כפייה דתית בהתגלמותה

hametz

בערב פסח הלכתי לסופר "מגה" בדיזנגוף סנטר לרכוש אוכל לחג. תוך כדי השיטוט בחנות נתקלתי במה שאתם רואים בתמונה משמאל (לחצו על התמונה להגדלה, מצטער על האיכות).

מילאתי את העגלה במוצרים, הגעתי לקופה ו… יצאתי עם שליש מהדברים ששמתי בעגלה לפני שהגעתי לקופה. לא, לא היתה בעיה כספית לשלם על המוצרים, היתה בעיה אחרת: כשהקופאית סרקה את קוד המוצר, המחשב נתן הודעה כי חלק מהפריטים "נעולים" ולא ניתן לרכוש אותם, וזה להזכירכם, לפני שהתחיל החג.

לאחר בדיקה עם מספר סופרמרקרטים, כולל סופרמרקטים שפתוחים בשבת כמו AM:PM הסתבר לי שהעניין קורה בכולם. אני, כחילוני שממש לא מעניין אותו חגי ישראל, לא רק שלא רשאי לשלוף מהמדף מוצרים שאינם "כשרים לפסח", אני גם לא יכול לשלם עליהם.

וזה לא נעצר כאן.

לפני שבוע פורסמה ב-NRG כתבה על כך שעירית חיפה תשלח פקחים והיא אף פתחה "מלשינון" כדי שהאזרחים ילשינו על עסקים שמציגים לחמים ומיני מאפה שאינם כשרים לפסח. לפקחים ניתנה הוראה להטיל קנסות (לא אזהרות) על העסקים הסוררים האלו. כך, אגב, נוצר מצב מוזר: מותר להציג מאכלים בלתי כשרים בחלון הראווה כמו מוצרי בשר-חזיר, אבל לא לחם ומאפים לא-כשרים.

וכאן, לעניות דעתי, נחצה כל גבול אפשרי בכל הקשור להתחשבות בכל מיני רגשות דתיים.

מבחינה טכנית, שוב הרבנות מכניסה דברים שאינם קשורים לכשרות כתנאי לתעודות כשרות. הכשרות עצמה אינה קשורה כלל וכלל ל"בל יראה ובל ימצא" שקשור לדיני פסח (מה עוד שהחמץ בהחלט נמצא שם, מתחת לניילון הלבן) וחמור מכך – גופים אחרים (כמו עיריות ורשויות מקומיות) מסייעים לאכוף כשרות בערים מבלי להתחשב בכלל כרצונם של החילונים שכל רצונם הוא בפיתות או לחמים או מאפים לא-כשרים.

ניתן היה לבצע משהו פשוט: להשאיר את אותו ניילון לבן (מבלי להדביק אותו מכל צד) עם ציון שהמוצרים תחת ניילון זה הם בבחינת "חמץ" כך שאנשים ששומרים דת/מסורת ידעו לא לקחת מוצרים אלו, אך אלו שהם חילוניים יוכלו לקחת על המוצרים והם לא יהיו חסומים בקופה לקניה, אבל כרגיל, הרבנות מאיימת בהסרת הכשר ומיד הסופרמרקטים וחנויות נוספות נעמדים דום. היכן הזכויות שלי כחילוני אחד מיני רבים? שאלה טובה.

שמעתי לאחרונה כל מיני דיבורים על כך שגופים שונים רוצים להקים כשרויות חדשות, כמו כשרות שתהיה מבוססת על ההלכות הקשורות לאוכל, ללא קשר אם המקום שומר שבת או לא. על פניו זה נשמע רעיון טוב, אבל צריך לזכור שהרבנות הראשית (זו שהוציאה סימן רשום על המילה "כשר") לא תשנה את דעתה ואלו שקיוו שיהיו שינויים ברבנות ובמשרד הדתות, צריכים לזכור כי יאיר לפיד ויתר על כל נסיון שינוי הקשור בדת ובדברים נלווים (חתונות אזרחיות, כשרויות, גיור וכו').

הפתרון הכי רצוי הוא (לעניות דעתי) הפרדה בין דת לדמוקרטיה. ההגדרה של מדינת ישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית", אבל בתכל'ס אין חיה כזו. היהדות מעולם לא היתה בעד דמוקרטיה. שום מלך ושום מושל או נביא או רב לא נבחרו בבחירות דמוקרטיות. אדרבא, מי שמעיין בכתבי יהדות ישנים, מגלה שהיהדות מאוד בזה לדמוקרטיות שהיו אז במקומות שונים. בדמוקרטיה אמיתית לעומת זאת (כמו שיש במדינות באיחוד האירופאי) אין אפשרות לכפות על האזרחים (ועל עסקים) חוקי דת שונים. בדמוקרטיה, אם מישהו רוצה למכור מוצרים כשרים יחד עם מוצרים לא כשרים, אף גוף (כמו הרבנות) לא מוציא נגדו מודעות ענק ש"הוא לא כשר" (כאשר במקרים רבות אותו עסק "לא כשר" בגלל שהוא סירב להיכנע לאיומי סחיטה של תשלומי עתק על "משגיחים" שלא עושים מאומה). לצערי, בשביל שיקרה דבר כזה, צריך ממשלה ליברלית מבלי שלשון המאזניים שלה תהיה איזו מפלגה דתית.

עד אז אנוכי וחבריי החילונים שכן מעוניינים ברכישת מוצרי חמץ, צריכים ללכת ל"טיב טעם" ולשלם מחירים הרבה יותר יקרים, או לרכוש ביפו או במקומות שמוכרים לאוכלוסיה הערבית. מדוע היכן הזכויות שלי? בפח.

Comments

comments

2 תגובות בנושא “כפייה דתית בהתגלמותה

  1. הבעיה כאן היא כנראה "מכירת חמץ". למעשה החמץ שבסופר נמכר לגוי וממילא הם לא יכולים למכור אותו.

  2. בתגובה לנושא המוצרים בסופר, גם אני נתקלתי בחוצפה הזו של מוצרים שלא עוברים בקופה וזה היה בכלל ביום שני בבוקר לפני כניסת החג, אז באמת הלכתי לטיב טעם
    אבל הבדיחה היא שהקופאית ערבייה והיתה בהלם שאני בכלל קונה חמץ וגם מנהלת הקופות היתה ערבייה שנזפה בי על כך שפרצתי את הבונקר ששמו בכניסה למדפי החמץ
    זה כל פעם מדהים אותי מחדש איך כולם אוכלים לחמים ומוצרי חיטה כל השנה כמו חזירים פתאום לשבוע ימים נכנסים לאמוק והחיטה נהפכת למוקצית
    אפילו מפסיקים למשך החג לשאוב מים מהכינרת שמא תיכנס חתיכת לחם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *