פלסטינאים משטחי C תמורת סיפוח גורף של כל השטח, רק שאף אחד אינו מסכים לאותו רעיון.

אז כן, הצרפתים, האמריקאים, הרוסים ואחרים סיפחו שטחים שכבשו במלחמות, אין על כך עורר, אולם האזרח הטקסני שאדמתו נכבשה לפני יותר מ-200 שנה – קיבל זכויות כמו אזרח אמריקאי אחר. הוא יכול להצביע, הוא צריך לשלם מיסים ויש לו זכויות וחובות כמו לכל אמריקאי אחר, כנ"ל לצרפתי וכנ"ל לרוסי. ישראל, כפי שציינתי לעיל – לא מוכנה להסדר כזה.

פרופ' חצרוני מעדיף להסתכל רק על עניין אכילת החומוס בסוריה כיתרון בהסכם שלום תמורת מסירת השטחים, אבל הוא מתעלם מיתרונות אחרים כלכליים: חברות שמייצרות מוצרים זולים (ביגוד לדוגמא) יצרו בעבר בסין (כיום זה עובר יותר לויאטנם והודו שהן יותר זולות). ברשות הפלסטינית לעומת זאת, כח העבודה הוא זול בהשוואה לשוק הישראלי, כך שחברות ישראליות היו יכולות לחזור ולייצר את המוצרים שלהם ברש"פ והם היו חוסכים סכומים רבים בכל מה שקשור לשינוע סחורות (אין צורך במטוסים ואוניות, אין מכסים) כך שהן היו יכולות לשווק לצרכן הישראלי מוצרים שהם באותו מחיר כיום או פחות.

מדינות במערב לא מסכימות ל"סידור" הנוכחי כי בסופו של דבר זה נראה רע כלפי חוץ וזה דופק את הפלסטינים (בוא לא ניכנס לרגע מי אשם במה), והתוצאה היא שיותר ויותר מדינות (במיוחד באיחוד האירופאי) רוצות להטיל מכסי יבוא על תוצרים מהשטחים. לעומת זאת, מתי לאחרונה שמעתם על הצעה לחרם או על איום בסנקציות כלפי ישראל בכל מה שקשור לסיפוח של רמת הגולן? אין חיה כזו כי אף אחד לא מתלונן, לא הישראלים ולא הדרוזים.

אז עד שישראל תחליט מה לעשות, אנחנו נמשיך להיות תקועים עם העצם הזו בגרון.

בחירות 2015: לפעמים צריך שינוי

אינני אדם גאון, ולא בן של גאון. יש הרבה דברים שאני לא מבין בהם ויש דברים שאני מבין ברמות שונות. אני תמיד מוכן ושמח ללמוד מאחרים, אבל יש אם יש משהו אחד שאני ממש לא אוהב, ואני די בטוח שקוראי הבלוג הזה גם לא אוהבים – זה שמתייחסים אלי כמו למטומטם.

ב-6 שנים האחרונות שלטה פה ממשלת הליכוד בהרכבים שונים, כאשר השנתיים האחרונות היו היותר "צבעוניות", אם ניתן לקרוא לזה כך. את משרד האוצר נתנו לאחד שאפילו לא מבין בניהול כלכלת בית פרטי, בראש ועדת הכספים הושיבו אדם שהשתמש בכל טריק כדי לתחמן ולמלא את כיס שלוחיו (כן, גם בעבר זה היה כך, אך בצורה הרבה יותר חזקה). בכל הקשור למדיניות בשטחים, המדיניות היתה הזרמה חסרת תקדים של כספים מצד אחד, ו"ייבוש" ערים, עיירות וישובים אחרים שפרוסים בארץ מצד שני. שר השיכון, איש "הבית היהודי" דגל בעדיפות זו ובמקרים לא מעטים גם העדיף "לסחוט" את הממשלה כדי שיבנו עוד בתים בשטחים, ובמקרים אחרים מעדיף למכור במחירים מצחיקים דירות לעמותות דתיות ומקורבות לשר (ומר בנט מעדיף לשקר את הציבור ולאמר שגם לעמותות כמו ויצ"ו נמכרו בתים – שזה היה שקר מוחלט) – אך לא למכור במחירים נוחים למשפחות מעוטות הכנסה.

מהבחינה הפוליטית בכל מה שקשור לענייני ישראל ופלסטינים, ראש הממשלה הכריז השכם והערב שלא תהיה נסיגה משטחי 67, שירושלים לא תחולק, ושבכלל אין עם מי לדבר (אם כי בקטע הזה לעיתים קשה לחלוק על ביבי, אני מודה). יחד עם זאת, במשך ה-6 שנים האחרונות היו פעמיים שיחות סודיות וביבי הסכים לדברים ששום ראש ממשלה הכי שמאלי שאפשר לא הסכים. החזרה של 87% מהשטחים, חלוקה מדויקת, "אזרוח" מתנחלים בישובים מבודדים בתוך הרשות הפלסטינית (כן, את זה הייתי רוצה לראות ראש ממשלה כלשהו שהיה מסכים לזה מבלי שכל הממשלה תתפרק לו תוך שעה מההכרזה), ועל ירושלים ידברו בעתיד. כאשר הגיע הזמן לעבור לשלב הגלוי – במקום לתפוס אומץ כמו מנהיג אמיתי, העדיף ביבי, שוב, לקפל את הזנב ו"לחתוך" ימינה. הוא הסכים? מ'פתאום! זה ציפי! זה עו"ד מולכו! (למרות שמולכו לא אמר לשום דבר "כן" אם ביבי לא היה מאשר).

מבחינת יחסי חוץ, כמעט חזרנו לימים שהיינו צריכים את רחמיהם של מיקרונזיה. ראש הממשלה שוב ושוב הימר על הסוסים הלא נכונים ולא הפיק לקחים. הוא הצליח "לשרוף" כמעט את היחסים בין ראש הממשלה לנשיא ארה"ב והוא "הימר" על הרפובליקנים ונסע לנאום מול הקונגרס. לא עזרו כל התחנונים של אנשים המשופשפים בפוליטיקה שנים רבות, והוא נאם וחשב שזה יעזור לו בסקרי הבחירות. נכון לרגע זה – לא רק שזה לא עזר, זה הרע.

ואם אנחנו מדברים על אירן – ראש הממשלה שינה מעט את עמדותיו. הוא השקיע מיליארדי שקלים בפנטזיה להפציץ את אירן, למרות שאין לישראל שום תשובה בטחונית לעשרות אלפי הטילים של חיזבאללה ו/או חמאס שירדו כמו גשם עלינו שעה אחרי שנפציץ את הכורים, מה שכמובן רק יעכב את פיתוח הטילים הגרעיניים, לא יוריד את האיראנים מהפרוייקטים הנ"ל. ראש הממשלה סירב ועדיין מסרב להבין שלכל מדינה יש זכות לבצע מחקרים גרעיניים, ומה תגיד על כך שלפקיסטן – מדינה שלא ממש עם שלטון יציב (הטליבאן שם שולט באזורים נרחבים ויש לו "זרועות" גם בממשל הפקיסטני) – יש בסביבות 100-120 ראשים גרעיניים? כן, פאקיסטן לא מאיימת על ישראל כל רבע שעה בטוויטר ובמדיה, אבל עדיין – מה שביבי רוצה (שאיראן תחדול לגמרי עכשיו ובעתיד לבצע מחקר גרעיני) לא יכול להתקיים. הדבר היחיד שאפשרי לבצע הוא מו"מ כדי להגיע לפתרון שגם איראן תהיה מרוצה וגם ארה"ב ושאר המדינות יהיו מרוצות. גם בזה ביבי התערב למרות שהמידע שהיה לו לא היה נכון ולא מדויק.

בטוחני שחבריי הקוראים חולקים על חלק (או כל) הדברים שציינתי לעיל ואין לי שום בעיה עם מחלוקות, אבל יש לי בעיה אחת פשוטה.

לתת לדברים להמשיך כך.

אישית, מבחינה פוליטית, קשה לי למצוא מפלגה. ימין – לא רלוונטי עבורי בגלל סיבות פשוטות:

  • כחלון – שזה בדיוק כמו להצביע ליכוד, רק שהוא רוצה רפורמה עם הבנקים ואין כמו הבנקים כדי למסמס או לסחוב או להתעלם מהחלטות. דוגמאות? בבקשה:
    • אם אתם חורגים מהמסגרת שלכם, הבנק ישלח לכם מכתב אזהרה. כמה עולה לשלוח תדפיס הודעה + מעטפה ובול? 2 שקלים? הבנק יגבה ממכם בערך 60 שקלים. כבר היתה החלטה לבטל את העמלה אך כל הבנקים התעלמו. רק עכשיו נזכר המפקח בעניין והוציא הודעה שתכריח את הבנקים לקחת מקסימום 5 שקלים. נראה מתי זה יבוצע.
    • רפורמת כרטיסי אשראי – זוכרים אותה? (הרפורמה מדברת על כך שסליקה תוכל להתבצע גם ע"י כרטיסים מתחרים וגם הורדת החסמים לכניסת מתחרים חדשים). כאן דובר על החלטה וזה מ-2011. האם זה בוצע? חלקית. מה עם כרטיסים מתחרים? שמעתם על מתחרה גדול מחו"ל שנכנס? לא. מה עם הורדת העמלות שגובות חברות האשראי מעסקים? גם על כך דיברו – אבל בינתיים לא קורה כלום.
  • לפיד – טוב, זה קצר. הבנאדם לא רק שלא מבין כלום בכלכלה, הוא גם מתנגד לדברים שאפילו הבית היהודי מסכים להם (אבטלה לעצמאים לדוגמא), והוא משקר כל כך הרבה, כך שאני פשט מתפלא על אנשים שבוחרים בו.
  • מפלגות דתיות – סחבק אתאיסט.
  • ליברמן – כמה פעמים שהוא רץ, ואפילו הבטחת בחירות אחת שלו הוא לא קיים.
  • הרשימה הערבית המאוחדת – יכולות להתחרות בליברמן על איך הן שוב ושוב דופקות את הבוחרים שלהן.
  • מרצ – אחלה כוונות ותכנונים, אבל מפלגה תלושה לחלוטין מהמציאות. מחצית מהמצע שלה יכול להתקיים אולי בשוויץ, לא בישראל, והחצי השני אין לו שום מימון. קמפיין ביזארי והבוחרים בורחים.

נשארנו עם "המחנה הציוני". מהצד החיובי אני יכול לאמר שהשינוי שם בהחלט מרענן בהשוואה למה שהיה מלפני עשור ויותר. אין יותר ביילין, אין יותר בורג, אין יותר פואד ועוד רבים אחרים שהצליחו להבריח כל שמאלני שפוי. מצד שני, עדיין מדובר במפלגה שמורידה את הראש שלה בערך באותה כמות כמו המלכה מ"עליסה בארץ הפלאות". יש שם עדין הרבה דברים שהם "פרו" כמו ועדים גדולים ונגד הפרטות. אני לא חושב שצריך להפריט כל דבר ואני חושב שצריך להגן על עובדים – עד גבול מסויים תוך התניה בביצועי העובד, ומי שלא עושה עבודה טובה ומחמם כסא – שיעוף הביתה.

אז כן, בוז'י הרצוג לא נשמע כמו הבחירה הכי טובה לראשות ממשלה (תראו מה רביב דרוקר כותב), אבל מצד שני, יש לו רעיונות לא רעים בכלל. כפרילאנסר, אני רוצה סוף כל סוף לקבל אבטלה וימי מחלה אם אני חולה. אני רוצה שישקיעו בתשתיות ואני רוצה שיהיה מישהו במשרד האוצר שאשכרה מבין בכלכלה (טרכטנברג) ולא רק מפריח סיסמאות חלולות (ביבי עם ה-0 אחוז מע"מ על מוצרי יסוד ושאר הבטחות הסרק שלו). אני יודע שהעולם היום מבחינה טכנולוגית הוא כמו כפר גלובאלי ואני רוצה שעוד פרויקטים מהאיחוד האירופאי שינחתו כאן (בניגוד לבנט שבטוח ש"העולם נגדנו" ולנצח נמשיך לריב עם האיחוד האירופאי ושאר העולם). אני רוצה סיכוי גבוה יותר לרכוש לי דירה, ואני רוצה שיבטלו את כל המנהלת לזהות יהודית ובמקום זה שילמדו אותם יותר טכנולוגיה. (לידיעת בנט – רוצים לדעת מה היו אבותינו? יש שיעורי תנ"ך בשביל זה!). אני רוצה לדעת שאם אני חולה ואני מגיע למיון, אני לא צריך לקחת איתי ספרים וסוללות כדי לחכות 5 שעות בתור בשביל 30 שניות עם עוזרת אחות, וכן – אני רוצה באמת עזרה לעסקים קטנים, מבלי לעבור דרך 30 מאעכרים ו-40 קומבינות כדי לקבל הלוואה קטנה בתנאים ששוק אפור פראייר לעומתם!

האם המחנה הציוני יקיים את זה? אין לי מושג. אני לא יודע איזה ממשלה תקום לנו בעוד חודש, האם תהיה רוטציה בין ביבי לבוז'י – אבל אני מוכן לתת לזה צ'אנס. למה? כי אכלנו מספיק קש ב-6 שנים האחרונות ו"שידור חוזר" לא יעזור כאן.

ההבטחות והשקרים במסע הבחירות הנוכחי

כשאני צופה בכל מיני שלטי חוצות וקליפים של כל מיני מפלגות, אני כל הזמן תוהה – עד כמה הם חושבים את הציבור למטומטם? כמה שטויות ושקרים יש כאן ובמקרים כמו של מפלגת מרצ אני תוהה – מי לעזאזל עושה להם את קמפיין הבחירות? החתולים שלי?

נכון, יש בישראל ציבור גדול שהוא לא בדיוק הסכין המושחזת במגירה, וזה בדיוק אותו ציבור שמתנהג כמו אותה אישה מוכה שבטוחה שאם היא רק תשתוק ותתחבא מתחת לאיזה שטיח, בעלה לא יתעצבן ולא יכה אותה, ובדיוק אותו ציבור יבחר את ליברמן/ליכוד/אלי-ישי/ש"ס – העיקר שהם "ידפקו את הערבים" (אם כי כמובן המציאות הפוכה), אך על כך – אתייחס מאוחר יותר.

אז החלטתי שבפוסט הזה אני אתייחס לכל מיני מפלגות מימין ומשמאל שמבטיחות דברים שגם אם הן יוכלו לקיים אותן בעולם אידיאלי – זה לא יהיה יותר מאשר פיזור חול בעיני הציבור.

אתחיל במפלגת המחנה הציוני:

ההבטחה – קרקע חינם לציבור (המחנה הציוני) והבטחה בערך אותו דבר מצד כחלון ("כולנו")

זו עוד דוגמא קלאסית של דבר שהוא אינו עוזר לציבור. אתם רוצים קרקע בחינם היום? בכיף! קחו! כפי שכל קבלן בניה יוכל לאמר לכם, עלות הקרקע היא דווקא החלק הקטן מכל ההוצאות שאתם צריכים להוציא בשביל לבנות לכם בית בישראל, וככל שאתם מתקרבים יותר למרכז מבחינת מיקום הבית, העלות תהיה יותר גבוהה. אז חייל משוחרר שיקבל קרקע בחינם, לא יכול לעשות הרבה עם הקרקע מבלי להשיג יותר ממליון שקל בשביל לבנות בית רציני. אפשר כמובן להתאחד יחד ולבנות בניין דירות, אבל גם אז – לחייל משוחרר אין שום סיכוי לגייס את הכסף כדי שתהיה לו דירה.

ומה עם זוג צעיר שגם בן/בת הזוג וגם בן/בת הזוג עובדים/ות? שוב, אם אין להם/ן חסכונות רציניים מאוד של 7 ספרות, הם יכולים לחלום על בית או דירה. משכנתא? בשנתיים האחרונות דווקא הבנקים הקשיחו את התנאים לקבלת משכנתא וכיום אתם צריכים להביא סכום כסף הרבה יותר גדול כדי שהבנק יתן לכם מכשנתא ששווה משהו.

ומה עם דירות שהמדינה תבנה? ובכן, כיום מי ששר השיכון הוא אדם שפשוט תוקע הסכמות לבנית 60,000 דירות, ומפלגתו עושה הכל כדי שיבנו דווקא הרבה יותר בשטחים והרבה פחות בצפון ובדרום. אל תאמינו לי, תשאלו כל ראש מועצה אזורית או מקומית על כך.

אבל גם אם נפתור את הבעיות הנ"ל, הבעיה המרכזית היא שרוב העבודות נמצאות במרכז הארץ, כך שאם תגור בצפון או בדרום הארץ, סיכוייך למצוא עבודה עם משכורת טובה באותם אזורים – הוא סיכוי קטן. תרצה לעבוד במרכז ולגור בצפון או בדרום? בהצלחה! צא ב-5 בבוקר מהבית ואולי, אולי תגיע ב-9 למרכז, כי מה לעשות שכבישים בצפון הארץ לדוגמא עדיין נראים ומרגישים כאילו אנחנו איזו מובלעת בדרום לבנון, סעו פעם מצומת גולני צפונה לכיוון ראש פינה ותראו איך כביש עם 3 נתיבים מתקצר בפתאומיות  לנתיב אחד מאוד משובש וזו רק דוגמא אחת.

ומה עם רכבת? או! בונים (לאט לאט!) רכבת בצפון לכרמיאל, אבל מה עם טבריה, צפת, ראש פינה, קרית שמונה, חצור וצפונה? מה פתאום! רוצה רכבת מהצפון למרכז? סע לנהריה או עכו ומשם תתפוס, ואם אתה נוסע מאזור כמו צפת או אחד המושבים בסביבה בתחבורה ציבורית, אז תכוון לך 2 שעונים מעוררים כי יש קו אחד שנוסע … פעמיים ביום לנהריה, או שתבזבז שעה ורבע (ויותר) לנסיעה לכיוון עכו.

ההבטחה – אפס עניים (המחנה הציוני)

גם כאן, מישהו חי כנראה בעולם של הארי פוטר. הרי אם תגדיל את הקצבאות שניתנות, לא תפתור את העוני. משפחות חרדיות שהם עובדת והאב הולך לכולל ללמוד – תמיד יהיו בחסר פיננסי מכיוון שיש כמות ילדים יותר גדולה מהתקציב שניתן, וגם אם התקציב שינתן יוכפל – הם פשוט יוסיפו עוד ילדים (שגם כך הם יולדים ילדים ללא קשר למצב הפיננסי), כך שהגדלה של התקציב על מנת לחסל עוני – לא תפתור כבמטה קסם את העוני (מה גם שבנק ישראל ומשרד האוצר יתנגדו נמרצות לדבר כזה, כי זה פשוט יוריד תמריץ לאנשים לעבוד – אם אני אקבל מהמדינה 3-4K בחודש והעבודה שמוצעת לי נותנת לי משכורת של 4K בערך, בשביל מה לי לעבוד?).

עוני מגיע מכל מיני סיבות – חלקן לגטימיות לחלוטין, כמו סגירת מקומות עבודה בישובים שאינם מרכז הארץ – פרי גליל, מגבות ערד ועוד – זוכרים? כן, המדינה כמובן שלא נקפה אצבע, (והשר לפיד תיחמן את כולם שאמר ש"אוסם" יקימו מפעל, רק שהוא לא טרח לספר שאוסם מעבירים מפעל כך שהעובדים הקיימים – יהיו מפוטרים), אז שוב יש לך כמה מאות אנשים שנכנסים אוטומטית לסטטיסטיקה ולמציאות של עוני.

מע"מ 0 על מוצרי יסוד (ליכוד, ש"ס, יש עתיד ואחרים)

איך שהתחילו הבחירות, רה"מ ואחרים הבטיחו שאם הם יבחרו, מוצרי היסוד, הפירות והירקות יהנו ממע"מ 0. הרעיון נשמע נחמד – על כל מוצר תצטרך לשלם 18% פחות, רק שהבעיה היא שקודם כל אין מהיכן לכסות זאת, ישנה בעיה להגדיר אלו מוצרים יזכו לפטור (לחם אחיד – פטור, לחם לבן – לא, לחם שחור – כן) ועוד לא דיברנו על כך שהמדינה תצטרך לפצות את היצרנים שיצטרכו עכשיו להתאים את המערכות הפיננסיות שלהן, שלא לדבר על כך שלאוצר יש התנגדות נמרצת לעניין, כולל נגידת בנק ישראל ושורה של כלכלנים שגם מתנגדים.

העלאת שכר מינימום ל-30 שקל לשעה (ש"ס)

בש"ס כנראה לא למדו לקרוא עיתונות או אינטרנט. רק לפני שבועות ספורים נחתם בין ההסתדרות למעסיקים הסכם להעלות את שכר המינימום ל-5000 שקל לחודש ב-3 "פעימות". תהיו בטוחים שכל הגורמים (הממשלה, המעסיקים) יתנגדו לפרק את ההסכם ולהעלות אותו ל-6000 שקלים לחודש (30 X 200 שעות בממוצע), אבל היי – אפשר להבטיח, לא?

חוק עונש מוות למחבלים (ישראל ביתנו)

אתמול הבטיח ליברמן שאם הם יבחרו, הם יעבירו חוק עונש מוות למחבלים. עונש מוות למחבלים לא רק שלא יעבור בממשלה, זה גם יחסל כל סיכוי למו"מ לחילופי שבויים, שלא לדבר על כך שההוצאה היחידה למוות שעברה במדינת ישראל היתה של אייכמן, כך שסביר מאוד להניח שבג"צ כולו יעמוד על רגליו האחוריות לזרוק את החוק הזה מהמדרגות.

אום אל פאחם לפלסטינים, אריאל לישראל (ישראל ביתנו)

אחת ההמצאות הכי הזויות של ליברמן. האם אתה שולל את כל האזרחויות הפלסטינים לתושבים הערביים? בג"צ יזרוק אותך מהמדרגות וגם אם יעבור – פיצויים שיעלו מיליארדים מהמדינה לתושבים, ועוד לא דיברנו על כך שאתה יוצר סלט ספגטי של שטחים ישראליים ופלסטינים, אתה נוסע מנקודה אחת, פה אתה בפלסטין, פה ישראל, פה פלסטין, ושוב ישראל – והכל בכביש אחד או שורת כבישים חדשה עם סיבוך רציני.

חוץ מההבטחות, יש לנו גם סלוגנים וספינים שהקשר בינם למציאות פשוט לא קיים, אבל היי – מטומטמים שיאמינו למסרים לא חסר, כך שאנחנו מקבלים דברים כמו:

הצבעת שמאל – תקבל דעא"ש

רק במוח מנותק והזוי ביותר אפשר להמציא דבר כזה. אדרבא, מי שכרגע הולך ורוצה לגרום לאנרכיה היכן שיש את הרשות הפלסטינית, זו ישראל, שכבר חודשיים לא מוכנה להעביר את הכסף שהיא גובה מאזרחים פלסטיניים שמשלמים לישראל וזו לפי הסכם צריכה להעביר את הכסף לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית ללא הכספים האלו תוכל להחזיק בערך עוד חודש, ואם הרשות הפלסטינית תתפרק, תהיה אנרכיה בשטחים (לא תהיה משטרה פלסטינית), חמאס ינסה לתפוס את השלטון, צה"ל שוב יצטרך להיכנס ותהיו בטוחים שדעא"ש מבחוץ ינסה לנצל את כל המהמולה כדי לחדור לשטחים ולהתמקם, אבל נו, שאצלנו יחשבו לאורך זמן? למה מי מת?

ליכוד נגד V15

הליכוד יצא בספין רציני נגד V15 שמשמש בעצם כ-SuperPac (קרדיט לביבי שהיה הראשון להביא את זה לארץ עם גוטניק שהפציץ את הארץ בסלוגן "ביבי טוב ליהודים"). בליכוד נכנסו להיסטריה ודיברו על "גופים וכספים זרים" שמנסים לשנות את הבחירות. כמובן שבליכוד התעלמו מכך שכל התרומות שביבי קיבל בשנה האחרונה, אפילו שקל אחד הוא לא קיבל משום תורם ישראלי. הם מצאו תמונה של מישהו ב-V15 משוחח עם מישהו מהשמאל ברחוב, ומכאן תאוריית הקונספירציה תפסה כנפיים, והליכוד כמובן הגיש ליועץ המשפטי תלונה על "התערבות". היועץ המשפטי בתגובה פשוט זרק את התלונה.

הבית של נתניהו

אני חייב לאמר שהספינים בקטע הבית של ביבי ושרה בימים האחרונים השאירו אותי המום. סרט הוידאו בו נכנס אותו מעצב הביתה שהיה "ה-מ-ו-ם" מהמצב, היה כולו עבודה בעיניים: הראו את המטבח ומקום העבודה של העובדים כאילו שזה המטבח הראשי למרות שהמטבח הראשי נמצא בכלל קומה מעל. העבירו שטיחים ועשו עוד כמה טריקים כדי להראות שבית ראש הממשלה ממש הצריף של תמרי.

אבל אחר כך הגיעה החוצפה האמיתית, שבמשרד ראש הממשלה החליטו להפיל את התיק על אב הבית שעזב ושתובע אותם. כל עניין ה-Take Away שהוזמן מדי ערב (למרות שיש שם מבשלת שמכינה מה שמבקשים ממנה שתכין), ארגזי יין, הוצאות על איפור (סתם נקודה מעניינת: אם שרה היתה מזמינה מאפרת מקצועית כל יום במחיר מלא, היא היתה יכולה לחסוך כ-30K לשנה בהשוואה לההוצאות שפורסמו), החלפת ריהוט (והתחמון להעביר אותו לקיסריה), עובד חשמל לסופי שבוע (שהפלא ופלא, קראו לו כל סופשבוע בתשלום מטורף, כנראה החשמל בבית בקיסריה מזכיר את מצב החשמל בעזה, או שזה עוד תחמון – לבדיקת הפרקליטות) – לכל זה היה "אחראי" מני נפתלי? משום מה אני בספק.

ואז בלשכת ביבי החליטו להסיט קצת את האש וביקשו להשוות ל..בית הנשיא. כפי הנראה הם סומכים על כך שהרבה לא מבינים שבית הנשיא מורכב מ-130 עובדים שפזורים בכמה וכמה קומות, שבכל יום באותו בית הנשיא מגיעים עשרות אנשים, ובית הנשיא הוא בכלל מקום הרבה, הרבה יותר גדול ממעון ראש הממשלה (תעיפו מבט בתצלומים של כל הח"כים בהשבעה לממשלה), עם קומות למזכירות, פקידים, מחלקות, ושזה משהו שיותר מזכיר שילוב של הקומות של משרד ראש הממשלה + מעון ראש הממשלה, אז ההשואה בינם אינה אפשרית, אבל היי – צריך למצוא תירוץ מטומטם, אז ממציאים. האם המבקר צריך לבדוק גם את בית הנשיא? אדרבא, שיבדוק, אבל בשלב זה – ההוצאות של רה"מ הנוכחי היו פי כמה וכמה מאשר כל ראש ממשלה נהנתן (ומה לעשות, ברק ואולמרט לא נודעו כסגפנים ולא היו כמו בגין ובן גוריון).

אם ישנו משהו שאני מחפש בכל המפלגות – זו הבטחה לשקיפות. אני רוצה לראות חוזים שנחתמים לפני שהם נחתמים בין גופי הממשל לבין חברות, להבין לדוגמא איך חברה מקבלת 800 מיליון שקל וזה אפילו לא על בניה אלא על ניהול בניית הרכבת הקלה בתל אביב (ועוד בפטור ממכרז!), איך רוצים לרכוש קרונות לרכבות כשבאופן מוזר החברות המועדפות הן עם הנציגים הקרובים לשר. אני לא נגד הכנסת גופים פרטיים לבנות ולבצע שרותים, כלל וכלל לא – אבל אנחנו לא צריכים עוד חברה שתשתמש בסודיות חוזים כדי להפעיל טריקים להעלות מחיר כל פעם שמישהו שם מתעטש כמו מנהרות הכרמל.

מלחמה מול דעא"ש

בשנה האחרונה קם אויב חדש ובלתי צפוי במזרח התיכון שנקרא דעא"ש (בשמה הקודם) או "המדינה האיסלאמית" (בשם הנוכחי, ובערבית: الدولة الاسلامية). דעא"ש, כפי שמוזכר בוויקיפדיה, לא הגיעה לצורתה הנוכחית החל מכלום, הם היו הסניף של אל-קעידה בעירק עד שהמנהיג המקומי החליט שהוא ממשיכו הישיר של הנביא מוחמד, מה שכמובן גרם לפיצוץ בין הסניף המקומי הנ"ל לאל-קעידה ולאוסמה בין לאדן עד שזה הגיע למצב שאוסמה בין לאדן עצמו מתנגד להנהגה ובמיוחד למנהיג הנוכחי של דעא"ש, הלו הוא אבו-באכר אל בגדאדי (בתמונה משמאל). בניגוד לכל מיני ארגוני טרור שקמים כל פעם והם בעצם בעיה של אותה מדינה שהם נמצאים בה (ותלוי מהי שאיפתם), לדעא"ש יש משימה אחת ענקית אך עם הצהרה פשוטה: מדינה איסלאמית אחת עם חוקי שריעה כמו שהם נכתבו באופן מילולי (ללא פירושים מודרניים). אותה מדינה משתרעת על שטח הכולל את עירק וסוריה ועוד כמה מדינות שדעא"ש שואפת לכבוש. התושבים מצווים או "לחזור בתשובה" (לגירסה המוסלמית של דעא"ש) או למצוא את עצמם מול אקח מכוון לראשם ולמות (ודעא"ש הורגים בסיטונות). גברים מצווים להפסיק לעשן (בל נשכח שבמדינות אלו העישון שם נמצא בשיא הפופולריות, אין "אסור לעשן" בשום מקום), להתפלל 5 פעמים ביום, לא לגלח זקן ובקיצור להיות איסלמי דתי. נשים – רק בבית, לא עובדות בחוץ, בזמן תפילה כל החנויות סגורות, ובקיצור – המאה השביעית-עשירית חוזרות לביקור.

מבחינה כלכלית וניהולית – דעא"ש מנסה לייעל מערכות ציבוריות מצד אחד ולחלק אוכל, אך מצד שני, היא מכניסה את היד עמוק לתוך כיסם של בעלי עסקים וגובה סכום רציני. תשתיות ממשלתיות שנופלות לידיהם ממשיכים לפעול אך הרווחים (כמו מנפט) – עוברים לידי דעא"ש. בסוריה, לדוגמא, שם שולטת דעא"ש בחלקים ניכרים, דווח על עסקאות סודיות שעשה אסד עם דעא"ש לרכוש מהם נפט גולמי, ויש לא מעט עסקאות אפלות שבהם מעורבת דעא"ש, כך שכיום הם מרוויחים מיליוני דולרים מדי יום.

המלחמה של דעא"ש ב"כופרים" היא מלחמה שונה מכל מלחמה רגילה. בניגוד למורדים הסורים שקיבלו נשק ומימון מסעודיה ומקטאר (בהתחלה) – מלחמתה של דעא"ש היא מצד אחד דרך המדיה האינטרנטית והטלויזיה, בכך שכמעט כל לוחם מצויד במכשיר סלולרי עם מצלמה ו/או מצלמת וידאו, אך מצד שני – הם לא משתמשים במערכות תקשורת לתאם בין יחידות (אם כי הם משתמשים בתקשורת פנימית בזמן קרב "מקומי", היו כבר מספר קטעי וידאו שהלוחמים הופיעו עם מכשירי קשר של מוטורולה), כך שהאזנות לא כל כך עוזרות במקרה הזה.

בניגוד לכל צבא או ארגון טרור גדול (חיזבאללה לדוגמא), מבחינה לחימה, כל פעילות לחימה היא מבוזרת ואכזרית במיוחד, הרבה יותר מכל מה שאנחנו מכירים במאה ה-20. בדעא"ש לדוגמא אין חובשים או מרפאות ניידות, מי שנפצע ויכול להשיג עזרה לעצמו – אהלן וסהלן. מי שלא – אללה יקח את נשמתו וישכן אותה בגן עדן. הם פשוט לא טורחים לטפל בהם.

מבחינת ה"חיילים" עצמם – אלו הצעירים הכי פסיכופטיים שאפשר לדמיין! אין שיקולים של חיי אדם בחשבון כלל וכלל, והם מאוד נסמכים על אותם סרטים וקליפים שדעא"ש מפיצה באינטרנט. אותם קליפים שבהם רואים כיצד הם הורגים אנשים ומקפדים ראשים של "כופרים" – זורעים פחד רציני בחיילים הסוריים והעירקים והתוצאה במקרים רבות הם שכמות המשתווה למחלקה צבאית של חיילים שתוקפת בסיס – מצליחה להניס כמות הגדולה פי 30 ומעלה בזמן לחימה קצר (כפי שניתן לשמוע בעדות שנותן שבוי סורי בעודו חופר את קיברו). בניגוד לארגוני טרור ומלחמות "רגילות" – בדעא"ש לא נותנים לחיילים ולאזרחים שם לברוח – אלא הם מכריחים אותם לחפור קברים ולאחר מכן יורים בראשם, והכל כמובן מצולם ולאחר מכן מופץ באינטרנט כדי להגביר את הפחדים.

לתוך הקלחת הזו נגררת ארה"ב ושאר מדינות מערביות, וכאן – מתחיל הסיבוך.

לחימה מהאויר תועיל חלקית מאוד. לחיילים של דעא"ש אין כמעט בסיסים שלהם. הם כובשים בסיסים של אחרים אך הם עסוקים יותר בלבזוז את הבסיסים מתכולתם ולעבור הלאה. הם נטמעים בתוך האוכלוסיה ואין להם לבוש צבאי אחיד. הם לובשים מכל הבא ליד. האזנות לא יעזרו כי אין תקשורת אלחוטית בין "חטיבה" ל"חטיבה" – הכל נעשה בצורה ידנית, ומכיוון שאותה קואליציה שרוצה להילחם בהם לא מעוניינת להכניס כוחות קרקעיים אלא להילחם אוירית, הלחימה הזו יכולה לעזור חלקית בזמן כיבוש בסיס ככוחות סיוע אויריים. מי שיסתכל בקליפים שלהם יראה את חיילי דעא"ש נלחמים עם נק"ל (נשק קל), RPG ו-IED. גם אם הקואליציה תשמיד את את המורדים בהתקפת הגנה של בסיס, תהיה בעיה מכיוון שישנם עוד חיילים רבים שנמצאים בערים הסמוכות ולא ניתן לזהותם, אז הם ינסו לתקוף שוב ושוב עד לכיבוש אותו בסיס ולאחר מכן את אותו אזור.

על מנת להילחם בדעא"ש בצורה כירורגית, יש צורך בהכנסת כוחות מאסיבית קרקעית ואת זה אף מדינה לא מוכנה לעשות.

ג'ורג' בוש (הנשיא שהצהיר כי חלם שאלוהים אמר לו להיכנס לעירק) הכניס את ארה"ב לתוך מלחמה בעירק בשקרים על תחמושת גרעינית. עכשיו יש את אבו-באכר אל בגדאדי שלוקח את עניין אללה והדת לקיצוניות הכוללת הרג מאסיבי וכיבוש שטחים. 2 מנהיגים, שתיהם טוענים (באופן ישיר האחד, באופן עקיף -השני) שאותו אל אמר להם לעשות כך. שוב יש לנו מלחמה שמבוססת על דת ואלוהים.

דעא"ש שחררו לאחרונה סרט פרופוגנדה ארוך שמראה את הישגיהם. בניגוד לסרטי הסנאף הקצרים שהם הוציאו עד כה שמראים הרג המוני, הסרט הזה הוא יותר "חלבי". (לא שחסר בו דם וירי ישיר ועל כן – קחו בחשבון אם אתם רוצים לראות) – אבל הוא מראה את אותם "אסמכתאות" ומה דעא"ש עושים. זה סרט באורך 55 דקות בהפקת אל-חיאת. הסרט, שוב, לא קל לצפיה. למעוניינים, ניתן לראות אותו כאן.

סקירת פיילוט: "היד של אלוהים"

אחת לתקופה, בחברת אמזון מאפשרים למנויי Amazon Prime לצפות בפיילוטים של סדרות חדשות, והקהל קובע מי מהסדרות תתפתח לעונה שלמה ומי תלך לפח. אחד מהפיילוטים נקרא Hand of God. הנה הטריילר:

במרכז הפיילוט נמצא הכוכב הראשי, השופט פרנל האריס (בכיכובו של רון פרלמן), אב למשפחה מפורקת לאחר שביתו נאנסה ולמשטרה אין קצה חוט לגבי האונס, ובנו שניסה להתאבד ולא הצליח והוא נותר צמח שמאושפז בבית החולים והאב מנסה להילחם בכולם על מנת לא לנתק את בנו מהמכונה שמשאירו אותו חי.

השופט פרנל החליט "לחזור בתשובה" והוא הוטבל בכנסיה מאוד מפוקפקת., ובפיילוט רואים את אמונתו באל, אך גם רואים את השחיתות שבה השופט מעורב, בין אם זה בפרוייקטים, בכך שיש לו זונה מהצד ועוד. לאחר אותה הטבלה, השופט מנסה לתקן את דרכיו לפי "החוקים" מהתנ"ך. במהלך הביקור של השופט את בנו בבית החולים, מתחיל השופט לשמוע את בנו אך לא בשמיעה רגילה אלא בתוך ראשו של השופט, וכאן נעשה טוויסט מעניין בפיילוט בזמן אותה "שמיעה" (את זה תגלו לבד בצפיה).

כאדם אתאיסט, אם היה מדובר בעוד פיילוט של אדם שגילה את ה"אלוהים" לא הייתי טורח לכתוב על כך ולו מילה אחת. הצצה חטופה בכל אתר טורנטים לגבי סרטים חדשים – ואתם תראו ערימות סרטים דלי תקציב על איך ישו הופיע למאן דהוא, או איך מישהו הולך נגד הזרם "עם האמונה" והפלא ופלא – הוא מוצא את אלוהים.

בפיילוט הזה לעומת זאת, הדברים שונים ועל מנת שלא לקלקל, אומר שהדברים מפתיעים ושום איש דת ליברלי ככל שיהיה – לא היה מאשר אותם, במיוחד ה-3-4 דקות האחרונות של הפיילוט.

לפי התגובות באתר של אמזון, הפיילוט מקבל ביקורות מעולות כמעט מכולם (למעט מאנשים דתיים/שמרניים) וסביר להניח שאמזון תבחר בפיילוט להפיק לו עונה שלמה.

למי שלא מנוי לאמזון Prime, יש טורנט של הפרק ברשתות הטורנט השונות, כך שאם אין לך בעיה עם הורדות לא חוקיות, תוכל להוריד את הפרק.

אני ממליץ בחום לראות את הפרק ובמיוחד לגלות סבלנות (יש קטעים שהייתי חותך מהפיילוט).

אחריות? לא אצלנו

IMG_20140714_161734

זה השלט שראיתי בשכונתי בשבוע שעבר. שלט אחר שהיה לפני מספר שבועות מחליף את המילה "מחסור" ב"אחריות". השלט הזה, כרגיל אצל כל מיני מוסדות צדקה חרדיים, מנסה לעשות "ריגשי" לקוראים כדי שיפתחו את הארנק ויתרמו כדי להאכיל ילדים רעבים.

אני אדגיש ואומר מראש: כל אחד, זכותו המלאה פה בישראל להאמין במה שירצה, ולעשות בכספו את מה שבא לו. מי שרוצה לתרום, שיתרום, ומי שלא רוצה – שלא יתרום.

הבעיה המרכזית עם אותו מחסור, הוא שזה דבר ידוע מראש. אין פה הפתעות, אין הוקוס פוקוס. אם זוג חרדי מרוויח ביחד כ-8-10K לחודש והוא מחליט להביא 5-8 ילדים, תהיה לו בעיה פיננסית רצינית. אם אין שכר דירה, יש משכנתא, המיסים צריכים להיות משולמים והסיוע הממשלתי שהושג ע"י כל מיני סיעות דתיות לא יעזור הרבה. המצב הרבה יותר גרוע שהבעל מחליט שהוא איזה "עילוי" והוא יושב ומחמם כסא בישיבה בשעה שאשתו קורעת את עצמה בעבודה או 2 ואז ההכנסה אולי מתקרבת ל-6K לחודש.

כשאותו חרדי מחליט לסמוך על אותו אל והוא מחליט להמשיך ללמוד תורה במקום לעבוד – זה מה שיקרה וזה מה שגם יקרה כשזוג מרוויח בקושי שכר מינימום כל אחד. ביטוח לאומי נותן כמה מאות שקלים לחודש. תמיד אפשר לדחות את הקץ עם כל מיני גמח"ים, אך ככל שהילדים גודלים הצרכים יותר גדלים – בתי ספר, ביגוד, אוכל וכו'.

מי שרוצה להאמין באיזה אל או באיזה "השגחה" כלשהי – אהלן וסהלן, אבל אם הוא רוצה לתכנן משפחה, עדיף שקודם יראה את הרווחים שלו עולים ורק אז יתחיל לחשוב על הרחבה משפחתית. אם מצד שני הוא מחליט שתפילה תעזור ו"אלוהים יעזור" ובלי כל הכנה כספית להגדיל את המשפחה – שלא יתפלא למצוא את עצמו עם שוקת שבורה או בכלל להיתקל במצב כמו השנתיים האחרונות שחרדים פוטרו ממשרותיהם הקשורות לדת רק בגלל שהשיוך שלהם אינו "הבית היהודי", וכשיש שר אוצר ששלב ראשון מקצץ מיידית את תקציבי הסיוע לחרדים. בנית עתיד על קרקע רעועה – אדוני, זה המחיר.

מי שחרדי ומאמין, שיתחיל בלעשות עם עצמו משהו. עוף מהישיבה, תשלים לימודי אנגלית מתמטיקה ותלמד דברים כמו מחשבים – תכנות יכול לסייע מאוד (ושלא יתקרב לכל מיני קהילות שמנדות את האינטרנט). זה לא קל, ומציאת עבודה אינה כה קלה (אם כי הסיכויים להשיג עבודה במחשבים, גם לחרדים – היא יותר טובה כיום מבעבר), אבל הסיכויים שאותו חרדי ירוויח יותר ויוכל לכלכל את משפחתו בכבוד – גדולים בהרבה לעומת חימום כסא/ספסל בישיבה. נכון, הקהילה לא כל כך תקבל זאת בברכה, אבל מצד שני, אותה קהילה לא מפקידה לו כמה אלפי שקלים בחודש בבנק, נכון? אותו חרדי במקרה הצורך יכול לעבור עיר אם הוא יצטרך.

כל עוד קהילות חרדיות לא מעטות לא מסוגלות להפנים מהי אחריות ועדיין מעודדות תפילה במקום אחריות לתא משפחתו וגודלו, דברים לא ישתפרו, ומי שלא רוצה לצאת ולהתפתח, משפחתו תסבול מהבעיות הללו ויהיה צורך באותן מוסדות כאלו שרק מדגישות כמה חוסר אחריות יש אצל "לקוחותיהם". מי שרוצה לצאת מהמעגל הזה – כדאי שיתחיל לצאת למרות כל הבעיות וההתנגדויות מסביב.

סקירה: "חשיבה חדה" – הספר של גלעד דיאמנט

לאחרונה שמתי לב שקשה להתחמק היום מאיזכור תחומים מיסטיים בכל הקשור לעיתונות אוןליין ישראלית. קחו לדוגמא אתר כמו YNET שללא בושה מפרסם כל מיני "כתבות" שהם לא יותר מפרסום של מאן דהוא עם שרלנותו והדרך החדשה ש"פיתח" כדי לעשות אנשים יותר בריאים. במקרים אחרים אנו מוצאים כל מיני פותחות למיניהן עם ראיון לגבי המצב ומה יהיה (כמובן שאף אחד לא יאמר מילה כשהמצב ישתנה והיא תטעה ביותר מ-50%, אתם יודעים – זכרון סלקטיבי).

האינטרנט נתן PUSH רציני מאוד לתחומי מיסטיקה שונים המבטיחים הרים וגבעות, החל מאושר עילאי ועד ריפוי כל מחלה ולימוד השיטה תוך ימים ספורים במחירים נוחים ובתשלומים, מפגש ראשון חינם, רק תבוא ותשלם. יש לך בעיות כלשהן? (למי אין?) המיסטיקנית X תפתור את בעיותיך ותתקשר עבורך את הישות קישקוש, ישות שתפתור לך את בעיותיך ואף תחזה עתידות עבורך.

ולצערי, יש יותר ויותר מיואשים ו"סקרנים" שהולכים ומאמינים לנוכלים הללו. לא חשוב כמה תסביר להם באורך רוח על כך שעובדים עליהם, שהזכרון של "החוויה המהממת" שהם חוו אצל מיסטיקנית X היא חוויה סובייקטיבית והמוח מעדיף להשכיח כל מיני פספוסים ולהאדיר ניחושים נכונים.

Sharp-Thinking-Cover-smlגלעד דיאמנט הוא בלוגר שחוקר את הנושא לעומק זה מספר שנים, ולאחרונה הוא הרים קמפיין מימון המוני לכתיבת ספר הנושא את שם הבלוג שלו – "חשיבה חדה". מכיוון שהכתיבה בבלוג שלו היא אחד הדברים שממש כיף לקרוא, רכשתי את הספר. רכשתי אותו היום וכבר סיימתי לקרוא אותו, אין ספק – ספר מושך, ברור, קל להבנה ולא דורש ממך ידע מוקדם.

כתבתי לעיל את מה שאני חושב (ויודע) על מיסטיקנים – שהם נוכלים ושקרנים, וגם גלעד יכל לכתוב זאת, אבל בכל הספר לא תמצאו מילים כמו שרלטנות. בספר, גלעד מתחיל מההתחלה והוא מחלק את ספרו ל-3 חלקים: החלק הראשון הוא "מה קורה שם בחוץ?", ובחלק זה הוא מדבר על החוויות שעובר אותו אדם בין אם בטיפול אלטרנטיבי או אצל מתקשרת/פותחת בקלפים/אסטרולוג/נומרולוגית וכו'. הוא מדבר על תעתועי זכרון, כוחה של החוויה האישית, בין מציאות לפרשנות ועוד.

בחלק השני "ממלכת משאלות הלב", כותב גלעד על אותם תחומים ומזכיר טכניקות כמו קריאה קרה, הומאופטיה, תקשור, גבישים, אסטרולוגיה, נומרולוגיה ועוד. גלעד מסביר את עקרונות אותן שיטות ומה הבעיה בהן וכמובן את העניין שבינם למציאות יומיומית אין ולא כלום, והוא מסביר זאת בצורה מפורטת מאוד. (עוד על כך – בהמשך).

בחלק השלישי "התנגשות העולמות" מסביר גלעד את אותה ההתנגשות שהזכרתי לעיל, מדוע הפרס של ג'יימס ראנדי (ע"ס מיליון דולר) לא נקטף עד היום ואת התירוצים של אותם מטפלים ומיסטיקנים כששמים את מראת המציאות מולם.

אחת הנקודות שכדאי להדגיש לגבי ספר זה, שהוא אינו משמש כאנציקלופדיה לתחומי מיסטיקה שונים, לא זו היתה כוונת הכותב. הספר הוא כלי חשוב לכל אדם שרוצה להבין מה מיסטיקנים/מטפלים אומרים ומדוע הדברים פשוט אינם נכונים ואינם אמיתיים. הוא נותן לקורא כלים להבין מה בעקרון אותו טיפול/פגישה מתיימרים להבטיח ומדוע מדובר בהמצאה שחוץ מאשר תגבה כספים מהמטופל/לקוחה, לא תעזור לו ממש.

אתן משל פשוט ביותר (עם הסבר בסוגריים): תארו לכם שיש לכם חור רציני באחת מהשיניים (בעיה אמיתית) והכאבים מגיעים לביקור. אתם יכולים ליטול כדור נגד כאבים (שזהו בעצם אותם טיפולים אלטרנטיביים / פגישה עם מתקשרת/פותחת), והרגשת הכאב יכולה לחלוף כולה או בחלקה הגדול (ה"פתרון" של אותם מטפלים/מתקשרים/פותחים), אך שום טיפול אלטרנטיבי לא יגרום לשן להבריא (טיפול בבעיה המציאותית), ותצטרכו לקבוע פגישה עם רופא השיניים.

מיסטיקנים ומטפלים אלטרנטיביים רבים נוטים להתווכח עם הספקנים בכך שהם "לא פותחים ראש", וגלעד מציג את הטענות של אותם טוענים ועונה להם, וזהו הספר עם התשובות הכי טובות שנתקלתי בהם.

האם ספר זה יכול להתאים לכולם? כן. אני ממליץ בחום לכל ספקן, סקרן, לכל אדם שמסתקרן ממדע וגם לאנשים שסקרנים לגבי תחומי מיסטיקה שונים לקרוא את הספר ולהבין את הדברים כמו: מדוע שום שיטת טיפול או תקשור או הילינג או המאופתיה או תטא הילינג או דיקור סיני או כל דבר "אלטרנטיבי" אחר פשוט אינו אמיתי והוא מומצא בדיוק כמו שיש מאחוריי דרקון חי ורושף אש (והוא מכין כרגע סטייק דמיוני עם האש שלו 🙂 ) וטיפולים ו"פתיחות" אלו אינם יותר מאשר מסירת כספך שעבדת לא מעט עליו – לידי אנשים שפשוט חיים בסרט. הייתי ממליץ גם למוסדות חינוך להכניס את הספר וללמד את הצעירים כמה דברים על מציאות מול אשליות, אבל אני לא מפתח ציפיות גדולות בנושא.

למעוניינים, תודות לגלעד, אני מצרף פה את 14 העמודים הראשונים של הספר (שניתן לרכישה פיזית כאן). בשלב זה הספר עדיין אינו זמין בגירסה דיגיטלית (לחצו על הפתור הכי ימני על מנת לקרוא במסך מלא, או על 2 הכפתורים ליידו כדי להגדיל/להקטין את הטקסט).

חשיבה חדה + מבוא מורחב + קישור