התורה, הפרשנים והצביעות

אחד הדברים המצחיקים/עצובים (תלוי איך מסתכלים) זה הנסיון העיקש של אנשים דתיים להצמיד לוגיקה לתורה, להתייחס לכל מיני דברים שנכתבו בתורה כמדע. לא חשוב כמה הדבר הזוי, תמיד יהיו אלו שינסו ויתווכחו..

אנשים דתיים ומאמינים, בטוחים שהתורה נכתבה על ידי אלוהים, אותה ישות שהיא כביכול "מעל הזמן". לפי האמונה בתורה, אלוהים היה תמיד קיים – בעבר, בהווה והוא יהיה קיים בעתיד. אם ניקח את ההנחה הזו כנתון, ואז נסתכל בתורה, הטיעון הזה יפול לוגית מהר מאוד. אם אלוהים לדוגמא יודע את העתיד, מדוע הוא משמיד כל יצור (נניח. במציאות כמובן אין שום עדויות שזה קרה. בתורה כתוב שנשלח עורב מהתיבה והוא לא חזר, אבל המציאות מראה לנו שעורבים קיימים גם קיימים) ואחר כך הוא מתחרט? זו דוגמא קטנה ופשוטה לחוסר לוגי בין מה שכתוב לבין מה שחושבים שקיים.

הנה עוד נקודה: אלוהים במספר פעמים בתורה אומר שאם תלכו בחוקותיו, תאריכו ימים. אוקיי, רק כשמסתכלים קצת בהמשך הטקסטים, מגלים שה"אריכות ימים" הזו מגיעה בעירבון מאוד מוגבל. תאר לך שהוריך החליטו עבורך החלטה אומללה ואתה בתגובה אומר להם "אתם מטומטמים" או פולט קללה עסיסית אחרת. המציאות אומרת שהמתח בינך לבין הוריך יגדל אבל מכאן ועד לזרוק אותך מבית הוריך יש מרחק רב, תמיד יש מקום להתנצלות ולהלבנת הדברים – אבל לא לפי התורה. קיללת? העונש שלך: מוות ואם תלך לפי האתר הזה, המוות שלך יהיה בחנק.

אבל מי שכתב את התורה לא עצר כאן, להיפך – מי שכתב את התורה מאוד אהב את הרעיון של הרג, עדיף בסקילה, חנק ובעוד דרכים (אחרי הכל, חופש בחירה זו בעצם "בדיחה פנימית" של התורה). כך לדוגמא, מישהו החליט בזמנו לקושש קצת עצים ולא כל כך עניין אותו שבת, אז … "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים–בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לג וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים–אֶל-מֹשֶׁה, וְאֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל, כָּל-הָעֵדָה. לד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ, בַּמִּשְׁמָר: כִּי לֹא פֹרַשׁ, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. {ס} לה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מוֹת יוּמַת הָאִישׁ; רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. לו וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וַיָּמֹת: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה.". הרג בסקילה. עוד דוגמאות? בשמחה! החלטתם אתה ואשה נשואה לעשות קצת האנקי פאנקי? שניכם למוות (וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ–מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת.). מה עם גייז ששוכבים? שניהם למוות ( וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם). בכלל, ויקרא פרק כ' הוא פרק של צורות מוות ופגיעות כיד המתלהב שכותב את התורה. בל נשכח כמובן את עניין השבת שמי שלא שומר – ניחשתם נכון – מוות (וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת–כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ). מה אם מישהו החליט לשנות דת? גם, מוות ( כִּי-יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:  אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ–לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.  ג וַיֵּלֶךְ, וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחוּ, לָהֶם; וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ, אוֹ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם–אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי.  ד וְהֻגַּד-לְךָ, וְשָׁמָעְתָּ; וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב–וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל.  ה וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, אֶל-שְׁעָרֶיךָ–אֶת-הָאִישׁ, אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה; וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים, וָמֵתוּ.), אבל לא צריך ללכת רחוק – אחד שמקלל את אלוהים – מוות. ( וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  אִישׁ אִישׁ כִּי-יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ.  טז וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָה מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה), זה כי כמובן אלוהים רגיש ולא מסוגל לעמוד בזה שבנאדם מקלל אותו. בני אדם אחרים מסוגלים לעמוד בזה יפה מאוד, אלוהים – לא. אחלה בטחון עצמי יש לאותו אל.

קיימים עוד עשרות דוגמאות איך על דברים שונים התורה פשוט מצווה מוות, אבל אני חושב שהדוגמאות לעיל מספיק מוכחות את טענה זו.

התורה גם מדברת על עבדים, מה מותר ומה אסור. כמובן שהיום אין עבדים, וכולם מתעלמים ממה שכתוב בתורה – וכאן בעצם מתחילה הצביעות של אותם חכמי התורה.

מהי אותה צביעות? הצביעות היא שמצד אחד הם מהללים שהתורה היא "לנצח נצחים" אקטואלית, אבל מצד שני הם מצנזרים ומפרשנים אותה כרצונם. כך יוצאים מצבים מגוכחים שבהם אסור לך לנגוע במסך מגע של הטלפון/טאבלט שלך כי "זה עוון" של אי שמירת שבת. כמובן שהטיעון שבעבר בזמן כתיבת התורה היית צריך להתאמץ כדי להפיק אנרגיה וכיום זה קליק אחד שאפילו לא מצריך מאמץ כלשהו – אותם חכמים מתעלמים ממנו לחלוטין. את המוות שמצווה בתורה לעומת זאת לבצע, גם אותו "העלימו" – שזה אולי דבר טוב, אבל מצד שני הכניסו קטגוריות שבכלל לא מוזכרים ישירות בתורה. כל עניין הצניעות (שמאוד "בון טון" כיום בחוגים הדתיים והחרדים) כלל לא הוזכר בתורה. אדרבא, מרים יצאה בתופים ובמחולות ובתורה זה לא רק מוזכר אלא גם מצוטט מילה במילה, כלומר כל העם לא רק ששמע, אלא גם רקד, ושוב – מי ששרה זו אשה, לא גבר, כך שכל עניין הצניעות הוא לא יותר מאשר צביעות, כמו שהלכות שבת והלכות אחרות הן לא יותר מאשר פרשנות כיד דמיונו של המפרש בלי שום אסמכתא.

ואם מדברים על אסמתכא – ביהדות ישנו מושג שנקרא "קדוש" – אם מישהו קדוש והוא פוסק משהו, אז זהו – זה כמו חציבת טקסט באבן, זה מה שתצטרך לעשות. מה אם אותו קדוש פשוט חולה נפש, או שסתם מפליץ הלכות? היהדות לא מתייחסת לכך. התנאים פסקו, אמוראים וסבוראים פסקו, וזה מה יש. אתה לא יכול לחלוק עליהם.

נחזור לעניין המדע: כיום כשמדען מגלה תגלית, הוא צריך להוכיח את התגלית הזו, איך הוא גילה ולתת כמה שיותר פרטים על מנת לחזור על הניסוי ולאשש את הדברים. גם הטקסט שהוא כותב המתאר את התגלית יעבור בדיקה אחת או יותר (Peer review), ואם הוא חולק על מדען אחר (גם אם אותו מדען אחר הוא מישהו ידוע ומפורסם) – הוא יצטרך לפרט היכן האחר טעה ולהוכיח זאת. לא קל, אבל אפשרי. ביהדות – לא אפשרי, נקודה.

כשקוראים את התורה ללא כל מיני פרשנים (שבין כה אין להם תימוכין, אחרי הכל – גם התורה שבעל פה, תורה שניתנה על ידי משה, וחלק טוענים שמשה הוא שכתב למעשה את התורה – לא נכתבה במשך כמה מאות שנים, מה שאומר שאנשים זכרו דברים שונים לחלוטין אם בכלל, ואין שום אפשרות לתחקר את המקור… אלוהים לא ממש עונה ומשה גם מזמן בר מינן), קשה מאוד להתייחס לדברים כאל הוראות איך לחיות, מהבחינה הלוגית וגם מדעית. אלוהים שלא עונה ואין הוכחות ממשיות לקיומו מצווה עליך דברים, שוביניזם מכאן ועד הודעה חדשה ("ברוך שעשני כרצונו" צריכה לאמר האשה), ובנוסף סיפורי אגדות כיד המלך (נחש מדבר, אתון מדברת, ושלל שטויות נוספות) לא מאפשרים שום בדיקה מדעית או לוגית. בשישה ימים נברא העולם לפי התורה, למרות שיש הוכחות שהעולם היה קיים הרבה לפני התורה. חוסר ידע כרוני מה קורה מעבר למזרח התיכון, הלכות ואיסורים לא רלוונטיים ותמוהים ועוד ועוד.

בסופו של יום, אתה כיהודי לפי התורה נדרש להאמין בתורה ובאל. אין בחירה. בעצם יש (לפי התורה) – או שתאמין, או מוות. לוגיקה ואמונה – לא ממש הולכים יחד (ביחוד שאין לך על מה לבנות לוגיקה, God takes the 5th), ומה לעשות שעל אמונה אי אפשר לבנות מדע רציני, למעט … אשליות.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *