על סיפור כריך החזיר

סנדויץ'בימים האחרונים אנו נתקלים בסיפור הזה שוב ושוב והוא פשוט ממאן לגווע. הנה הסיפור בקצרה:

חייל אמריקאי-ישראלי (חייל בודד) הביא למטווח בקורס מכי"ם כריך חזיר שסבתו הכינה והוא אכל אותו בבסיס. הוא לא ניסה לעשות פרובוקציות, לא גינה כשרות ולא כלום – פשוט אכל כריך.

כמובן, כמו בכל מקום בו הבערות נמצאת ושולטת – מישהו הלך להלשין על החייל "הסורר" שהוא אכל כריך עם חזיר, ומפקדו של החייל שפט אותו לכלא כעונש למשך 11 יום ולהדיחו מקורס מכי"ם – ותזכרו, כל זה בגלל אכילת חזיר!

הסיפור הגיע כמובן לפייסבוק, כרמלה מנשה עשתה Pick Up לסיפור שעיצבן לא מעט אנשים ולבסוף גם בצה"ל נזכרו בדבר שנקרא "הגיון" וביטלו את המאסר תוך כדי שדובר צה"ל מציין כי "צה״ל נמשיך לשמור על כשרות מחד, אך לא נחטט בכריך של חייל מאידך".

על פניו נראה שהסיפור הזה נגמר ואפשר לעבור הלאה. אז זהו, שלא, הסיפור קיבל תפנית כשנבחרינו היקרים החליטו לפתוח פה (ותהיו בטוחים שהתקשורת בחו"ל תעשה מזה מטעמים).

ראשון היה סגן שר הבטחון, הרב אלי דהן – שהוציא את הטוויט הבא:

אחרי סגן שר הבטחון הגיעה תורה של שרת התרבות והספורט שלנו, מירי רגב, לפלוט את טור השטויות שלה: "אני באופן אישי לא אוכלת חזיר, אני אדם מאמין. במדינה, לא אחליט לחילוני מה לאכול, אולם בוודאי שבצבא חד וחלק אסור להכניס חזיר. החייל היה צריך להיענש, ולא היה צריך לבטל עונש כזה, כדי להעביר מסר. חזיר, אתה רוצה – תאכל בבית. לא בצבא ולא כשאתה על מדים. תכבד את הרגשות של חיילים אחרים שנמצאים יחד איתך בחדר והם שומרי כשרות ומצוות. התפקיד שלנו לכבד את הסטטוס קוו הקיים בכל מה שקשור לכשרות ושבת".

כפי הנראה שסגן השכר הנכבד ושרת התרבות שלנו, עדיין לא מבינים ממה צה"ל מורכב. הם עדיין לא מבינים שיש בצה"ל דרוזים נוצרים ומוסלמים, ישנם בדווים, וישנם אחרים שאינם יהודיים כלל כך שאי אפשר לקבוע לחיילים מה הם יאכלו מבחינת אוכל פרטי בזמנם החופשי. אינני מדבר על הכנסת אוכל שאינו כשר למטבח או "עידוד" חיילים אחרים לאכול אוכל שאינו כשר, אלא על אכילה באופן פרטי אוכל שהחייל הביא מביתו לדוגמא.

אך מדוע לעצור פה? הנה עוד טוויט של סגן שר הבטחון שלנו:

אז בוא נלך עם אותו "מדרון חלקלק". אכילת חזיר זה כלום. הפעלת טלפון סלולרי בשבת לשימוש פרטי, אי-תפילה ואי הנחת תפילין, גילוח עם סכין גילוח ולא מכונה – הבה נשפוט חיילים שביצעו את העוונות הללו! אחרי הכל, לפי כל מיני מדרשי חז"ל למיניהם, גילוח בתער שווה לאכילת חזיר 5 פעמים – לא מאמינים? הנה מאתר יהדות:

yahadoot

אז יאללה, שסגן השר יכין תקציב לכלא או 2 נוספים כדי לכלוא את ה"עבריינים" שמכורים לג'ילט שלהם כל בוקר.

נשמע יותר מדי? מופרך מדי? גם אכילת החזיר ועונשו הוא דבר מופרך לחלוטין ומדהים לגלות כמה אנשים תומכים בעונש מבלי להבין שאי אפשר לכפות יהדות, ואי אפשר לכפות אכילת כשר (שאגב, הדבר הכי מצחיק הוא שאותו אוכל כשר – לא נחשב כלל ככשר לכל מיני חיילים חרדים והם מוכנים לאכול רק את ההכשר המיוחד שהם רגילים אליו).

צאו לחיילים מהכריכים! חייל יכול בקלות לאכול עוף או כל דבר בשרי בארוחת צהרים ולאחר מכן לקפוץ לאיזו קנטינה בבסיס ולשטוף את הגרון באיזה מעדן חלב. זכותו? בהחלט! אולי גם שירדפו אותו שלא שמר הלכות?

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “על סיפור כריך החזיר

  1. אני לא יודע למה, אבל הרושם שלי שבחברה שלנו, העיסוק באוכל יותר משמעותי, מענייני יהדות אחרים. אני מכיר יותר אנשים שבחרו לשמור על כשרות המזון, וספציפית – לא לאכול חזיר, יותר מאשר כל דבר אחר. אני לא מכיר, למשל, מישהו שאוכל חזיר, אבל לא נוסע בשבת, או אוכל חזיר, אבל מניח תפילין.
    קשה לי להסביר מה בדיוק נראה לי פורט על מייתרים של אנשים, בהקשר הזה. אני חושב שיש משהו במרכזיות של אוכל בחברה הישראלית (ואולי בעולם בכלל), שהוא חורג מפרופורציות הגיונית. בשיחות שאני קיימתי, עם מי שמדברים איתי על אי אכילת חזיר כמסורת, תמיד זה נשמע אותו הדבר: "זה מה ששמר עלינו 2000 שנה". אני מדגיש: לא תפילות בבית הכנסת. לא איסור מלאכה בשבת. לא ליל הסדר. רק אי אכילת חזיר זה מה ששמר עלינו 2000 שנה. זה לא נתפס כמשהו שהוא בהכרח בין אדם לאלוהיו (למרות שקשה לי לחשוב על משהו שהוא יותר בין אדם לאלוהיו מאשר מה מונח בצלחתו של אדם – אם כבר הנחנו שיש אלוהים), אלא יותר כמשהו שהוא בין האדם לחברה שבה הוא חי.
    מה שאני מנסה להגיד, זה שרגב (אני מתעלם מאלי בן דהן, כי אצלו יש גם משמעות דתית לאוכל של החייל) נוגעת בסנטימנט אמיתי מאד בחברה הישראלית. הסנטימנט שחושב שהכריך של החייל הזה, מפרק את אחדות העם. למה? גדול עלי. אני מניח שלולא הייתי צמחוני, שגם ככה משקיף על כל הדיון הזה מבחוץ, כלל לא הייתי מבחין בעניין הזה של תפקיד החזיר כ"מחזיק אותנו 2000 שנה".
    שלא יישתמע מכל מה שכתבתי, שצריך להעניש את החייל. אבל אני בהחלט חושב שיש בחברה הישראלית את החלק שנכון לקבל את הרעיון הזה, שחייל חייב לשמור על כשרות. מה לעשות לגבי הזה? אין לי מושג. אולי כולם צריכים להיות צמחוניים וזהו.
    הערה נוספת: צריך לזכור שבילשוטו של אלי בן-דהן שמדובר בפקודה של הצבא, הוא בולשיט. אין שום פקודה כזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *