דעה: בעניין הצוללות

בימים האחרונים הארץ רועשת וגועשת על הפרשה החדשה שרביב דרוקר חשף: "פרשת הצוללות", או: איך ישראל רוכשת עוד 3 צוללות די בפתאומיות..

כרגיל, כשזה מגיע למחנות, אתרים כמו מיד"ה והביביתון "ישראל היום" עושים את תפקידם ו"מלבינים" את תפקידו של ראש הממשלה תוך התעלמות מכל מיני פרטים שאותם אציג בפוסט זה. בשמאל לעומת זאת לוקחים את זה קצת יותר מדי רחוק ומאשימים את ראש הממשלה בחשדות פליליים. עבדכם הנאמן ינסה להיות כאן הגורם הניטרלי.

אז קודם כל נעיף מהשולחן את הדבר הכי ברור: פלילים או חשדות לפלילים – אין כאן. ישראל עדיין לא שילמה לגרמניה על הצוללות העתידיות, ואפילו חוזה ביצוע של בניית הצוללות – עדיין לא נחתם. אל תאמינו לי, תקשיבו לראש המל"ל בפועל יעקב נגל שהתראיין בתוכנית "פגוש את העיתונות":

אני חושב שהכותרת שיותר מתאימה לפרשה הזו היא "מנהל לא תקין בפרשת הצוללות".

כיום בעידן האינטרנט, כשכמעט כל בעל תפקיד מפרסם משהו במדיה החברתית וכשאתרי חדשות מפרסמים את הראיונות באינטרנט, קל ללקט יותר מידע ולראות בפרשה הזו מספר נקודות שהן לכל הפחות תמוהות. ברשותכם, אפרט:

  • חוסר השיתוף של שר הבטחון לשעבר: שר הבטחון מקבל המון מידע דרך הצינורות השונים במשרד הבטחון, הוא מודע להקמת/פירוק בסיסים, הוא מודע לענייני תקציבים, מכרזים גדולים שעורך המשרד, ועוד. יש דברים ששר הבטחון לא ידע כי אין צורך ליידע אותו. נניח אם מחר צה"ל יחליט לרכוש מלאי חדש של חרמוניות, אלו דברים שראשי אגפים שונים בצה"ל יודעים ואולי גם הרמטכ"ל, אבל זה לא מגיע לשר הבטחון.
    לעומת זאת – רכישת 3 צוללות בתקציב של כמעט 6 מיליארד שקל? איך לכל הרוחות לא מדברים עם שר הבטחון על כך? שר הבטחון מעורב ברכישת מטוסים, טילים וכו' אז צוללות לא? רצה הגורל ומישהו במשרד הבטחון לא אהב את ה"מעקף" הזה שעשו לשר הבטחון ואותו אדם הדליף לשר על הכוונות של ראש הממשלה. השר בירר עם הרמטכ"ל ועם הצוות שלו וכך נודע לו שכבר נעשתה עבודת בדיקה האם צה"ל צריך את הצוללות הנוספות והתשובה היתה שלילית, לפיכך שר הבטחון פנה לראש הממשלה ומחה על הרכישה המיותרת, וביבי החליט להקפיא את הרכישה עד ש.. שר הבטחון הוחלף באמתלא כלשהי (כולם יודעים איזו).
  • הפליפ פלופ של מל"ל: מל"ל (מועצה לבטחון לאומי) – הגוף שהיה אמור להיות המועצה שתייעץ לראש הממשלה ושאמורה לכלול נציגים מגופים שונים כולל צה"ל, שב"כ, מוסד, משרד החוץ וכו' – הפך בשנים האחרונות לחותמת גומי של ראש הממשלה. כשמל"ל מוציא הודעה, תהיו בטוחים שמל"ל=משרד ראש הממשלה.
    ומה המל"ל מספר? הם מספרים שאותה בדיקה שנעשתה בצה"ל – דווקא כן המליצה לרכוש את הצוללות, שזה מוזר – איך אותה בדיקה נותנת 2 תוצאות הפוכות?
    אבל זה לא נעצר כאן – בהתחלה המל"ל הוציא הודעה שהצוללות החדשות יחליפו את הקיימות אחת לאחת (כלומר צוללת אחת תוצא מפעילות ובאותו זמן צוללת חדשה תחליף אותה, כל פעם צוללת אחת), אבל אז ב"ידיעות אחרונות" מצאו שדווקא ההזמנה מדברת על תוספת של 3 צוללות.
  • ראש הממשלה: ראש הממשלה הוציא הצהרות שהוא חתם ודחף רק בגלל שמצבה הבטחוני של מדינת ישראל חשוב לו והוא רצה לחתום לפני שהקדנציה של קנצלרית גרמניה מסתיימת. כפי הנראה ראש ממשלתנו הנכבד לא ממש מתואם עם ראש המל"ל כי כפי שתוכלו לראות בראיון לעיל.. עדיין לא נחתם שום חוזה. היו פגישות בגרמניה ואולי נכתב "מזכר הבנות", אבל מזכר הבנות אינו מחייב קנצלר חדש שייבחר (תשאלו חברות אחרות שעשו את התרגיל לישראל כמו יצרן מטוסים מסוים..). ככלל – יהיה הקנצלר אשר יבחר, ההנחה שממשלת גרמניה נותנת לישראל נעשית בראש ובראשונה כדי לספק תעסוקה לעובדי מספנות בגרמניה, וענף כזה אינו נסגר מהיום למחר.
  • עו"ד שמרון – כאן החלק הזה נהפך לחידה. מצד אחד העו"ד היקר טוען שהוא עובד עם נציג המספנות בארץ בריטיינר ומקבל אלפי דולרים בודדים לחודש. מצד שני עו"ד שמרון מקורב לרה"מ קירבת דם, ואני די בטוח שהוא ידע על העסקה הנרקמת, וכאן השאלה מגיעה: מדוע הוא לא הצהיר על ניגוד אינטרסים ומבקש לא לקחת צד בעיסקה? הרי לפי דבריו של שמרון הוא יקבל אולי כמה אלפי דולרים, האם שווה לו לחטוף את הביקורת הציבורית על כמה אלפי דולרים??

אבל הבעיה הגדולה היא בעיית החוסר אכפתיות, אחד לא מדבר עם השני, גורמים בכירים "נעקפים", והחלק הכי חשוב לדעתי – אין שום דיון ציבורי. מדובר על כמעט 6 מיליארד שקלים שיגיעו מכיסו של משלם המיסים הישראלי. לשם השוואה – על רכישת ה-F35 היו לא מעט כתבות, חלקן מטעם המדינה, חלקן מטעם היצרן והממשל האמריקאי, וחלק מהכתבות היו ביקורות. דברים היו ידועים. אף אחד אינו מפרט אלו מערכות יהיו במטוס והסודיות בקטע הזה מובנת. על הצוללות החדשות לעומת זאת – דממה. מדוע?

הבעיה הנוספת כאן היא שאין מי שיחטוף על הראש, אף אחד לא יפוטר, לאף אחד לא יזיז כלום גם אם מבקר המדינה יכנס לעובי הקורה ויחקור. כך זה תמיד במדינה – אם אין משהו פלילי, כולם נשארים באותו מקום ובראש של "מה אכפת לי".

אז לסיכום: לא, לא נראה שיש כאן דבר פלילי. כן, נראה שיש כאן התנהגות של מנהג לא תקין, של עקיפת גורמים, של החלטות רה"מ מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. במדינות אחרות (דרום קוריאה, יפן, גרמניה, אפילו ארה"ב) אנשים היו עפים על דברים כאלו – פה זה לא יפטרו או יענישו אף אחד על זה, וזה עצוב.

רוחניות ומיסטיקה מול אתאיזם

יצא לי להיות בשיחה עם ידידה טובה שלי. בד"כ יש בינינו הרבה הסכמות אך כשזה מגיע לרוחניות/מיסטיקה – תהום פעורה בינינו. אני האתאיסט, היא בצד של הרוחניות/מיסטיקה. אז חשבתי להציג בצורה די כללית צד של אתאיסטים – מול עמדות די ידועות של מיסטיקה ורוחניות.

הנושא: מזל, או בשם אחר: קארמה (ויש לזה שמות נוספים כמו "שפע" וכו').

כאתאיסט שבחייו המקצועיים הוא עצמאי, אינני מכיר בכל מה שיש לרוחניות / מיסטיקה להציע. אלוהים, מזל, "נאחס", "תקיעות", קארמה, שדים, רוחות, מלאכים – כל הדברים הללו מבחינתי אינם קיימים. אינני רואה את אותם דברים ואינני חש אותם בשום אחד מחמשת חושיי ולא ידוע לי על שום דרך מדעית אמינה לבדוק בצורה אבסולוטית את אותם קיומם של דברים, אז מבחינתי לא רק שהם לא קיימים. זכותם של אחרים כמובן להאמין בכל הדברים הללו ובדברים אחרים. כל אחד ואמונותיו.

ניקח דוגמא: אני יוצא מהבית, חוצה את הכביש ומכונית דורסת אותי ואני נפצע. מי אשם? ישנם 3 אפשרויות:

  • הנהג אשם – לדוגמא הוא עבר באדום, או שהוא לא ראה אותי או שהוא היה עסוק בדברים אחרים ולא שם לב למה שקורה בכביש.
  • אני אשם: חציתי באדום, או שחציתי מבלי לשים לב שרכב מתקרב אליי ואינו מאט
  • צד ג' אשם: לא רואים את קווי המעבר חציה, כביש חלק, בלמי הרכב היו פגומים, רכב/משאית הסתירו אותי מעיני הנהג

ישנן כמובן אפשרויות נוספות אך הן בדרך כלל נחלקות לאחד משלושת הגורמים לעיל.

במיסטיקה/רוחניות לעומת זאת, יכול להיות שיתווסף גורם שאין לי עליו שום ידיעה או שליטה: מזל רע, קארמה שלילית, עונש מאלוהים, יו ניים איט, כלומר אותו מישהו שמאמין בדברים האלו, יכול להאשים אותך במשהו שאתה כלל לא מכיר בו או אותו.

דוגמא אחרת יותר ידועה: פלוני אלמוני מרוויח יפה מאוד, עסקאות רווחיות זורמות אליו והחיים – מחייכים אליו. רבים יאמרו ש"המזל מחייך אליו".

מה זה מזל? יש לזה כל מיני פירושים שונים, אבל לפי רוב הפירושים – זהו משהו אמורפי לחלוטין שאם הוא "נוגע" בך, אז תהיה לך הצלחה. ישנן אלפי שיטות שאפשר לקרוא עליהן באתרים שונים כיצד לגרום ל"מזל" "לנגוע" בך, אבל אם תבדקו לעומק, תיראו שאין אף שיטה שעושים XYZ ובטוח יגיע אליך מזל. ככה זה עם דברים אמורפיים 🙂

בשבילי, כעצמאי, על מנת שאני אצליח להתפרנס, אני צריך לנקוט שוב ושוב כמה כללים:

  • פרסום חיובי שלי ושל שרותיי ואמצעי קשר אליי
  • להשגיח טוב טוב מה אני אומר ו/או מפרסם: לפעמים פרסום שלילי על מאן דהוא יכול לגרום ללקוח פוטנציאלי לקרוא ולחשוב "אם הוא כך מלכלך עליו, אינני מעוניין בשירותיו"
  • הרחבת כמות הקשרים והחברים שלי, ככל שיש יותר – הסיכוי לקבל עבודה/פרויקטים יותר גבוה.
  • השארת רושם טוב על הלקוח ווידוא שהלקוח מרוצה. לקוח מרוצה במקרים רבים מביא עבודות נוספות.

אלו דברים שאני וכל עצמאי אחר צריכים לעשות כל הזמן וגם אם ה-"צלחת" שלך מלאה, עדיף שתפנה אותם לעמיתים נוספים מאשר תזדקק לעזרתם של עמיתים במציאת עבודה כשאתה מובטל ללא עבודות.

מזל? אם אעשה שוב ושוב את הכללים לעיל, סביר להניח שתהיה לי הצלחה. זה לא קורה בלילה ולא קורה בחודש, אבל בשביל להיות עצמאי חייבים לא מעט סבלנות ולבסוף הדברים מתרחשים ועבודות מתחילות להגיע. האם זהו מזל? לא, זו הצלחה. מזל הוא כפי שתיארתי לעיל – אמורפי.

קארמה שלילית, נאחס וכו' – בשבילי זה בדיוק כמו הקיום של חד-קרן: לא ראיתי, לא שמעתי, לא פגשתי חיה כזו. זה בדיוק כמו לאמר שבעיות שיש לי בחיים קשורים לאיזו מזוזה/בית או חבר/חברה שיש לי. כאתאיסט, לי אין קשר למזוזות ולגבי חברים וחברות – אני בוחר אותם לפי דברים כמו מכנים משותפים, כימיה, עניין ועוד. אם מאן דהוא יאמר לי שיש לי בעיות בגלל מאן דהוא שהוא/היא חבר/חברה שלי – אבטל את הדעה הזו כי "נאחס" או "קארמה" אינו דבר בר מדידה ולא דבר שמוכר לי ושאפשר להתעמת איתו בצורה כלשהי, אז מבחינתי – זהו דבר שלא רלוונטי.

החיים הם דבר מורכב מאוד. לכל אחד מאיתנו יש שליטה חלקית בדברים שקורים בעולם ולכולנו יש השפעה כזו או אחרת על אחרים לנו, בין אם אנחנו מכירים את אותם אנשים או לא. זה ה"מטריקס". אני יכול להתכונן מחר לעבוד אצל לקוח על פרויקט X אבל אם החברה פשטה רגל בהפתעה, אז אין פרויקט X. זה לא באשמתי ולא באחריותי. זה קרה בגלל מישהו אחר. הכרה בערך של קארמה/נאחס לא ממש תסייע לי, בדיוק כמו שלהאשים אחרים לא יעזור לי. זה מת, צריך למצוא פרויקט אחר.

אז מי שרוצה להאמין בדברים הללו, שיבושם לו. אני לא מכיר בדברים הללו וגם הכרה בדברים הללו לא תורמת במאומה זולת האשמת גורמים אחרים. האשמות לא עוזרות, מציאת פתרונות – עוזרת.