בואו נדבר על הדתה וכפיה דתית

הפעם אני מעוניין לכתוב על נושא ההדתה "עם הקלפים על השולחן" מהמבט שלי, של אדם חילוני שאינו מזוהה פוליטית עם גוף כלשהו (בדעותיי אני מחזיק בחלק דעות ימניות, חלק שמאליות ובחלק אין לי דעה, כמו לרבים מהאנשים).

אתחיל במשהו פשוט: גולשים רבים שיתחילו לקרוא את הטקסט הזה לא יבינו מה הבעיה, ויהיו רבים שיאמרו שאין שום הדתה, מקסימום פה ושם "יִידִישְׁקַיְיט" – שזה כמובן לדעתם דבר שאינו מזיק. ממתי מזיק לדעת קצת תרבות ומסורת של העם היהודי ע"י יהודים?

בנושא ההדתה ישנה חלוקה די רצינית עם קורלציה הקשורה לדעות הפוליטיות שמחזיק הגולש. אפשר לדוגמא לראות את זה בנושא שכלל אינו קשור להדתה. קחו לדוגמא את ראש ממשלתנו: רבים, רבים בימין הפוליטי בטוחים שהתקשורת עושה את המוות לביבי ו"לא היה כלום כי אין כלום", ולעומתם אנשים רבים עם דעות מרכז ושמאל טוענים ש"יש בהחלט עשן" וכבר ראינו שביבי די מצפצף על החוק בכל הקשור למתנות ואם על דברים כאלו הוא מצפצף – יש מקום לחקור אותו עד דברים יותר גדולים שבהם הוא חשוד. מויכוחים כאלו בפאב – חביות בירה נגמרות 🙂

בשביל לראות אם יש הדתה, אנחנו צריכים להביט ממבט הציפור, מ-Zoom Out מאוד רציני על תקופות ועל אורח החיים שלנו בהשוואה למקומות אחרים וגם בהשוואה לרמת האינדיבידואל ברמה המקומית.

לאחרונה היו האשמות רבות נגד שר החינוך שלנו נפתלי בנט שהוא הוא גורם לילדים הרכים להיכנס יותר ויותר "לעולמה של תורה" הרבה יותר משהורים שונים רוצים שילדיהם יכנסו לכך.

והאמת .. שזה לא נכון.

משרד החינוך נע בקצב מאוד איטי (האמינו לי, אפשר לראות זאת בתכנים שמלמדים שכבר מזמן אבד עליהם הכלח, במחשבים לדוגמא) וגם אם היה בנט מנחית הוראה ללמד את כל התלמידים תורה, גמרא, תוספות, רש"י וכו', הדברים היו עוברים לוועדות שהיו קובעות אם לבצע וכמה, ואלו דברים שאולי היו נכנסים לתוכנית הלימודים בשנה הבאה. מי שעוקב אחרי תוכנית הלימודים הנוכחית בהשוואה לתוכניות לימודים לפני מס' שנים, בוודאי ימצא שיש יותר לימודי תורה וכו' והדברים נקבעו עוד לפני שבנט בכלל הגיע למשרד החינוך, הם נקבעו בימים ששר החינוך היה .. גדעון סער.

אז האם יש יותר לימודי תורה וכו'? חד וחלק – כן. תשוו מערכות שיעורים משנים קודמות ותוכלו לראות זאת שחור על גבי לבן.

כפי שציינתי לעיל – נסתכל ברמת Zoom Out רצינית ונתייחס לכפיה דתית כפי שהיא מופיעה היום. ניקח לדוגמא את הסערה שמתחוללת בעניין פתיחת עסקים בשבת. המתנגדים הראשיים הם כמובן המפלגות הימניות והדתיות, ואחריהם מגיעים "בעלי העסקים הקטנים", אתייחס לכל אחד בנפרד:

המפלגות הדתיות הן בד"כ מפלגות סקטוריאליות. כשהן דואגות לדוגמא לקבלת תקציבים עבור תלמידי ישיבות, הן אינן דואגות לשום סטודנט חילוני שלומד במכללה או אוניברסיטה. שהסטודנט ישבור את הראש מאיפה הוא משיג כספים ומתפרנס (תוך כדי ביצוע פעלולים אקרובטיים בין העבודה ללימודים) ואילו תלמיד הישיבה – שיחמם את הכסא והנציגים בכנסת ידאגו שמשרדים ממשלתיים יכניסו לחשבון הבנק שלו (ממספר משרדים במקביל) סכום כסף שיאפשר לו לחיות.
אבל כשזה מגיע לאיסורים – המפלגות הדתיות מכתיבות בראש ובראשונה לכל קואליציה כי כל שינוי חוק שמקושר לחיים וליהדות – הקואליציה תצטרך את אישור המפלגות הדתיות וכמובן שאם חוק כלשהו יקבע משהו שסותר את ההלכה היהודית – הוא יופל מיד, כלומר המפלגות הדתיות משפיעות בעצם על כל האזרחים בתחום הנ"ל. (המפלגות הדתיות בארץ עושות פחות או יותר את אותו הדבר מה שהרפובליקנים השמרניים עושים).

הבעיה המרכזית של המפלגות הדתיות עם האיסורים היא די מובנת – היהדות רואה את כל היהודים כגוש אחד עם 0 זכויות פרט. חיללת שבת? ערימה של חבר'ה יתחילו לזרוק עליך אבנים עד שתמות. מה עם הזכות שלך לשמוע מוסיקה או לשחק משחקים במחשב בביתך בשבת? מבחינת היהדות – סקילה. מבחינה אזרחית כיום – עשה מה שתרצה בביתך בשבת (המפלגות יודעות שעל התחום הזה הם לא יכולים לקבוע כלום), אבל מהרגע שהאזרח מוציא את קצה האף מביתו והיום יום שבת – הקואליציה (בהובלת המפלגות הדתיות) רוצות לקבוע שברמת הציבור לא תהיה שום פעילות מסחרית בשבת.

וכאן אנחנו מגיעים למחלוקת של התורה שרואה את כל היהודים כ"נתינים" של אלוהים שמצווים לא לעשות כלום בשבת לבין המציאות העכשוית בה אזרחים גרים בערים ושכונות עם רוב כלשהו, כך שדברים שונים הן ברמת שכונה, עיר או אזור.

אתן דוגמא: אני גר בשכונה עם רוב דתי, סופרמרקט "מהדרין". אין כאן תנועת אוטובוסים בשבת או חנויות פתוחות בשבת ואם יוצע כי יעברו כאן אוטובוסים והרוב יתנגד, אני בהחלט אתמוך ברוב, כי כך שכונה זו. לעומת זאת, כמה מאות מטרים אוירית ממני ישנה שכונה אחרת חילונית למהדרין, מדוע ששם לא תהיה תחבורה ציבורית וחנויות פתוחות? כי "היהדות אוסרת"? זו תשובה מגוכחת כמובן, כי לגבי תושבי אותה שכונה חילונית (ואלפי שכונות וערים חילוניות אחרת) – יהדות היא תרבות, מסורת בחלק מהמקרים – ותו לא.

אז המפלגות "נתלות" בכל מיני חוקי "מנוחה" ודף נייר מ-1951 שנחתם עם בן גוריון מבלי להתייחס לכך שהדברים כיום שונים:

  • בכל הקשור לחוק "מנוחה" – היה אפשר לשנות את החוק כך שהעבודה בשבת לעובדים לא תהיה חובה, למי שירצה לעבוד בשבת – יקבל 200% על כל שעה ויום חופשי בשבוע העוקב, או לחלופין להביא עובדים זמניים אחרים שאינם יהודים.
  • בכל הנוגע ל"סטטוס קוו" שנחתם ב-1951 – הן המפלגות הדתיות והן הקואליציות שהן היו בתוכן הפרו הסכמים ומסמכים חתומים על ימין ועל שמאל. מסמך ה"סטטוס קוו" אינו כתובה ולפעמים צריך לעדכן דברים אחרי שעוברים 66 שנה.

אז עירית תל אביב ניצחה בסיבוב הזה (לא לפני שהיא השתפנה ומאישור של 550 חנויות לפתוח בשבת באזורים חילוניים היא ירדה ל-168 שיהיו רק במתחמים, ושתושבי רח' החשמונאים ודרומה יאלתרו פתרונות איך בכלל להגיע לאזור בשבת), אבל מה עם כל הערים האחרות? בג"צ פסק שכל רשות מקומית תוכל להחליט אם תהיה תחבורה ועסקים פתוחים, אבל דרעי, גפני ושאר ראשי מפלגות דתיות הודיעו שכבר ביום ראשון הם יגישו הצעת חוק שימנע זאת. הסיכוי שזה יעבור – 100% ושוב אנחנו מקבלים כאן כפיה דתית קלאסית עם התעלמות מכך שאפשר לפתור את הדברים שציינתי לעיל.

עכשיו נדבר על יהדות לאורך תקופה: היהדות והחוקים התאימו לאותה תקופה בתנ"ך שבה חיו היהודים. במדינות אחרות היתה מלוכה ודת עם חוקים (שחלקם היו Copy שהיהדות העתיקה – מהמצרים) וזו היתה הנורמה. כיום, לאנשים חילוניים עם הבנה בלוגיקה – חלק גדול מהציוויים נראים די מוזרים. לדוגמא: לעשות ברית מילה בגיל 8 ימים לילד שעדיין לא יודע לזהות מי זה אבא ואמא. למה? ככה. איסורים שונים של דברים שאסור לעשות בשבת (שהלכו והתרחבו במשך הזמנים) או הלכות כשרות או הלכות זריעה, שמיטה ודברים אחרים – לאדם לוגי ואינו דתי נראים מוזרים וחסרי הסבר או לוגיקה (ואגב, לא הופיעה עדיין שום הוכחה ש"קול באישה ערווה").

אם את היהדות היה אפשר לכמת כאדם והיו מושיבים אותו מול פסיכולוג, הוא היה קובע בנחרצות שאותו אדם היה סובל מבטחון עצמי נמוך. לשם מה לפגוע בתינוק רך שכלל אינו מבין מה זה להיות יהודי? מדוע לא לתת לו את האפשרות להחליט בעצמו אם הוא רוצה להיות יהודי? מדוע לסקול אדם שחילל שבת? (כן, אני מודע לעניין של סנהדרין וכו' אך אני מתייחס לתורה עצמה, לא לפירושים), מדוע צריך שמיטה בשעה שכל מדינות האחרות בעולם לא עושות שום שמיטה ואין להם בעיה כלשהי עם האדמה? הדברים הללו בעצם "קושרים בכח" את היהודי לדתו, ואם היהדות היא כה טובה ומעולה – לשם מה צריך לקשור? הרי אם היא טובה, היהודי ירצה להתחבר לזה מרצונו החופשי.

בתורה עצמה אלוהים מדבר נון סטופ והתורה מביאה את דבריו במלואם. משום מה אחרי התנ"ך – כנראה שאותו אל איבד את מיתרי הקול או לא מצא דרך לדבר (טוב, נדייק – דרך לדבר שכולם ישמעו אותו, כשאתה שומע היום מישהו שאומר שאלוהים מדבר איתו, אתה בד"כ תוהה אם אותו אדם מתחמק מטיפול). אם הוא כן קיים וכן יכול לדבר – הוא צריך להוציא גירסת Upgrade לתורה עצמה. מה לעשות – גלובאליזציה, זכויות פרט, חופש ביטוי, חופש פולחן – לרוב הדברים האלו היהדות מתנגדת (הגלובאליזציה היא עובדה) – והדרך שבה היהדות מתמודדת איתם היא בדיוק כמו הדרך שהיא התמודדה לפני אלפי שנים וזו לא דרך להתמודד.

מי שקורא את הבלוג הזה מודע לכך שאין לי שום דבר נגד היהדות ברמה האישית. אני מאמין גדול בכך שזכותו של כל אדם להאמין במה שהוא רוצה וזכותו לקיים כל מצווה שירצה. בחוק יש לכל אזרח בארץ את זכות הפולחן אך אין שום זכות לאף אחד לקבוע לאחר איך לחיות. המפלגות הדתיות עם כל הכבוד להן – צריכות להבין שאי אפשר לכפות על עם שלם קיום מצוות ואי אפשר לכפות על כולם קיום מנוחת שבת. הם יעלו חוק מניעת פתיחת חנויות, רשות כלשהי תטיס בג"צ נגד זה ובעקבות הפסיקה שפורסמה אתמול – החוק הזה יבעט מהמדרגות. צריך להגיע לדברים בהסכמה: גם הקואיליציה צריכה להתפשר וגם חילונים כדי להגיע לשביל הזהב על מנת שכולם יהיו מרוצים פחות או יותר.

ולסיום אחזור לנקודה שהתחלתי לגבי התלמידים והדתה – אל תתלוננו למשרד החינוך, תתלוננו לבתי הספר שהם מכניסים כל מיני מרצים על דת במקום להכניס יותר מרצים על מדע לדוגמא. משרד החינוך לא הולך להשתנות.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *