כשכופים יהדות

kipotאחת הנקודות שרבים מפספסים בכל הקשור לכפיית יהדות, זה שבמצבנו הנוכחית, היהדות נכפית על האזרחים מכל מיני כיוונים ובכל מיני צורות. נכון, אף אחד לא מכריח אותי לסור לבית הכנסת ולהתפלל 3 פעמים ביום, ואף אחד לא מכריח אותי לקיים מצוות ולברך ברכות.. כמעט.

אבל ישנן כמה נקודות שכן מכריחים אותי, ואתאיסטים (כן, אגנוסטיקנים, אבל זו טעות מושרשת) אחרים.

לפני שאני מתחיל לפרט את הנקודות, אני רוצה לצטט שורה מתוך מסמך מאוד חשוב לכל ישראלי, והשורה היא מתוך מגילת העצמאות:

“מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות” (ההדגשה – שלי).

כאדם שאין לו קשר לדת, אני מודע לכך שאני משלם בעקיפין על כל מיני כשרויות ובעניין זה אין לי הרבה מה לעשות בנידון. החנויות שאינן מוכרות אוכל כשר (כמו “טיב טעם”) מוכרות לעיתים מוצרים מיובאים ללא כשרות, אבל הבדלי המחירים משמעותיים – דווקא לטובת האוכל עם הכשרות, אבל הכשרות הזו היא דווקא פוגעת באתאיסטים ובכל אותם אלו חסרי דת במצבים אחרים.

בכשרות עצמה אין כל הגיון לוגי. לדוגמא: יין שנגע בו אדם לא יהודי נקרא “יין נסך”. כל מדען מתחיל יכול לאמר לך שעצם נגיעה ביין לא משנה כהוא זה בהרכב ובטעם היין עצמו, לחיידקים אין דת וגוי יכול להיות חולה או בריא בדיוק כמו חברו היהודי, ודווקא דוגמא זו מראה כמה היהדות, בכל הקשור לעבודה/הנאה מול לא-יהודים – גזענית. מעבר לכך, הרי כל הכלים שמשתמשים בהם באולם האירועים עוברים ניקוי יסודי בסבון ובמים חמים, כך שהחיידקים מושמדים בתהליך הניקוי לקראת שימוש חוזר באירוע אחר, אבל היהדות מעדיפה להתעלם מכך.

לו הכשרות היתה מבוססת על כללים סניטריים או כללים מדעיים אחרים, ניחא. אבל היא לא. פה בארץ לוקחים את הכשרות מספר צעדים קדימה וכורכים את הכשרות ב-1001 תנאים שלא כשורים לאוכל כלל וכלל! כך לדוגמא לאולם חתונות עם כשרות אסור לארח חתונות לא יהודיות, אסור לארח אירועים לא יהודיים (חג מולד או כל חג לא יהודי אחר), וכמובן שחל איסור לאולם אירועים לעבוד בשבת. מה הקשר בין כשרות אוכל לשבת או חגים לא יהודיים אחרים? אין קשר. פשוט כורכים אחד בשני.

מה אם מחר ארצה להתחתן עם אחת שאינה יהודיה? כיום משרד הפנים מכיר בנישואים אלו בצורה חלקית. אם תסתכלו כאן לדוגמא, משרד הפנים יכיר בנישואים כאלו אם הם נערכו מחוץ לישראל, כלומר אם מחר ארצה להתחתן עם מישהי שאינה יהודיה, אני אצטרך לעשות אירוע כפול: אירוע אחד קטן בחו”ל, ואירוע שני לכל הקרובים והחברים בארץ, ובנוסף אצטרך לעבור גם מסכת יסורים כדי לאשר את הנישואים וכדי שפקיד משרד הפנים יכיר בכך. מה אם אני הומו או לסבית והחלטתי להתחתן עם אחד שהוא אותו מין כמוני? נכון להיום, המדינה לא מכירה בחתונה כזו. מדוע? כי היהדות עדיין בטוחה שהומואים ולסביות זה סתם איזה משהו מומצא ושניתן לשנות בהוקוס פוקוס. על גנטיקה, כרומוזומים היהדות לא שמעה (או ששמעה ומעדיפה להתעלם – כמו בכל הנוגע לכשרות ובנושאים אחרים).

רבים שוכחים שהסיבה שאנשים רוצים שהמדינה תכיר בהם מבחינת נישואים, הם ההטבות (כמו משכנתא) שזוגות נשואים מקבלים, ושלל הטבות אחרות (דוגמא).

גם בנושאים אחרים היהדות מתערבת, אם לא מקדימה אז בדלתיים אחוריות. אם מחר אפתח חנות לממכר דברים שונים בשבת, אקבל קנס על כך גם אם אסכם עם העובדים בחנות שמי שיעבוד בשבת, יהיה זכאי לתוספת שכר ויום חופשה באחד מימי השבוע.

אפשר לדון ולהתווכח על כפיה דתית מכאן ועד הודעה חדשה. ישנו ערך מיוחד לכך בוויקיפדיה העברית ואני ממליץ לקרוא אותו. לעניות דעתי, חשוב לזכור משהו אחד על היהדות: מאז שנוצרה היהדות (לא חשוב אם תיקחו את זה מתחילת הבריאה לפי היהדות לפני כמעט 6000 שנה או מאז אברהם אבינו), היהדות מעולם לא היתה ליברלית אלא כופת את עצמה בשיטת המקל והגזר למאמינים בה, ואלו שהעדיפו לפרוש מהיהדות מסיבותיהם – סבלו במשך הדורות בעבר. כיום המצב שונה מהותית מבעבר (מלפני אלפי שנים), אך עדיין ישנם חוגים דתיים רבים (במיוחד חרדים) שעושים את הכל כדי לכפות את היהדות גם על חילונים ואתאיסטים בארץ.

האם אפשר להפריד את הדת מהמדינה? כאן בישראל, קשה לי להאמין שניתן יהיה להפריד. רוב הישראלים לא רק שהם מאמינים באלוהים, חלק גדול מהם גם שומר על קיום מסורת דתית כזו או אחרת, ואין קונצנזוס לאומי שצריך להפריד את הדת מהמדינה. הלוואי והדברים יראו אחרת.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *