סקירת סדרה: ההרפתקאות המצמררות של סברינה

אזהרה – יש ספויילרים בפוסט.

אחת לכמה שנים מחליטים כל מיני חברות הפקה בהוליווד לעשות Reboot לסדרות קלאסיות מהעבר. כמה דוגמאות: מאגנום, הוואי 0 5, מכושפות, ויש עוד המון. גם בסרטים יש Reboot אחת לכמה שנים: סופרמן, באטמן, ויש רבים נוספים.

את הסדרה "סברינה המכשפה הצעירה" (1996-2003) רבים ראו, כאשר סברינה ספלמן (בכיכובה של מליסה ג'ון הארט) היא הדמות הראשית, מכשפה צעירה, שהעיסוק בכישוף לא היה הדבר המרכזי (אך היה בהחלט נוכח) אלא חייה הצעירים, תיכון, גברים, החבר, וכמובן – איך לא, החתול Salem וכמובן הדודות הילדה וזלדה. כל הסידרה היתה בעצם קומדיה ולכן היא צברה צופים רבים (עד תחילת שנות ה-2000, שם החל לרדת הרייטינג שלה במהירות). לקוראי הקומיקס של סברינה לעומת זאת – הסידרה היתה אכזבה אחת גדולה. הדמויות הן מהקומיקס, אבל לסידרה לא היה ממש קשר לקומיקס.

בנטפליקס החליטו לעשות Reboot לקומיקס, רק שבניגוד לסידרה המקורית, הם החליטו ללכת הקומיקס (פחות או יותר), לעשות את הסידרה הרבה הרבה יותר אפלה, ולעקור כל נסיון של הומור. בתחילת הסידרה אנו רואים שסאברינה כבר יודעת שהיא מכשפה והיא משתמשת בכישופיה לעשות דברים. בנוסף, אחד ההבדלים הגדולים בין הסידרה הקודמת לזו של נטפליקס היא שהמכשפות בסידרה החדשה חיות ב-Coven עם הפרדה מוחלטת בינם לבין בני האדם הרגילים. מכשפות לא מסייעות לבני אדם רגילים עם צרותיהם תוך שימוש בכישוף והן לא שומרות קשר עם בני אדם רגילים. סברינה לעומת זאת – בהחלט חיה עם בני האדם ועוזרת לחברותיה ולחבר שלה. את העזרה רואים בהקמת מועדון (בשם האירוני WICCA למרות שאין לו שום קשר לכישוף) ואין לסברינה שום בעיה להפוך עולמות כדי לעזור לחברתה סוזי מול חבורת הגברים שמציקים לה, ואם לשם כך יש צורך בסיוע של מכשפות חיצוניות אחרות – so be it. לעומת זאת, באופן די מוזר, לחברתה רוזלינדה ווקר שסובלת מבעיות עיניים – היא לא רק שלא ממש מסייעת לפתור את הבעיה, אלא מנצלת את ה-Visions של רוזלינדה לפתור דברים אחרים. איך אומרים – גם Witch, גם Bitch.

הפרקים הראשונים מתייחסים ליום הולדת 16 של סברינה שיתקיים ב-Haloween לאור ירח אדמדם. הסיבה ליחודיות היום הולדת הזה? סברינה צריכה לחתום בספר האופל כדי להיות עוד מכשפה של אדון האופל, ובחתימה זו על סברינה לנטוש את החבר, חברים מבית ספר ולעבור ללמוד בבית ספר חיצוני אחר לכישופים. סברינה לא ממש אוהבת את הרעיון ולמרות לחצים מצד דודותיה ואחרים, היא מחליטה לא לחתום ואפילו לתבוע את אדון האופל תוך שימוש בעורך דין (שהוא Mortal, בן אדם רגיל) המכיר היטב את חוקי הכישוף, וסברינה בסוף מקבלת את מבוקשה.

בהמשך אנחנו פוגשים מארי וורדל, עוד מכשפה בכירה שמציגה את עצמה כ"שליחה" שנשלחה על ידי אביה של סברינה כדי להגן עליה ולסייע לה. למארי כמובן יש תוכניות אחרות בכדי לגרום לסברינה לחתום על אותו ספר אופל ולנתק את סברינה מחבריה, והיא בסופו של דבר מצליחה לעשות זאת עם טריק שבו לדעתי סברינה יוצאת סופר-מטומטמת שבסופו של דבר אכן סברינה מתנתקת מחבריה ומהחבר שלה , הופכת את שיערה ללבן (WTF?) ומתחברת לשלישיית מכשפות, ובסצינה הסופית אנו רואים את סברינה קורצת לחבר החדש שלה, ה-Warlock. האם סברינה הולכת להילחם מבפנים? את זה נראה אולי בעונה השניה.

מהסתכלות מגבוה על הסידרה, מדובר יחסית באדפטציה לא רעה וב-Reboot די טוב, שחקנים שמשחקים היטב (במיוחד שחקני המשנה כמו הדודות, הידיד Ambrose ועוד. הסידרה עושה הומאז' יפה ל-The Exorcist ולצופי הרשת CW היא קורצת עם אזכורים פה ושם של Riverdale.

מבחינת צילום ואפקטים, יש טוב ויש רע. כסידרה שמקבלת תקציב די קטן, לא תראו כאן הרבה אפקטים מרשימים של כישופים. הרוב מצולם במקומות לא ממש מוארים טוב, יערות, בית קברות וכו'. מבחינת הציודים שהוכנסו לסדרה (props) היו כמה דברים תמוהים: הופעה של מחשב נייד ו-iPhone (לחבר של סברינה) בשעה שכל הסידרה מצולמת כאילו האירועים מתרחשים בשנות ה-80 (לפי המכוניות). אפקט מעצבן שהכניסו במהלך הפרקים הוא טשטוש מכוון לשליש מימין והשליש משמאל של התמונה מבלי שלאפקט יהיה שימוש או הסבר כלשהו.

לסיכום: סברינה בגירסה של נטפליקס היא סידרה הרבה יותר אפלה, יותר "PC" (בשעה שבאותה תקופה שכביכול היא התרחשה לא היה ממש "PC"), והיא ממש לא לילדים (אם כי ילדים רואים היום הרבה יותר אלימות בסדרות וסרטים בהשוואה לעבר). הייתי אומר שהיא יותר מתאימה להיות משודרת ב-CW אבל יש שם סצינות שב-CW היו מעיפים מיידית (החלק האחרון מתוך פרק 7 – Feast of Feasts). מצד שני, בנטפליקס יש סדרות כמו Stranger Things שמתאימות לאותה אווירה.

ציון לסידרה: 7 מתוך 10. טעון שיפור: תסריט יותר הדוק במקום להשתולל ל-1001 כיוונים, המשכיות ופחות Props שלא קשורים לתקופה.

דעה: מה הבעיה עם חוק הלאום?

רבים אחרים, גם אני שמעתי על החוק, וכן גם קראתי אותו. ראיתי דעות לכאן ולכאן, ולדעתי ראיתי משהו שלדעתי חלק מהאנשים מפספסים.

אבישי עברי מ"כאן" פירסם וידאו דעה על הנושא. הוא קולע בדברים רבים (ופיספס בנקודה אחת שעליה ארחיב למטה). להלן הוידאו:

אז מה הבעיה המרכזית שלי עם החוק?

נקרא לבעיה "רוח מנהיגות"

כשאני מדבר על "רוח מנהיגות", אני מתכוון לדברים שיקרו בגלל החוק בגלל אזרחים שונים. דמיינו לעצמכם דרוזי שמעוניין לרכוש או לשכור דירה. בגלל אותה "רוח מנהיגות" לא רשמית, יהיו לא מעטים שיחליטו שבגלל שמאן דהוא אינו יהודי, הם אינם מוכנים למכור או להשכיר את הדירה לאותו דרוזי. מחר יהיו גם עסקים שירגישו שלא בא להם להעסיק ו/או לתת שרות, כי הוא לא יהודי.

כמובן שיהיו כאלו שיחשבו שאני מגזים, אז תרשו לי לצרף קליפ קצר, מה קורה שהמנהיג פונה לקהל שונא ערבים ישירות, בלי חוק ובלי כלום:

עכשיו נסתכל שנתיים קדימה, אותו מנהיג, חוק הלאום עדיין לא על השולחן:

אז בקליפ לעיל, ביבי מוסר שהוא "התנצל" על הקליפ האמצעי בפוסט ועל האמירה של "הערבים מגיעים באוטובוסים" והוא מבקש מערביי ישראל "לקחת חלק בחברה הישראלית – בהמוניכם".

עוד שנתיים קדימה ומגיעים לתקופה הנוכחית. ערבים שיקחו חלק בחברה הישראלית? תפאדלו, רק תזכרו שאתם ערבים, אתם לא שווים במדינת ישראל ליהודים, אתם דרג ב', ג', למרות שאתם משלמים מסים ומצייתים לחוקים כמו כל אזרח יהודי ולמרות שאתם אזרחים ישראליים ותיקים.

והבעיה המרכזית עם החוק הזה – שהיא כמו הדתה (בין אם אתם מאמינים שהיא קיימת או לא, זה לא רלוונטי לפוסט) – זה כדור שלג. הדרוזים שמשרתים בצה"ל ומתים למען המדינה – לא שווים כמו היהודים, והערבים האזרחיים שאינם דרוזים – שווה פחות. תעבור עוד תקופה וגם אחינו האתיופים יקבלו יחס מפלה כי חלק מהרבנים לא מכירים בגיור שלהם כיהודים! משם זה יכול להתדרדר עוד ועוד, ולא חסרים מועמדים: חברים בקהילה הלהטב"ית לדוגמא.

שנאת הזר והאחר היא שגרמה לחוק הזה לקרום עור וגידים (ובגרסאות מוקדמות יותר גם כללה בניית ישובים ו"תופינים" אחרים עד לגירסה הנוכחית. אחרי הכל, כבר יש מסמך חשוב שנלמד בבתי הספר שמדבר בדיוק על דברים אלו, וכפי שאתם רואים אותה מימין – זו מגילת העצמאות, מסמך שעליו חתום המנהיג הראשון שלנו בתקופת הקמת המדינה, דוד בן גוריון, ושאר חברי הממשלה הראשונה. באותו אירוע נכחו המוני אזרחי ישראל, כולל חילונים וחרדים.

אז מה קרה שצריך עכשיו את חוק הלאום שבעצם מעיף החוצה חלקים ממגילת העצמאות? אותה שנאת זר/אחר, אותם אלו שמעדיפים לקדש גזענות ושנאה יושבים בממשלה ובראשם ראש הממשלה שבכדי לשרוד פוליטית מסכים גם לדבר כזה ותומך בו לאורך כל הדרך.

האם החוק הזה ישאר כמו שהוא? אני בספק. כן, כפי שאבישי מציין, בג"צ כפי הנראה ידרש לנושא ויפסוק מה שיפסוק.

לסיכום: לא, זה לא עניין ה"ההצהרה בלבד", זה יותר כמו המשרוקית לכלבים, לכל אלו ששונאים אחרים שאינם יהודים – מקבלים מעכשיו דרור לעשות כרצונם. אחרי הכל – יש חוק, אתה לא יהודי? אני לא מוכן למכור או לתת לך שרות.

על כל מה שאינו סטרייט

יצא לי בימים האחרונים לקרוא פוסטים שונים (וחלקם משונים) על כל מה שאינו סטרייט (טוב נו, היתה שבת משעממת) והחלטתי שכדאי לכתוב פוסט לכל מי שהוא סטרייט (ושאינו כזה) ולהסביר פעם אחת ולתמיד את הדברים תוך ניפוי הקונספציות השגויות. אז זה ככה:

  • הומו – נמשך לגברים. לא ניתן לשנות.
  • לסבית – נמשכת לנשים. לא ניתן לשנות.
  • בי-סקסואל/ית – גבר או אשה שנמשכים לנשים ולגברים. לא ניתן לשנות את זה, אבל ניתן לבנות חיים די רגילים כ"סטרייט"/"סטרייטית".
  • טרנסקסואל/ית – גבר/אשה שמרגיש שאינו שייך למין שהוא/היא נולד/ה ושמשנה את מינו (באופן מלא או חלקי) לצד השני. שינוי מין, אגב, אינו משנה את המשיכה המינית של הטרנסקסואל/ית.
  • א-מיני – גבר או אשה שלא נמשכים לאף מין.
  • Gender Fluid – אלו שחיים פעם כגבר, פעם כאשה ללא כוונה לשנות מין.

ועכשיו שורת המחץ: למעט בי-סקסואל (שזה תלוי בו/בה) ו-Gender Fluid, לא ניתן לשנות את המשיכה המינית בשום דרך. בדיוק כמו שאינכם יכולים לשנות באופן פרמננטי את גובהכם, צבע עיניכם, צבע שיערכם, צבע עורכם, כך לא ניתן לשנות את המשיכה המינית של גבר הומו או בחורה לסבית.

קיימים כמובן (במיוחד בסקטור הדתי/חרדי בארץ, והרבה יותר בארה"ב בקהילות האוונגליסטיות הנוצריות) כל מיני קורסים/מדריכים שמבטיחים "להחזיר למוטב" הומואים/לסביות, אבל מה שמנסים לעשות שם זה לשבור נפשית את אלו שמגיעים לקורס ולהפוך אותם ל"גברים" בכך שמנסים לשכנע אותם שהם טועים, ובמקרים אחרים פשוט מנסים "לשטוף" את המוח שלהם בטענה שהכל הזיה ילדותית. האם דבר כזה יכול לעבוד? כן, לתקופה מסויימת, אבל ברגע האמת – כשתהיה פעילות מינית, כל השכנועים עפים מהחלון ולא תהיה שום פעילות מינית עם נשים (או גברים, במקרה של לסביות). המשיכה המינית, חלומות מיניים וכו' – ימשיכו להיות על גברים (או נשים במקרה של לסביות).

טרנסקסואלים/ות – כמו הומואים ולסביות, גם טרנסקסואלי/ות מוצא/ת כבר בגיל צעיר מאוד שהוא/היא לא כמו האחרים, רק שכאן לאו דווקא מדובר במשיכה המינית, אלא במיניות עצמה של אותו/ה טרנסקסואלי/ת. הוא רוצה להיות אשה, היא רוצה להיות גבר, וכאן זה יכול לנוע בין רצון לשנות מין כמה שיותר מהר או למות – לבין (במקרים מאוד מסויימים) רצון לשנות אך הוא אינו כל כך דחוף, וכיום ניתן לראות צעירים וצעירות רבים שעוברים את התהליך כבר בגיל צעיר – עם או בלי הסכמת המשפחה.

לגבי א-מיניים – עליהם בד"כ לא ממש שומעים, הם מעדיפים לשמור זאת לעצמם מבלי לערב אף אחד. הם יכולים להתחתן אבל סביר להניח שלזוג כזה לא יהיו ילדים ואשה שמגלה שבעלה הוא א-מיני – עדיף שתתגרש ממנו.

המלצות ל"עשה ואל תעשה":

  • כינויי גנאי – "הומו", "קוקסינל" (הומו הוא לא דווקא נשי ו"קוקסינל" זה כינוי לטרנסים/ות בכלל) – עדיף לרדת מקללות שונות, זה מתאים לילדים צעירים שקראו גם לאנשים עם משקפיים "משקפופר". בד"כ זה המקלל לא ניחן ב-IQ רציני.
  • התייחסות לטרנסקסואלית כ"גבר" או לטרנסקסואל כ"בחורה" – אותה/ו טרנסקסואל/ית עושה את כל המאמצים להיראות במין השני, כל מה שמבקשים ממך הוא יחס אליו/ה במין שהוא/היא מציגים את עצמו/ה. לא מבקשים ממך שתאמין בתהליך, גם אם אתה מתנגד אליו. יחס גורר יחס. תהיה בטוח שיחס הוגן לא יזכה אותך במיידית בהצעה לסקס.
  • מיניות אינה מוגדרת לפי איבר המין למטה (אחרת איך היו מגדירים הרמפרודיטה – ילד/ה שנולד/ה עם 2 איברי המין), ולכן שאלות של "הורדת את הז*ן?" אינן במקומן, בדיוק כמו שאף אחד לא שואל אותך על גודל האיבר שלך, על היסטוריית חרדת ביצועים, כמה פעמים גמרת וכו'. המין של אותו אדם הוא המין שהוא מציג את עצמו בו. זכותך כמובן לא להתייחס/להתעלם.
  • בריחה מהומואים – הומוסקסואליות אינה מדבקת. נולדת סטרייט? אתה גם תישאר כזה גם אם תהיה באי בודד עם 100 הומואים. אם יש לך חבר הומו או חברה לסבית, תן להם בדיוק את אותו יחד שאתה נותן לחברים אחרים.

ולסיום, התייחסות לחוק הפונדקאים: כמובן שהמתנגדים מעדיפים להצהיר כי "אין פה אפליה" ומעדיפים להתעלם מהעובדה הלוגית הפשוטה שיש בהחלט. אם מחר אפתח בריכת שחיה שהכניסה אליה היא לגברים לבנים בלבד – אז אני מפלה את כל מי שאינו גבר וכל מי שאינו לבן. זו לוגיקה פשוטה. חוק הפונדקאים בעצם לא מאפשר לזוג הומואים לאמץ ילדים, תוך התעלמות מכך ש:

  • זוג הומואים יכול לתת בסיס רציני טוב לגדילת הילד מבחינה פיננסית ונפשית.
  • ילד שגודל אצל זוג הומואים לא יהיה הומו אם הוא לא נולד כך.
  • רשויות הרווחה לא מכירות ולו מקרה אחד שילד שגדל אצל זוג הורים הומואים רצה לעזוב.
  • למרות כל השקרים המפורסמים על הורים טבעיים (גבר ואשה), לא קיים ולו מחקר אחד שמראה שגדילה אצל זוג הומואים מזיק בצורה כלשהי לילד המאומץ.
  • ואם לא ידעתם – גם אצל זוג הומואים, תמיד יהיה ההומו הנשי ויהיה ההומו הגברי (כולל כל הויכוחים שקיימים בין אמא לבן או בת שלה).

כמובן שראש ממשלתנו "הבטיח" שאם ח"כ אוחנה יגיש תיקון להצעת חוק לאישור זוגות הומואים לאימוץ, אבל הוא כמובן לא סיפר לציבור שהקואליציה הנוכחית לא תאשר זאת מבלי שהוא ילחץ, והוא לא הולך ללחוץ, על כך אני מוכן להתערב עם כל קורא.

לסיכום: שנאת חינם ושנאת האחר לא נותנת מאומה. כמו שלא ניתן לשנות סטרייט להיות גיי, לא ניתן לשנות הומו או לסבית מבחינת משיכה מינית. קבלו זאת. אף אחד לא מבקש יחס מיוחד, הם מבקשים יחס רגיל לחלוטין כמו שאתם נותנים לאחרים.

התלונות של בעלי הקניונים ורשתות האופנה

כאן בארץ, בכל הקשור לייבוא של דברים, בין אם מדובר בבגדים, ציוד אלקטרוני וכו' – המצב הוא די "באמצע" (תלוי מול אלו מדינות משווים). יש אמנם פטור ברכישות מחו"ל עד 75$, אולם סנט אחד אחרי 75$ והמדינה מושיטה את ידה לקבל סכומים נוספים, בין אם כמכס, מס קניה או מע"מ. עם המצב הנוכחי הישראלים למדו להסתדר, לפצל חבילות עד לגובה 75$ ובכך לרכוש מחו"ל בגדים בזול, צעצועים וכו'.

ב"כלכליסט" פורסמה היום כתבה בה עניין ה-75$ ממש לא מוצא חן בעיני בעלי קניונים ורשתות אופנה והם מבקשים מהמדינה לבטל את ההטבה הזו ולאלתר או לחלופין לתת להם את אותם תנאים.

כנראה שאותם בעלים יקרים מעדיפים לשכוח שוב ושוב שאנחנו לא בתחילת שנות ה-2000 או שנות ה-90 שהאינטרנט המסחרי היה בחיתולים…

כבעל עסק הייתי צריך ללמוד על ישבני דברים הקשורים להתקדמות טכנולוגית ושינויים מהירים. בתחום העסק שלי טכנולוגיות צצות כמו פטריות אחת לכמה חודשים וצריך לראות למה יש השפעה גלובאלית (לדוגמא: תחום הקונטיינרים בשרתים) ומהו קשקוש שיווקי (Magic Quadrant של חברות כמו גרטנר וחברות אנליסטים נוספות שלא פעם פספסו תחזיות וטרנדים. הייתם צריכים לראות בעבר מה הם חזו על לינוקס לדוגמא). אישית אני משקיע שעות רבות בקריאה ובדיקה של טכנולוגיות וגם מסיק מסקנות היכן כדאי "לנטוש" תחומים מסויימים עקב סיבות שונות (מוצרים לא בשלים, טכנולוגיה לא תופסת, שוק מוצף באותם תחומים ועוד ועוד). כעסק קטן, המטרה של העסק שלי הוא להרוויח מדרישות שלא רק קיימות היום, אלא יתחילו להיות קיימות עוד חצי שנה לדוגמא. אם העסק שלי יתחרה לדוגמא בתחום סיסטם ל-Windows, יהיה עדיף שאסגור את העסק.

רשתות האופנה והקניונים עדיין לא הפנימו משהו פשוט: מר ומרת ישראלי יהיו מוכנים לוותר על המראה ותא המדידה ולהמתין מס' שבועות לבגדים (לדוגמא) אם המחיר שווה את זה, אם הם מקבלים תמורת מחצית (או פחות) מהמחיר ישראלי את אותם דברים שהם רוכשים כאן או רוצים לרכוש כאן. חברת ASOS לדוגמא משקיעה המון בצרכן הישראלי, וכמוה חברות ענק כמו אמזון שהוסיפה זה מכבר אופציה באתר לסמן בחיפוש מוצרים שנשלחים לישראל וגם חברות כמו USHOPS ואחרות מוסרות ללקוחותיהם כתובת דואר וירטואלית בארה"ב ומבטיחות לצרכן הישראלי כי אם הוא עובד איתן, המוצר יגיע ללקוח מבלי שהוא יצטרך להטריח את עצמו לבית המכס או לשלם תשלומים נוספים. בינתיים צצות להן חברות אחרות ישראליות שמציעות שרות מתחרה לדואר ישראל כך שהצרכן לא יצטרך להמתין בתור או במשלוחי אין קץ של דואר ישראל – והוא יוכל לקשת ל-Locker שנמצא קרוב אליו, להקיש קוד ולקחת את החבילה, גם ב-1 לפנות בוקר, וכל זה כמובן רק קמצוץ קטן מהדברים שהשתנו בשנים האחרונות ונתנו לישראלי המצוי אפשרויות קניה הרבה יותר רחבות ובמחירים שבמקרים רבים פחותים בהרבה מהמחירים בישראל.

כשיש תחרות אז יש כמובן נפגעים כמו יבואנים ישראליים (שבמשך שנים ידעו לגבות מחירים מפולפלים בהרבה מהמחירים בחו"ל), אך מה לעשות – בתחרות כמו בתחרות, חייבים להמציא דרכים כדי להישאר תחרותיים, וכאן גם רשתות האופנה וגם הקניונים לא הסכילו לעשות צעדים משמעותיים. אתר טרמינל-X לדוגמא של חברת פוקס, מבטיח משלוח תוך 24 שעות (אבל משום מה אם אתה רוצה לאסוף את הבגד מנקודת חלוקה, זה לוקח יומיים) אבל אם לדוגמא אתה יותר מעוניין בביגוד של Brand מסויים, השוואה זריזה בין האתר ל-eBay לדוגמא מראה ש-eBay מנצח בקלות: ג'ינס של American Eagle יעלה לך בטרמינל-X סכום של 187 שקל, ואילו ב-eBay אותו מכנס יעלה לך בין 70 ל-120 שקלים לערך כך שגם אם נוסיף משלוח, עדיין הרכישה בחו"ל תהיה יותר זולה. תכפילו את הרכישה פי כמה וכמה במשפחה בעלת 2-4 ילדים והחסכון נהפך למשמעותי והרכישות של אותה משפחה בארץ מחנויות הבגדים ירדו בצורה משמעותית.

הפתרון בשביל אותן רשתות שיווק הוא לא רק להקים אתר ואיזה מחסן, אלא לשנות לחלוטין את הגישה! לבדוק מקומית האם חנות בקניון X רווחית או לא. רווחית? תשאיר אותה ואם לא רווחית – הקם אותה במקום אחר. תשקיע הרבה יותר בפרסום ושיווק חנות האונליין שלך, הישראלי הממוצע כבר לא מפחד להזמין דרך האינטרנט, אבל תן לו מחירים שווים – כי במקרה של חנות אונליין אין לך תשלום לקניון ואין לך תשלום ל-10 עובדים מוכרים פר סניף גדול, יש לך תשלום מופחת בהרבה לכמות עובדים קטנה (עובדי המחסן) ותחזוקת האתר והמלאי, ואת ההנחות תגלגל לצרכנים. גם בכל הקשור למחירי השכירות בקניונים בעלי רשתות האופנה יכולים לאיים כי אם אותם קניונים לא יורידו את מחירי השכירות הם יפתחו חנויות ממול או המתחרים ואז את ההנחה הם יכולים לגלגל ללקוח.

האם הם יעשו זאת? אני מהמר שלא. הם עסוקים בלפחוד מכך שאמזון תפתח מחסנים בישראל  ושאמזון פשוט תייבא ישירות ותתן מחירים מפתים ללקוחות הישראלים. אני בהחלט מבין את הפחד שלהם, אבל אני עדיין לא מבין מדוע הם לא הופכים את העסק שלהם ועושים רה-אורגניזציה לעידן האינטרנט.

כולי תקווה שהפעם שר האוצר לא יקשיב להם. לדעתי 75$ פטור ממסים זה מחיר נמוך, אבל עדיף 75$ מאשר 0$.

בואו נדבר על הדתה וכפיה דתית

הפעם אני מעוניין לכתוב על נושא ההדתה "עם הקלפים על השולחן" מהמבט שלי, של אדם חילוני שאינו מזוהה פוליטית עם גוף כלשהו (בדעותיי אני מחזיק בחלק דעות ימניות, חלק שמאליות ובחלק אין לי דעה, כמו לרבים מהאנשים).

אתחיל במשהו פשוט: גולשים רבים שיתחילו לקרוא את הטקסט הזה לא יבינו מה הבעיה, ויהיו רבים שיאמרו שאין שום הדתה, מקסימום פה ושם "יִידִישְׁקַיְיט" – שזה כמובן לדעתם דבר שאינו מזיק. ממתי מזיק לדעת קצת תרבות ומסורת של העם היהודי ע"י יהודים?

בנושא ההדתה ישנה חלוקה די רצינית עם קורלציה הקשורה לדעות הפוליטיות שמחזיק הגולש. אפשר לדוגמא לראות את זה בנושא שכלל אינו קשור להדתה. קחו לדוגמא את ראש ממשלתנו: רבים, רבים בימין הפוליטי בטוחים שהתקשורת עושה את המוות לביבי ו"לא היה כלום כי אין כלום", ולעומתם אנשים רבים עם דעות מרכז ושמאל טוענים ש"יש בהחלט עשן" וכבר ראינו שביבי די מצפצף על החוק בכל הקשור למתנות ואם על דברים כאלו הוא מצפצף – יש מקום לחקור אותו עד דברים יותר גדולים שבהם הוא חשוד. מויכוחים כאלו בפאב – חביות בירה נגמרות 🙂

בשביל לראות אם יש הדתה, אנחנו צריכים להביט ממבט הציפור, מ-Zoom Out מאוד רציני על תקופות ועל אורח החיים שלנו בהשוואה למקומות אחרים וגם בהשוואה לרמת האינדיבידואל ברמה המקומית.

לאחרונה היו האשמות רבות נגד שר החינוך שלנו נפתלי בנט שהוא הוא גורם לילדים הרכים להיכנס יותר ויותר "לעולמה של תורה" הרבה יותר משהורים שונים רוצים שילדיהם יכנסו לכך.

והאמת .. שזה לא נכון.

משרד החינוך נע בקצב מאוד איטי (האמינו לי, אפשר לראות זאת בתכנים שמלמדים שכבר מזמן אבד עליהם הכלח, במחשבים לדוגמא) וגם אם היה בנט מנחית הוראה ללמד את כל התלמידים תורה, גמרא, תוספות, רש"י וכו', הדברים היו עוברים לוועדות שהיו קובעות אם לבצע וכמה, ואלו דברים שאולי היו נכנסים לתוכנית הלימודים בשנה הבאה. מי שעוקב אחרי תוכנית הלימודים הנוכחית בהשוואה לתוכניות לימודים לפני מס' שנים, בוודאי ימצא שיש יותר לימודי תורה וכו' והדברים נקבעו עוד לפני שבנט בכלל הגיע למשרד החינוך, הם נקבעו בימים ששר החינוך היה .. גדעון סער.

אז האם יש יותר לימודי תורה וכו'? חד וחלק – כן. תשוו מערכות שיעורים משנים קודמות ותוכלו לראות זאת שחור על גבי לבן.

כפי שציינתי לעיל – נסתכל ברמת Zoom Out רצינית ונתייחס לכפיה דתית כפי שהיא מופיעה היום. ניקח לדוגמא את הסערה שמתחוללת בעניין פתיחת עסקים בשבת. המתנגדים הראשיים הם כמובן המפלגות הימניות והדתיות, ואחריהם מגיעים "בעלי העסקים הקטנים", אתייחס לכל אחד בנפרד:

המפלגות הדתיות הן בד"כ מפלגות סקטוריאליות. כשהן דואגות לדוגמא לקבלת תקציבים עבור תלמידי ישיבות, הן אינן דואגות לשום סטודנט חילוני שלומד במכללה או אוניברסיטה. שהסטודנט ישבור את הראש מאיפה הוא משיג כספים ומתפרנס (תוך כדי ביצוע פעלולים אקרובטיים בין העבודה ללימודים) ואילו תלמיד הישיבה – שיחמם את הכסא והנציגים בכנסת ידאגו שמשרדים ממשלתיים יכניסו לחשבון הבנק שלו (ממספר משרדים במקביל) סכום כסף שיאפשר לו לחיות.
אבל כשזה מגיע לאיסורים – המפלגות הדתיות מכתיבות בראש ובראשונה לכל קואליציה כי כל שינוי חוק שמקושר לחיים וליהדות – הקואליציה תצטרך את אישור המפלגות הדתיות וכמובן שאם חוק כלשהו יקבע משהו שסותר את ההלכה היהודית – הוא יופל מיד, כלומר המפלגות הדתיות משפיעות בעצם על כל האזרחים בתחום הנ"ל. (המפלגות הדתיות בארץ עושות פחות או יותר את אותו הדבר מה שהרפובליקנים השמרניים עושים).

הבעיה המרכזית של המפלגות הדתיות עם האיסורים היא די מובנת – היהדות רואה את כל היהודים כגוש אחד עם 0 זכויות פרט. חיללת שבת? ערימה של חבר'ה יתחילו לזרוק עליך אבנים עד שתמות. מה עם הזכות שלך לשמוע מוסיקה או לשחק משחקים במחשב בביתך בשבת? מבחינת היהדות – סקילה. מבחינה אזרחית כיום – עשה מה שתרצה בביתך בשבת (המפלגות יודעות שעל התחום הזה הם לא יכולים לקבוע כלום), אבל מהרגע שהאזרח מוציא את קצה האף מביתו והיום יום שבת – הקואליציה (בהובלת המפלגות הדתיות) רוצות לקבוע שברמת הציבור לא תהיה שום פעילות מסחרית בשבת.

וכאן אנחנו מגיעים למחלוקת של התורה שרואה את כל היהודים כ"נתינים" של אלוהים שמצווים לא לעשות כלום בשבת לבין המציאות העכשוית בה אזרחים גרים בערים ושכונות עם רוב כלשהו, כך שדברים שונים הן ברמת שכונה, עיר או אזור.

אתן דוגמא: אני גר בשכונה עם רוב דתי, סופרמרקט "מהדרין". אין כאן תנועת אוטובוסים בשבת או חנויות פתוחות בשבת ואם יוצע כי יעברו כאן אוטובוסים והרוב יתנגד, אני בהחלט אתמוך ברוב, כי כך שכונה זו. לעומת זאת, כמה מאות מטרים אוירית ממני ישנה שכונה אחרת חילונית למהדרין, מדוע ששם לא תהיה תחבורה ציבורית וחנויות פתוחות? כי "היהדות אוסרת"? זו תשובה מגוכחת כמובן, כי לגבי תושבי אותה שכונה חילונית (ואלפי שכונות וערים חילוניות אחרת) – יהדות היא תרבות, מסורת בחלק מהמקרים – ותו לא.

אז המפלגות "נתלות" בכל מיני חוקי "מנוחה" ודף נייר מ-1951 שנחתם עם בן גוריון מבלי להתייחס לכך שהדברים כיום שונים:

  • בכל הקשור לחוק "מנוחה" – היה אפשר לשנות את החוק כך שהעבודה בשבת לעובדים לא תהיה חובה, למי שירצה לעבוד בשבת – יקבל 200% על כל שעה ויום חופשי בשבוע העוקב, או לחלופין להביא עובדים זמניים אחרים שאינם יהודים.
  • בכל הנוגע ל"סטטוס קוו" שנחתם ב-1951 – הן המפלגות הדתיות והן הקואליציות שהן היו בתוכן הפרו הסכמים ומסמכים חתומים על ימין ועל שמאל. מסמך ה"סטטוס קוו" אינו כתובה ולפעמים צריך לעדכן דברים אחרי שעוברים 66 שנה.

אז עירית תל אביב ניצחה בסיבוב הזה (לא לפני שהיא השתפנה ומאישור של 550 חנויות לפתוח בשבת באזורים חילוניים היא ירדה ל-168 שיהיו רק במתחמים, ושתושבי רח' החשמונאים ודרומה יאלתרו פתרונות איך בכלל להגיע לאזור בשבת), אבל מה עם כל הערים האחרות? בג"צ פסק שכל רשות מקומית תוכל להחליט אם תהיה תחבורה ועסקים פתוחים, אבל דרעי, גפני ושאר ראשי מפלגות דתיות הודיעו שכבר ביום ראשון הם יגישו הצעת חוק שימנע זאת. הסיכוי שזה יעבור – 100% ושוב אנחנו מקבלים כאן כפיה דתית קלאסית עם התעלמות מכך שאפשר לפתור את הדברים שציינתי לעיל.

עכשיו נדבר על יהדות לאורך תקופה: היהדות והחוקים התאימו לאותה תקופה בתנ"ך שבה חיו היהודים. במדינות אחרות היתה מלוכה ודת עם חוקים (שחלקם היו Copy שהיהדות העתיקה – מהמצרים) וזו היתה הנורמה. כיום, לאנשים חילוניים עם הבנה בלוגיקה – חלק גדול מהציוויים נראים די מוזרים. לדוגמא: לעשות ברית מילה בגיל 8 ימים לילד שעדיין לא יודע לזהות מי זה אבא ואמא. למה? ככה. איסורים שונים של דברים שאסור לעשות בשבת (שהלכו והתרחבו במשך הזמנים) או הלכות כשרות או הלכות זריעה, שמיטה ודברים אחרים – לאדם לוגי ואינו דתי נראים מוזרים וחסרי הסבר או לוגיקה (ואגב, לא הופיעה עדיין שום הוכחה ש"קול באישה ערווה").

אם את היהדות היה אפשר לכמת כאדם והיו מושיבים אותו מול פסיכולוג, הוא היה קובע בנחרצות שאותו אדם היה סובל מבטחון עצמי נמוך. לשם מה לפגוע בתינוק רך שכלל אינו מבין מה זה להיות יהודי? מדוע לא לתת לו את האפשרות להחליט בעצמו אם הוא רוצה להיות יהודי? מדוע לסקול אדם שחילל שבת? (כן, אני מודע לעניין של סנהדרין וכו' אך אני מתייחס לתורה עצמה, לא לפירושים), מדוע צריך שמיטה בשעה שכל מדינות האחרות בעולם לא עושות שום שמיטה ואין להם בעיה כלשהי עם האדמה? הדברים הללו בעצם "קושרים בכח" את היהודי לדתו, ואם היהדות היא כה טובה ומעולה – לשם מה צריך לקשור? הרי אם היא טובה, היהודי ירצה להתחבר לזה מרצונו החופשי.

בתורה עצמה אלוהים מדבר נון סטופ והתורה מביאה את דבריו במלואם. משום מה אחרי התנ"ך – כנראה שאותו אל איבד את מיתרי הקול או לא מצא דרך לדבר (טוב, נדייק – דרך לדבר שכולם ישמעו אותו, כשאתה שומע היום מישהו שאומר שאלוהים מדבר איתו, אתה בד"כ תוהה אם אותו אדם מתחמק מטיפול). אם הוא כן קיים וכן יכול לדבר – הוא צריך להוציא גירסת Upgrade לתורה עצמה. מה לעשות – גלובאליזציה, זכויות פרט, חופש ביטוי, חופש פולחן – לרוב הדברים האלו היהדות מתנגדת (הגלובאליזציה היא עובדה) – והדרך שבה היהדות מתמודדת איתם היא בדיוק כמו הדרך שהיא התמודדה לפני אלפי שנים וזו לא דרך להתמודד.

מי שקורא את הבלוג הזה מודע לכך שאין לי שום דבר נגד היהדות ברמה האישית. אני מאמין גדול בכך שזכותו של כל אדם להאמין במה שהוא רוצה וזכותו לקיים כל מצווה שירצה. בחוק יש לכל אזרח בארץ את זכות הפולחן אך אין שום זכות לאף אחד לקבוע לאחר איך לחיות. המפלגות הדתיות עם כל הכבוד להן – צריכות להבין שאי אפשר לכפות על עם שלם קיום מצוות ואי אפשר לכפות על כולם קיום מנוחת שבת. הם יעלו חוק מניעת פתיחת חנויות, רשות כלשהי תטיס בג"צ נגד זה ובעקבות הפסיקה שפורסמה אתמול – החוק הזה יבעט מהמדרגות. צריך להגיע לדברים בהסכמה: גם הקואיליציה צריכה להתפשר וגם חילונים כדי להגיע לשביל הזהב על מנת שכולם יהיו מרוצים פחות או יותר.

ולסיום אחזור לנקודה שהתחלתי לגבי התלמידים והדתה – אל תתלוננו למשרד החינוך, תתלוננו לבתי הספר שהם מכניסים כל מיני מרצים על דת במקום להכניס יותר מרצים על מדע לדוגמא. משרד החינוך לא הולך להשתנות.

כמה מילים על מריחואנה, נייס גאי ואכיפה

בתאגיד השידור "כאן" ישנה סידרת פודקאסטים שנקראת "חיות כיס" ובמקרה מישהו בפייסבוק שיתף פרק ששודר על מריחואנה. אתם יכולים להקשיב לפרק הזה כאן.

עד התקופה האחרונה כל עניין המריחואנה ונייס גאי ממש לא עניינו אותי. אינני מעשן (ריח העשן של מריחואנה מעושנת גורם לי עצבים כך שאני אפילו לא מתקרב לזה), אולם בתקופה האחרונה קרה למישהו שאני מכיר אפיסודה בריאותית שאני מאמין שקשורה לנייס גאי שהוא מעשן תדיר, אז החלטתי לתת לחוקר שבי לצאת קצת החוצה ולבדוק מה קורה..

נייס גאי, סם הפיצוציות הידוע על השפעותיו המטורפות (ולמי שלא מכיר: קחו K300, תפתחו פה, תרססו פנימה, סיים שיט). היא כבר מכת מדינה, אבל היחס שהסם הזה מקבל מהמשטרה הוא יחס עקום. אתן דוגמא פשוטה: אותו בחור שאני מכיר סיפר לי כי באזור התחנה המרכזית קיימת פיצוציה שמוכרת את הסם לכל דכפין ובמרחק כמה עשרות מטרים ממנה עומדת לפעמים ניידת עם כמה שוטרים. האם השוטרים מודעים לכך שבאותה פיצוציה מוכרים נייס גאי? בוודאי. האם הם מסתערים על הפיצוציה? לא. במקום זה הם עוצרים את הקונים ההמומים ופותחים להם רישום משטרתי ומחתימים את הקונים על התחייבות שהם לא יגיעו למקום כלל למשך מספר שבועות ואם הם יגיעו ויתפסו – הם יצטרכו לשלם 2500 שקלים ובפעם הבאה שיתפסו – יפתחו להם תיק פלילי.

מדוע המשטרה לא סוגרת את אותה פיצוציה? אני יכול לנחש לבד: בגלל הסטטיסטיקה. למשטרה קל יותר להראות בוועדות השונות בכנסת שהם פועלים "למיגור השימוש בסמים" והם מצביעים על מספר המעצרים, רק שאף אחד לא שם לב שהמשטרה בקושי עוקרת את עניין מכירת הנייס גאי בפיצוציות. זה לא שיש בעיה למשטרה להשיג מודיעין באיזה פיצוציות מוכרים נייס גאי ולהוציא צו סגירה למקום ל-30 יום נניח (תראו לי שופט אחד שיסרב לחתום על צו כזה), וכך נשאר המצב שבו לא קשה להשיג את הנייס גאי מפיצוציות וממקומות שונים אחרים, למרות שהוא מסוכן וממכר פי כמה ממריחואנה וסמים אחרים.

בכל הקשור למריחואנה, בישראל המצב הזוי לחלוטין. בישראל אם מישהו אונס מישהי, הוא יכול לקבל תקופת כליאה פחותה ממי שיתפס כשיש בביתו/מקום שלו עציץ עם פרחי הקנאביס – במקרה כזה הוא יכול לחטוף לפי החוק עד 20 שנה מאסר! נתפסת כשברשותך ג'וינט? ברכותיי – לא רק שיש לך תיק פלילי, אתה עלול לחטוף לפי החוק עד 3 שנים מאסר בפועל!

במסגרת ועדת טיפול בנגע הסמים והאלכוהול, ניסו לשנות דברים. במדינת ישראל כשהקואליציה היא ימנית, הסיכוי ללגליזאציה של מריחואנה שווה בערך לסיכוי שיצמחו לי כנפיים, אבל הגיעו לפשרה באמצע, במקום הפללה, המעשן שיתפס בשטח ציבורי יקבל קנס של 1000 שקל בפעם הראשונה, 2000 בפעם השניה והליך פלילי בפעם השלישית. בהתחלה השר ארדן הודיע חגיגית (ובידאו) כי הוא מאמץ את מסקנות הועדה אבל לאחר חודשיים החליט השר שהוא חוזר בו. השר תולה את סיבת חזרתו מהצהרתו הראשונית בכך שיותר בני נוער יעשנו מריחואנה. השר כמובן מעדיף לשכוח שכבר כיום ישנם 27% מתושבי מדינת ישראל הבגירים – שמעשנים מריחואנה (המספר מגיע מהפודקאסט). אם מריחואנה היתה חוקית במסגרת כלשהי, אותם מעשנים היו יכולים לעשן מוצר מפוקח במחיר מופחת מהמחיר כיום (שוב, לפי הפודקאסט, המחיר לגראם מריחואנה היה עד לאחרונה כ-100 שקל לגרם). מעבר לכך, כאן בישראל לדוגמא אין שום הגבלה של אלכוהול שגורם לתאונות דרכים או לפעילות אלימה אחרת כשהנהג שתוי. עם מריחואנה לעומת זאת, דו"ח ממשלתי שיצא בוושינגטון מצא כי צריכת קנאביס לא מגדילה את הסיכוי לתאונות דרכים לדוגמא.

וכך יוצא המצב כיום שצעירים שרוצים לעשן לא כל כך קונים מריחואנה בגלל המחיר הגבוה, אך בהחלט קונים נייס גאי עם כל תופעות הלוואי החמורות שלו. מודל אי ההפללה יכל לעזור לאותו נוער למצוא לעצמו מריחואנה שהיתה מפוקחת ואז תופעת הנייס גאי היתה נעלמת ברובה, וצעירים לא היו דופקים את חייהם עם רישום פלילי כתוצאה מעישון ג'וינט, אבל מה לעשות – ההגיון הבריא אצל השר יצא למילואים. בינתיים הצעירים ימשיכו להתמכר לנייס גאי.

מיסטיקה, תקשורים, NDE ובקשות עדות – סיכום 2016

לפני כ-5 שנים כתבתי את הדף הזה בכל מה שקשור למיסטיקה, תקשורים וכל מה שקשור לאמיתות הדברים מבחינת החקירה שחקרתי, וחשבתי שעל נושאים אלו אני "סגרתי את הספר", אולם בשנה האחרונה היו מספר מקרים שהתקשרו אליי אנשים שביקשו הפניות לעזרה וחלקם (כולל עו"ד) רצו שאעיד בבית המשפט נגד מיסטיקן זה או אחר שהם רוצים לתבוע אותו/ה.

בכל המקרים תשובתי היתה זהה: אין לי שום אפשרות לסייע, להפנות ובכל ל-Debunking של מיסטיקה/תקשורים וכו' – ישנם רבים וטובים ממני. אין לי איזה שהוא "חשש" להעיד, פשוט אני מעדיף להשקיע את זמני בפרויקטים שלי ובעבודתי, ויש עוד נושאים שאינם קונבנציונאליים שאני סקרן לבדוק ובודק אותם בשת"פ עם אנשים נוספים (על חלק מהם אכתוב בבלוג זה בקרוב. הנושא הראשון שיעלה כבר בקרוב – קשור להתאבדויות והקשר לחברה [במובן של Society]).

בדף זה, למעוניינים – אכתוב סיכום של 2 נושאים שדי קרובים: מיסטיקה ואמיתות דברים, ואמיתות תופעת טרום מוות (NDE).

מיסטיקה ואמת

כשאנשים פונים למיסטיקנים, הם פונים בשביל לקבל תשובות, עצות, אולי "חיבוק" ומילים חמות, אך חשוב לזכור כי אמפתיה וחיוך יכולים לעזור זמנית בלבד. לא חשוב מי המתקשר, המיסטיקן, הפותחת בקלפים, השמאן או כל אדם אחר המתיימר להיות "צינור" להעביר ממקור עלום תשובות – התשובות שלהם בסופו של דבר מגיעים מתוך עצמם ולא ממקור חיצון. כמעט תמיד תקבל כל מיני תשובות ערטילאיות או הבטחות עלומות (ולך תתבע אותה על הבטחה שלא קוימה – השופט יזרוק את התיק מהמדרגות ויסתכל עליך ככסיל במקרה הטוב), אבל בשאלות הכי טריוואליות, פשוט לא תקבל תשובות. הנה מספר דוגמאות של שאלות שיקח לך שניות ספורות לענות אבל "בעל/ת הכוחות" לא יוכל לענות:

  • מספר הלוחית רכב שלך
  • כמות הכסף שיש כרגע בארנקך
  • יתרת העו"ש שלך בבנק
  • 3 המחשבות שהעסיקו אותך ב-24 שעות האחרונות

כמובן שכל "בעל/ת כוחות" תספר על מלאכים/ישויות שאיתך ושהוא/היא רק משמש/ת "צינור" להעברת המסרים מהם אליך, אבל משום מה את הדברים הטריוואליים הכה פשוטים לענות – כאן ה"צינור" משום מה נסתם. אז אם בדברים כאלו פשוטים אין תשובה, מה/מי ערב לכך שהמידע האחר שאתה תר אחריו – הוא אמיתי ונכון? במקצועי אני יועץ בתחומי מחשבים שונים ואני כותב דוחו"ת לחברות באותם נושאים. אם מחר יתברר לחברה מסויימת שהיעוץ שהם שילמו עליו היה שקרי, החברה לא תהסס לתבוע אותי וסביר להניח שאני אצטרך לפצותם על כך. רוצים לנסות את זה  בבית המשפט עם אותו "בעל/ת כוחות"? בשביל השופט זו תהיה אתנחתא קומית.

לכן, כשרוצים תשובות והולכים לאותו "בעל/ת כוחות" כדאי לזכור שסביר להניח שהכסף שתתנו – הולך בעצם לפח. עדיף להוסיף עוד קצת כסף ולהתייעץ אצל יועץ מקצועי (שאין לו שום קשר למיסטיקה) שייתן לך תשובות מקצועיות מהידע העשיר שלו.

אותו דבר הוא עניין הפחות "אישי" ושיותר קשור ל"ידע" – כלומר ש"בעל/ת הכוחות" "מעביר" ידע חדש שאינו נמצא על הפלנטה הנחמדה שלנו.

נניח שאתה עכשיו רעב ומעוניין לאכול ביצת עין. מה תעשה? תיגש למקרר, תוציא ביצה, תדליק אש בכיריים, תניח מחבת, תיצוק מעט שמן וכשהשמן יתחמם אתה תשבור ביצה ותשפוך אותה ישירות אל תוך המחבת, אולי תוסיף כמה תבלינים ולאחר דקות ספורות – תהיה לך ביצת עין. לא חשוב היכן תעשה זאת, כל עוד יש לך ביצה, אש, מחבת וכלים כמו מזלג ותרווד – תוכל להכין לך ביצת עין. מסלול היכן ביצת עין – זהו מידע מוצק, אמיתי שניתן לבחון אותו בכל רגע בכל מקום בעולם וזה עובד.

קראתי מספיק ספרי מיסטיקה, ראיתי מספיק קטעי וידאו והרצאות בשביל לקבוע את הדבר הבא: אם יש "עולמות עליונים"/מלאכים/אלוהים/שדים או חוצנים – אז יש להם בעיה רצינית ענקית: הם לא מצליחים להעביר שום ידע (ואני מדבר על הבסיס של הבסיס!) בצורה כזו שניתן לבחון אותו כך שתצא תוצאה אבסולוטית, בדיוק כמו הדוגמא הפשוטה של ביצת העין מהפיסקה הקודמת! הרי השלב הראשון בהעברת ידע זה מציאת מישהו שיש בו את השכל להבין את הדברים ולהעבירם כפשוטם, ואז להעביר דרכו את ה-א'-ב' בצורה שלא יהיה צורך לסמוך על מילתו של המעביר אלא גם ניתן יהיה לבחון את זה אלפי פעמים והתוצאות יהיו אותם תוצאות.

הבה ניקח דוגמא אחרת, חדשה יחסית וקשורה לתחום מנועית וחלל, מנוע ה-EMDrive – מנוע שלפי חוקי הפיזיקה הקיימים לא אמור לפעול אולם בדיקות של NASA, גורמים אחרים בעולם ואפילו הסינים (שהעבירו דגם כזה לתחנת החלל שלהם) מראים שזה עובד! יכול להיות שיצטרכו לעדכן מספר חוקי פיזיקה? יכול להיות, אבל בדיוק כמו במקרה של המנוע הזה – צריך מידע מאוד מוצק ודברים שניתן לנסות אותם ע"י כל מיני גופים בינלאומיים על מנת לקבל את הדבר השונה הזה, ועד היום כל מידע שהועבר כביכול מכל מיני גורמים "עליונים" התגלה כשטויות במיץ עגבניות (ובמקרים רבים היה ניתן למצוא את מעביר המידע כאדם שגם מאמין בקונספירציות בגרוש).

לסיכום נושא זה: האם קיימים ישויות/עולמות עליונים ושאר ירקות כאלו? עד כה אין שום הוכחה שכן וכל מידע שהועבר על מנת להוכיח כביכול קיום אותם דברים – התברר כשטותי.

על NDE בקצרה

על חוויית סף מוות אפשר לקרוא בקישור הנ"ל (או בגירסה המפורטת בהרבה באנגלית כאן). לא מעט עברו את החוויה הזו ויש גם דרכים לגרום אותה (קטמין). משום מה רבים מנסים לקחת את החוויה הזו שקרתה לפלוני אלמוני כעוד הוכחה לקיום חיים לאחר המוות כאן, אך רבים שוכחים שהחוויה שאותו אדם עבר היא חוויה סובייקטיבית. אם נתעלם לרגע מכל הדברים הנוראים הפיזיים שאותו אדם עבר (דום לב, התקף לב, ובקיצור חוויה שהוא הולך למות) – נראה שאנחנו בעצם מדברים על .. חלום. אומרים שאנשים שעברו NDE השתנו מקצה לקצה ואפשר בהחלט להבין זאת, אחרי הכל – לא כל יום אדם נמצא כפסע בינו לבין מוות סופי, אבל כדאי לקחת את הדברים בפרופוקציה. אם תסתכלו על התיאורים לדוגמא, מעולם לא עבר מישהו יהודי NDE וגילה שישו או מוחמד מחכה לו במנהרה אלא דווקא דמות יהודית, לעומתו מישהו נוצרי יתאר במקרים רבים את ישו, או מישהו מוסלמי את מוחמד. נוסיף לכך שבמקרים רבים "רואים" באותה "מנהרה" את הקרובים שנפטרו אצל אותו אדם – ונבין מכך שהחוויה היא חוויה אישית וסובייקטיבית, בדיוק כמו חלום שאתם חולמים בלילה, ויש לא מעט אנשים שחלמו חלומות מאוד עוצמתיים ולמחרת החלו לשנות בעצמם עדיפויות וחלקם החלו להתחבר לדת לדוגמא.

אז כן, הדברים משפיעים על אלו שעברו NDE ואפשר להבין זאת – אבל מכאן ועד לקחת זאת כהוכחה לקיום דברים אחרי המוות כמו מלאכים/אלוהים וכו' – זו לעניות דעתי תהיה שטות. (אגב, גם אני עברתי NDE בצעירותי, לא היתה שום מנהרה והשינוי היחידי שעשיתי בחיי לאחר מכן היה … יותר להיזהר בנסיונות חשמל 🙂 ).

לסיכום: זכותו של כל אדם להאמין במה שהוא רוצה, בין אם זה אלוהים, שדים, עין הרע, חייזרים עם חללים ונורות LED או כל דבר אחר. זו זכות ששמורה לכל אחד מאיתנו, אבל יחד עם זאת, אך צריך לזכור שעם כל הכבוד לחוויות ספיריטואליות, "מסע נשמה" ושאר ירקות – עד היום אין שום הוכחה פיזית לדברים. אמונה זה דבר אחד, מציאות היא דבר שני וכדאי לזכור זאת.

 

דעה: בעניין הצוללות

בימים האחרונים הארץ רועשת וגועשת על הפרשה החדשה שרביב דרוקר חשף: "פרשת הצוללות", או: איך ישראל רוכשת עוד 3 צוללות די בפתאומיות..

כרגיל, כשזה מגיע למחנות, אתרים כמו מיד"ה והביביתון "ישראל היום" עושים את תפקידם ו"מלבינים" את תפקידו של ראש הממשלה תוך התעלמות מכל מיני פרטים שאותם אציג בפוסט זה. בשמאל לעומת זאת לוקחים את זה קצת יותר מדי רחוק ומאשימים את ראש הממשלה בחשדות פליליים. עבדכם הנאמן ינסה להיות כאן הגורם הניטרלי.

אז קודם כל נעיף מהשולחן את הדבר הכי ברור: פלילים או חשדות לפלילים – אין כאן. ישראל עדיין לא שילמה לגרמניה על הצוללות העתידיות, ואפילו חוזה ביצוע של בניית הצוללות – עדיין לא נחתם. אל תאמינו לי, תקשיבו לראש המל"ל בפועל יעקב נגל שהתראיין בתוכנית "פגוש את העיתונות":

אני חושב שהכותרת שיותר מתאימה לפרשה הזו היא "מנהל לא תקין בפרשת הצוללות".

כיום בעידן האינטרנט, כשכמעט כל בעל תפקיד מפרסם משהו במדיה החברתית וכשאתרי חדשות מפרסמים את הראיונות באינטרנט, קל ללקט יותר מידע ולראות בפרשה הזו מספר נקודות שהן לכל הפחות תמוהות. ברשותכם, אפרט:

  • חוסר השיתוף של שר הבטחון לשעבר: שר הבטחון מקבל המון מידע דרך הצינורות השונים במשרד הבטחון, הוא מודע להקמת/פירוק בסיסים, הוא מודע לענייני תקציבים, מכרזים גדולים שעורך המשרד, ועוד. יש דברים ששר הבטחון לא ידע כי אין צורך ליידע אותו. נניח אם מחר צה"ל יחליט לרכוש מלאי חדש של חרמוניות, אלו דברים שראשי אגפים שונים בצה"ל יודעים ואולי גם הרמטכ"ל, אבל זה לא מגיע לשר הבטחון.
    לעומת זאת – רכישת 3 צוללות בתקציב של כמעט 6 מיליארד שקל? איך לכל הרוחות לא מדברים עם שר הבטחון על כך? שר הבטחון מעורב ברכישת מטוסים, טילים וכו' אז צוללות לא? רצה הגורל ומישהו במשרד הבטחון לא אהב את ה"מעקף" הזה שעשו לשר הבטחון ואותו אדם הדליף לשר על הכוונות של ראש הממשלה. השר בירר עם הרמטכ"ל ועם הצוות שלו וכך נודע לו שכבר נעשתה עבודת בדיקה האם צה"ל צריך את הצוללות הנוספות והתשובה היתה שלילית, לפיכך שר הבטחון פנה לראש הממשלה ומחה על הרכישה המיותרת, וביבי החליט להקפיא את הרכישה עד ש.. שר הבטחון הוחלף באמתלא כלשהי (כולם יודעים איזו).
  • הפליפ פלופ של מל"ל: מל"ל (מועצה לבטחון לאומי) – הגוף שהיה אמור להיות המועצה שתייעץ לראש הממשלה ושאמורה לכלול נציגים מגופים שונים כולל צה"ל, שב"כ, מוסד, משרד החוץ וכו' – הפך בשנים האחרונות לחותמת גומי של ראש הממשלה. כשמל"ל מוציא הודעה, תהיו בטוחים שמל"ל=משרד ראש הממשלה.
    ומה המל"ל מספר? הם מספרים שאותה בדיקה שנעשתה בצה"ל – דווקא כן המליצה לרכוש את הצוללות, שזה מוזר – איך אותה בדיקה נותנת 2 תוצאות הפוכות?
    אבל זה לא נעצר כאן – בהתחלה המל"ל הוציא הודעה שהצוללות החדשות יחליפו את הקיימות אחת לאחת (כלומר צוללת אחת תוצא מפעילות ובאותו זמן צוללת חדשה תחליף אותה, כל פעם צוללת אחת), אבל אז ב"ידיעות אחרונות" מצאו שדווקא ההזמנה מדברת על תוספת של 3 צוללות.
  • ראש הממשלה: ראש הממשלה הוציא הצהרות שהוא חתם ודחף רק בגלל שמצבה הבטחוני של מדינת ישראל חשוב לו והוא רצה לחתום לפני שהקדנציה של קנצלרית גרמניה מסתיימת. כפי הנראה ראש ממשלתנו הנכבד לא ממש מתואם עם ראש המל"ל כי כפי שתוכלו לראות בראיון לעיל.. עדיין לא נחתם שום חוזה. היו פגישות בגרמניה ואולי נכתב "מזכר הבנות", אבל מזכר הבנות אינו מחייב קנצלר חדש שייבחר (תשאלו חברות אחרות שעשו את התרגיל לישראל כמו יצרן מטוסים מסוים..). ככלל – יהיה הקנצלר אשר יבחר, ההנחה שממשלת גרמניה נותנת לישראל נעשית בראש ובראשונה כדי לספק תעסוקה לעובדי מספנות בגרמניה, וענף כזה אינו נסגר מהיום למחר.
  • עו"ד שמרון – כאן החלק הזה נהפך לחידה. מצד אחד העו"ד היקר טוען שהוא עובד עם נציג המספנות בארץ בריטיינר ומקבל אלפי דולרים בודדים לחודש. מצד שני עו"ד שמרון מקורב לרה"מ קירבת דם, ואני די בטוח שהוא ידע על העסקה הנרקמת, וכאן השאלה מגיעה: מדוע הוא לא הצהיר על ניגוד אינטרסים ומבקש לא לקחת צד בעיסקה? הרי לפי דבריו של שמרון הוא יקבל אולי כמה אלפי דולרים, האם שווה לו לחטוף את הביקורת הציבורית על כמה אלפי דולרים??

אבל הבעיה הגדולה היא בעיית החוסר אכפתיות, אחד לא מדבר עם השני, גורמים בכירים "נעקפים", והחלק הכי חשוב לדעתי – אין שום דיון ציבורי. מדובר על כמעט 6 מיליארד שקלים שיגיעו מכיסו של משלם המיסים הישראלי. לשם השוואה – על רכישת ה-F35 היו לא מעט כתבות, חלקן מטעם המדינה, חלקן מטעם היצרן והממשל האמריקאי, וחלק מהכתבות היו ביקורות. דברים היו ידועים. אף אחד אינו מפרט אלו מערכות יהיו במטוס והסודיות בקטע הזה מובנת. על הצוללות החדשות לעומת זאת – דממה. מדוע?

הבעיה הנוספת כאן היא שאין מי שיחטוף על הראש, אף אחד לא יפוטר, לאף אחד לא יזיז כלום גם אם מבקר המדינה יכנס לעובי הקורה ויחקור. כך זה תמיד במדינה – אם אין משהו פלילי, כולם נשארים באותו מקום ובראש של "מה אכפת לי".

אז לסיכום: לא, לא נראה שיש כאן דבר פלילי. כן, נראה שיש כאן התנהגות של מנהג לא תקין, של עקיפת גורמים, של החלטות רה"מ מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. במדינות אחרות (דרום קוריאה, יפן, גרמניה, אפילו ארה"ב) אנשים היו עפים על דברים כאלו – פה זה לא יפטרו או יענישו אף אחד על זה, וזה עצוב.

רוחניות ומיסטיקה מול אתאיזם

יצא לי להיות בשיחה עם ידידה טובה שלי. בד"כ יש בינינו הרבה הסכמות אך כשזה מגיע לרוחניות/מיסטיקה – תהום פעורה בינינו. אני האתאיסט, היא בצד של הרוחניות/מיסטיקה. אז חשבתי להציג בצורה די כללית צד של אתאיסטים – מול עמדות די ידועות של מיסטיקה ורוחניות.

הנושא: מזל, או בשם אחר: קארמה (ויש לזה שמות נוספים כמו "שפע" וכו').

כאתאיסט שבחייו המקצועיים הוא עצמאי, אינני מכיר בכל מה שיש לרוחניות / מיסטיקה להציע. אלוהים, מזל, "נאחס", "תקיעות", קארמה, שדים, רוחות, מלאכים – כל הדברים הללו מבחינתי אינם קיימים. אינני רואה את אותם דברים ואינני חש אותם בשום אחד מחמשת חושיי ולא ידוע לי על שום דרך מדעית אמינה לבדוק בצורה אבסולוטית את אותם קיומם של דברים, אז מבחינתי לא רק שהם לא קיימים. זכותם של אחרים כמובן להאמין בכל הדברים הללו ובדברים אחרים. כל אחד ואמונותיו.

ניקח דוגמא: אני יוצא מהבית, חוצה את הכביש ומכונית דורסת אותי ואני נפצע. מי אשם? ישנם 3 אפשרויות:

  • הנהג אשם – לדוגמא הוא עבר באדום, או שהוא לא ראה אותי או שהוא היה עסוק בדברים אחרים ולא שם לב למה שקורה בכביש.
  • אני אשם: חציתי באדום, או שחציתי מבלי לשים לב שרכב מתקרב אליי ואינו מאט
  • צד ג' אשם: לא רואים את קווי המעבר חציה, כביש חלק, בלמי הרכב היו פגומים, רכב/משאית הסתירו אותי מעיני הנהג

ישנן כמובן אפשרויות נוספות אך הן בדרך כלל נחלקות לאחד משלושת הגורמים לעיל.

במיסטיקה/רוחניות לעומת זאת, יכול להיות שיתווסף גורם שאין לי עליו שום ידיעה או שליטה: מזל רע, קארמה שלילית, עונש מאלוהים, יו ניים איט, כלומר אותו מישהו שמאמין בדברים האלו, יכול להאשים אותך במשהו שאתה כלל לא מכיר בו או אותו.

דוגמא אחרת יותר ידועה: פלוני אלמוני מרוויח יפה מאוד, עסקאות רווחיות זורמות אליו והחיים – מחייכים אליו. רבים יאמרו ש"המזל מחייך אליו".

מה זה מזל? יש לזה כל מיני פירושים שונים, אבל לפי רוב הפירושים – זהו משהו אמורפי לחלוטין שאם הוא "נוגע" בך, אז תהיה לך הצלחה. ישנן אלפי שיטות שאפשר לקרוא עליהן באתרים שונים כיצד לגרום ל"מזל" "לנגוע" בך, אבל אם תבדקו לעומק, תיראו שאין אף שיטה שעושים XYZ ובטוח יגיע אליך מזל. ככה זה עם דברים אמורפיים 🙂

בשבילי, כעצמאי, על מנת שאני אצליח להתפרנס, אני צריך לנקוט שוב ושוב כמה כללים:

  • פרסום חיובי שלי ושל שרותיי ואמצעי קשר אליי
  • להשגיח טוב טוב מה אני אומר ו/או מפרסם: לפעמים פרסום שלילי על מאן דהוא יכול לגרום ללקוח פוטנציאלי לקרוא ולחשוב "אם הוא כך מלכלך עליו, אינני מעוניין בשירותיו"
  • הרחבת כמות הקשרים והחברים שלי, ככל שיש יותר – הסיכוי לקבל עבודה/פרויקטים יותר גבוה.
  • השארת רושם טוב על הלקוח ווידוא שהלקוח מרוצה. לקוח מרוצה במקרים רבים מביא עבודות נוספות.

אלו דברים שאני וכל עצמאי אחר צריכים לעשות כל הזמן וגם אם ה-"צלחת" שלך מלאה, עדיף שתפנה אותם לעמיתים נוספים מאשר תזדקק לעזרתם של עמיתים במציאת עבודה כשאתה מובטל ללא עבודות.

מזל? אם אעשה שוב ושוב את הכללים לעיל, סביר להניח שתהיה לי הצלחה. זה לא קורה בלילה ולא קורה בחודש, אבל בשביל להיות עצמאי חייבים לא מעט סבלנות ולבסוף הדברים מתרחשים ועבודות מתחילות להגיע. האם זהו מזל? לא, זו הצלחה. מזל הוא כפי שתיארתי לעיל – אמורפי.

קארמה שלילית, נאחס וכו' – בשבילי זה בדיוק כמו הקיום של חד-קרן: לא ראיתי, לא שמעתי, לא פגשתי חיה כזו. זה בדיוק כמו לאמר שבעיות שיש לי בחיים קשורים לאיזו מזוזה/בית או חבר/חברה שיש לי. כאתאיסט, לי אין קשר למזוזות ולגבי חברים וחברות – אני בוחר אותם לפי דברים כמו מכנים משותפים, כימיה, עניין ועוד. אם מאן דהוא יאמר לי שיש לי בעיות בגלל מאן דהוא שהוא/היא חבר/חברה שלי – אבטל את הדעה הזו כי "נאחס" או "קארמה" אינו דבר בר מדידה ולא דבר שמוכר לי ושאפשר להתעמת איתו בצורה כלשהי, אז מבחינתי – זהו דבר שלא רלוונטי.

החיים הם דבר מורכב מאוד. לכל אחד מאיתנו יש שליטה חלקית בדברים שקורים בעולם ולכולנו יש השפעה כזו או אחרת על אחרים לנו, בין אם אנחנו מכירים את אותם אנשים או לא. זה ה"מטריקס". אני יכול להתכונן מחר לעבוד אצל לקוח על פרויקט X אבל אם החברה פשטה רגל בהפתעה, אז אין פרויקט X. זה לא באשמתי ולא באחריותי. זה קרה בגלל מישהו אחר. הכרה בערך של קארמה/נאחס לא ממש תסייע לי, בדיוק כמו שלהאשים אחרים לא יעזור לי. זה מת, צריך למצוא פרויקט אחר.

אז מי שרוצה להאמין בדברים הללו, שיבושם לו. אני לא מכיר בדברים הללו וגם הכרה בדברים הללו לא תורמת במאומה זולת האשמת גורמים אחרים. האשמות לא עוזרות, מציאת פתרונות – עוזרת.

כמה מילים על רגולציה ובירוקרטיה

אם יש משהו אחד שאני שומע בכל מיני מקומות, החל מראש ממשלתנו וכלה בכל מיני טוקבקיסטים וחברים שונים בפייסבוק – הרי הוא "כמה רגולציה זה רע" ובעקבותיהם כמה "מחמאות" על הבירוקרטיה הישראלית.

אז קודם כל נתחיל במשהו פשוט: אם מישהו חושב שאם ניקח תחום X וניתן לכל מי שרוצה למכור/לתת שרותים באותו תחום בלי שום רגולציה והציבור יהיה מרוצה – הרי שאותו מישהו שוגה באשליות.

קחו לדוגמא את תחום הסלולר לצרכנים מבחינת מכשירים. כל אחד יכול מחר בבוקר לחתום עם יצרן ולייבא סמארטפונים, אבל בלי רגולציה כלשהי הלקוחות יכולים לקבל דברים מזיקים בטירוף. רגולציה במקרה כזה לא חייבת להיות ישראלית, היא יכולה להיות סטנדרט CE אירופאי לדוגמא שאומר שדגמי הסלולר המיובאים עברו בדיקות של האיחוד האירופאי. זו דוגמא של מינימום התערבות הרגולטור הישראלי ומקסימום שוק חופשי.

אבל בהרבה מאוד מקרים כשפותחים את השוק לתחרות, התחרות מהר מאוד נעלמת והצרכן שוב נדפק. ניקח לדוגמא את המקרה האחרון של אישור יבוא כמה אלפי טונות של בשר כשר במחיר יותר זול מהיצור המקומי. נשמע דוגמא קלאסית מעולה של תחרות בריאה שיכולה להביא אפשרויות מגוונות לצרכנים, נכון? אז זהו, שכמו תמיד, כשזה מגיע לישראלים, ימצא איזה תחמון ובמקרה הזה התברר כי רוב היבואנים קונים ממפעל אחד בפולין. מאז פרסום הכתבה היו מספר התפתחויות (כמו הכוונה בקרוב לייבא גם בשר מאירלנד ומעוד מקומות) אך עדיין – תחרות אמיתית של ממש בה המחיר צונח ב-30 פלוס אחוזים, לא ממש נראית למרות שהמדינה לא מתערבת. למה? כי יבואנים מעדיפים לגלגל את הרווחים לכיסם ולהשאיר עדיין את המחירים יחסית גבוהים.

רגולציה, באופן עקרוני, באה לעשות סדר שלא מגיע מהשוק החופשי. ראינו לפני מספר שבועות איך חניון קורס והמספרים היו די מדהימים: 7 פקחים על 13,000 פרויקטי בניה בארץ וגם לפקחים אין "שיניים" להשהות פרויקטים שלא נבנים כראוי. המדינה פשוט נתנה יד חופשית לקבלנים לבנות ללא שום השגחה, גם כאשר פועלי בניין נפצעו ונהרגו בעשרות במשך שנה. זו דוגמא קלאסית איך שוק חופשי פשוט מצפצף על נהלים, דיווח או טיפול בבעיות, ועוד לא דיברתי על הלקוחות שלא פעם מקבלים דירות עם עשרות ליקויים, ליקויים שאין להם שום דרך לדעת עליהם מראש – והם צריכים לשבור את הראש מה לעשות, הדרך המשפטית לוקחת שנים על גבי שנים.

כולם אומרים שעם הרגולציה מגיעה הבירוקרטיה, ואותה בירוקרטיה – היא היא שמעכבת דברים, מכבידה, גורמת לתוספת זמן ועלויות ובקיצור – הבירוקרטיה היא האסון הלאומי שלנו. נוסיף על כך שהיעילות הפקידותית במשרדי הממשלה השונים (מפעילי הרגולציה) מרחפת באזור האחוזים הבודדים, ונקבל צעקות וטענות שזו המכה לשוק.

הטענות לגופן – לעניות דעתי, נכונות, אך הפתרון לבעיות אלו – אמור להגיע מהממשלה, במיוחד ממשלת ימין שראש ממשלתה חורט על דיגלו "חיסול בירוקרטיה", אך בתכל'ס לא עושה מאומה בנידון.

האם אפשר לעשות דברים בנידון? בוודאי. קחו לדוגמא אדם שרוצה להקים מסעדה ותיראו איך רגולציה מיותרת בחלקה הורגת כל חלקה טובה וכך מסעדות רבות עדיין נמצאות בתהליכים למרות שהם בסופו של דבר פתחו, כנ"ל לגבי פאבים ועוד.

מה ניתן לעשות בנידון? מחשוב הבירוקרטיה. ישנם לא מעט פתרונות מחשוב המאפשרות מערכות "טיקטים" ומערכות אחרות שיכולות לעשות תהליכים בירוקרטיים באופן אוטומטי ב-80-90%. אותו בעל מסעדה לדוגמא יוכל להעלות מסמכי אישורים שונים למערכת כזו ובתגובה מערכת עם קצת AI יכולה לקדם את העניינים במקרים רבים גם ללא צורך פקיד אנושי. היה אפשר אפילו להתחיל במערכת טיקטים די פשוטה שהפקידות היתה מחוייבת לענות לה תוך 1-2 ימי עסקים, שזה מצב עדיף בהרבה מהמצב כיום – אבל מה לעשות שאף אחד מה"שפיצים" בקואליציה כולל ראש הממשלה – לא דוחף את העניין.

עוד נקודה שאפשרי לעשות היא צמצום הבירוקרטיה. זוכרים את אותו אחד שרוצה להקים מסעדה? במקומות שונים בארץ הוא יתקל ברגולציה שונה ממקומות אחרים. חלקם מחייבים לדוגמא שהתיקרה תהיה במינימום גובה X בשעה שרשות מקומית אחרת רוצה Y. למה? ככה. ועדות קמו לצמצם את הבירוקרטיה אולם עד כה לא בוצעו שום תהליכים בפועל לצמצומה.

אחת התלונות הכי שכיחות כשזה מגיע לבירוקרטיה היא לגבי ההסתדרות. כולם מאשימים את ההסתדרות אך הם שוכחים שההסתדרות היא בדיוק כמו עו"ד: היא גורם מייצג עובדים בחברות ובמשרדי ממשלה שונים. מי שאחראי בפועל לדברים הם הוועדים ואיתם משום מה הממשלה לא מתעסקת. האם ניתן לעשות משהו בנידון? בהחלט, לו היה מחשוב ואוטומציה כפי שתיארתי לעיל, בתוספת תוכנית של פרישה מרצון והתייעלות מגובה בתקציב – היה ניתן לעשות דברים בנידון. אני מודע לכך שאנשים לא מאמינים שאפשר לייעל את המערכת ולקצץ עובדים בהסכמה עם ההסתדרות והוועדים, אולם אם נסתכל לדוגמא על הבנקים שנשלטים ע"י הוועדים, נראה שזה בהחלט אפשרי. אחרי הכל – אם אין הסכמה בין הוועד להנהלה (שוב, ההסתדרות קשורה רק לייצוג, היא לא הוועד) – אף עובד לא יפוטר (למעט בעיות הקשורות למשמעת, עבירות פליליות וכו').

ואיפה הממשלה שתיקח את המושכות לטפל בדברים האלו? אותה ממשלת ימין שרוצה לחסל בירוקרטיה? היא מעדיפה להתעלם, ובמיוחד ראש הממשלה. אם בעיית הבירוקרטיה היתה חשובה לביבי כמו שהיה חשוב לו מתווה הגז – תוך שנים ספורות היינו יכולים להתגאות במערכת יעילה כמו המערכות בגרמניה או שוודיה לדוגמא.

לסיכום: רגולציה באה בסופו של דבר להיות "המשגיח". יש מאות ואלפי דוגמאות איך חברות בשוק עשקו ודפקו לקוחות ועם כל הכבוד לשוק החופשי – הצרכן נדפק ומישהו צריך לקבוע כללים למשחק על מנת להגן על הצרכן. בירוקרטיה – ניתן לטפל בה אך בינתיים הממשלה עושה את הכל כדי להתעלם מהבעיה.