לא קל להיות אתאיסט

(הערה: הטקסט הבא מדבר על עצמי בלבד, ואינני מנסה לייצג אתאיסטים אחרים או את דעותיהם).

אם מישהו יאמר לכם שלהיהפך מאדם מאמין לאתאיסט זה קל – אז או שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, או שהוא לא בדיוק אומר אמת.

כבני אדם, אנו מוכנסים לתוך הדת (בין אם זה יהודי, נוצרי, מוסלמי וכו’) עוד לפני שיש לנו אפשרות לחשוב ולהחליט. ביהדות כבר בגיל 8 ימים עושים לך ברית מילה שממנה אי אפשר לחזור. כאדם למשפחה דתית, הדת מוזרקת אליך מכל דבר קטן. הלכת לשירותים? אתה לא יכול לשטוף סתם כך ידיים, אתה צריך לעשות תהליך שלם ולברך ברכה. בא לך לאכול משהו? אם זה סנדביץ’, נא לבצע תהליך של נטילת ידיים, ברכה, ואחרי שסיימת – ברכת מזון. אם אתה בן, אתה גם צריך להתפלל 3 פעמים ביום (שחרית, מנחה, ערבית), בלילה יש גם תפילה, איך שאתה בקושי פותח עיניים בבוקר יש תפילה וכו’.

בקיצור – לבחור הדתי היהדות מסביבו בתוך כל פיפס ובכל אספקט אפשרי. ערימה של חוקים שאתה צריך לבצע (ולא לבצע), אבל העקרון שששזור כחוט השני הוא פשוט: יש אלוהים שנמצא בכל מקום, הוא עוקב אחריך, הכל נרשם, הוא מעניש ועוזר לפי ראות עיניו. אתה כמובן יכול לבקש ולהתפלל אליו בצורות שונות, אבל זו ההחלטה הסופית שלו אם תצליח או לא גם אם תתאמץ.

כשאדם מאמין או אדם דתי “חוזר בשאלה” (מושג שהוא מעוות לחלוטין שמגיע מאנשים דתיים. הדת לדעת אנשים דתיים היא התשובה להרבה דברים, ואדם שפורש ממנה הוא בעצם חוזר לשאלה, אבל אותו אדם שנהיה אתאיסט, בעצם חוזר להגיון נטו, תיכף אסביר על כך) הוא בעצם מרוויח מכך שהוא מחליט לא לציית לחוקים של התורה או הדת שהוא מאמין בה (יהדות, איסלם, נצרות וכו’). רוצה לאכול? שכח מברכה, תאכל. לא צריך תפילות, טקסים, ושבת זה יום רגיל שאתה פשוט לא עובד, אין לך ערימה של דברים שאסור לך לעשות.

זה הרווח. יש גם הפסד. מה ההפסד? אין לך על מי “להפיל” בעיות. כאדם דתי אם לא הצלחת במשהו והפסדת מכך, אתה יכול לחשוב שאלוהים מעניש אותך. כאתאיסט, אין אלוהים במשוואה ואם עשית פאק רציני, האשמה כולה מוטלת על כתפיך ולא תמיד קל לבלוע את זה.

מדוע אנשים בעצם רוצים להיות אתאיסטים ולא סתם חילונים? התשובה פשוטה: אדם מחפש להיות אתאיסט כשהוא רואה שמה שלימדו אותו הוא מוטעה, שיקרי, מוגזם וכו’. כל הדתות המונותאיסטיות לדוגמא, לא מאפשרות לחלוק על כל מיני “חכמים” קדמונים. כך יוצא מצב מגוחך שבו כיום אסור לאדם דתי להדליק אש בשבת, למרות שההדלקה עצמה לא לוקחת שום מאמץ. היה אפשר להבין זאת בעבר כשהדלקת אש היתה מצריכה קישוש עצים ועבודה כדי להדליק מדורה, אבל היום זה לא רלוונטי, אבל ביהדות החליטו להאריך את המנדט של “אבות מלאכה” עד לדברים אבסורדיים כמו קריעת נייר טואלט, יריקה על דשא וכו’. אלוהים אמר שתשבות, אתה תשבות ותציית לאותם רבנים שפסקו את הדברים לפני מאות ואלפי שנים. אתה לא יכול לחלוק עליהם, אתה לא יכול לסתור אותם. זה מה יש, וכמאמין/דתי אתה חייב לציית, למרות אין שום הגיון בציווי כיום.

גם אם נעזוב את עניין המצוות והעוונות, הספרות המקורית (חמישה חומשי תורה) מדברת על בריאת העולם לפני כמעט 6000 שנה, בשעה שיש מספיק ממצאים ארכאולוגיים שמראים בבירור שהיו בני אדם עוד לפני 6000 שנה, הרבה לפני כן. כמה? תנסו 200-400 אלף שנה היו פה בני אדם. ישנם כאלו שפיתחו תיאוריה שבעצם בריאת העולם היא בעצם מעין Reset לכדור הארץ – הווה אומר שהיו פה, הכל מת ואז אלוהים ברא מחדש, אבל גם בתיאוריה זו יש חור רציני – גולגלות התגלו לפני 5 שנים באזור יפתחאל עם תאריך של … 8000-9000 שנה, אז איזה בני אדם יצר אלוהים לפני כמעט 6000 שנה שיש עדויות על בני אדם שכבר קיימים מלפני 9000 שנה? כמובן שהיו גורמים שניסו לחלוק על הממצאים באמצעות כל מיני סיבובי מילים, אך איש מהחולקים על הממצאים לא פרסם מסמך מדעי ראוי שמראה ששיטת המדידה שגויה.

אישית, כאתאיסט, אני מוצא עוד ועוד דברים והוכחות שכל מה שלימדו אותי בעבר. כך לדוגמא בסוף השבוע הזה למדתי כי ארון הברית שהיו לוקחים אותו והוא היה כזה קדוש, שמי שהיה נוגע היה מת … בגלל שאלוהים לא רצה שיגעו בו. המאמר הזה מסביר שמי שנגע בעצם עף ומת מ…התחשמלות, ושארון הברית, החומרים שממנו הוא נבנה ועוד פרמטרים, הפכו אותו למה שאנחנו מכירים היום כ-קבל (Capacitor), מדברים שם על חשמל סטטי ועוד דברים. אני ממליץ לקרוא את המאמר.

אז זה לא קל למצוא שהיהדות שבה כל כך האמנת, משקרת לא פחות מדתות אחרות. הנצרות כמובן לקחה את זה כמה עשרות צעדים קדימה מבחינת שקרים והאיסלם בכלל אלוף בשקרים.

לי אישית אין בעיה עם כך שאנשים ממשיכים להאמין בדת שהם נמצאים בה ומעדיפים להתעלם מהעובדות בגלל “רגש”, כלומר שהם “מרגישים” שהיהדות היא היא האמת והם נצמדים אליה. זו זכותם המלאה ואני מכבד את בחירותיו של האדם המאמין (כל עוד הוא מיישם זאת על עצמו ולא מנסה למשוך אחרים לכך).

אחד הדברים שאני רואה בכל מיני אתרים חברתיים (פייסבוק ואחרים) זה נסיון למשוך את המאמינים ולהאיר את עיניהם שהדברים אינם כפי שהם חושבים. זה נחמד, אבל אני בספק אם אי פעם יהיו אחוזים ניכרים לאתאיסטיים, והסיבה לכך היא שאנשים מעדיפים להתעלם מהוכחות (גם אם הם ההוכחות הכי ברורות וקלות להבנה), כי הרבה יותר קל להאמין שיש איזה סופר-ישות שבגללה אתה מצליח ובגללה אתה נכשל, והיא זו שעוזרת/דופקת אותך לפי כל מיני פרמטרים שאין לך מושג ירוק לגביהם אם זה עובד או לא.

Comments

comments

5 תגובות בנושא “לא קל להיות אתאיסט

  1. איך הפכת להיות אתאיסט? הרי פעם חקרת מיסטיקה ממקום של אמונה ולא של ספקנות (סיפרת שאתה עצמך תיקשרת פעם) ואפילו כתבת פעם מאמר על קיומו של אלוהים (שוב, ממקום של אמונה).
    מעניין לדעת (כאחד שקרא את הבלוג הקודם שלך והרשומות בנושא מיסטיקה) כיצד הפכת פתאום מאדם שמאמין באלוהים, מיסטיקה, ישויות לאתאיסט.

    • בוא נעשה סדר בדברים:
      1. מעולם לא חקרתי מיסטיקה מתחום של אמונה (אמונה במה? בישויות?), אלא מתוך סקרנות.
      2. פעם הייתי בטוח שתיקשרתי, אבל כשניסיתי לשחזר בעצם מה תקשרתי, אלו היו שטויות שניתן להגיע איתם גם עם מוח רגיל.
      3. לא זכור לי שכתבתי מאמר על קיומו של אלוהים מתוך אמונה. התוכל להראות לי לינק?

      אני מודה שבעבר האמנתי באלוהים (הייתי גם דתי), אבל כשהתחלתי לבדוק את הדברים קצת יותר לעומק, מצאתי המון שקרים והטעיות, שאת חלקן אני מפרט בבלוג זה.

  2. אז אתה רוצה להגיד שמעולם לא האמנת בקיומן של ישויות במשך כל התקופה בה חקרת מיסטיקה? מוזר, כי לי זכורים כל מני ויכוחים שלך עם ספקנים שבהם בהחלט הצטיירת כמאמין בתקשורישויות וכו'.
    מצטער, אין לי לינק להביא למאמר שכתבת על אלוהים, פשוט בגלל שמחקת את כל המאמרים ההם. אבל זכור לי היטב שבמאמר ההוא לא הטלת ספק בקיומו.

    • אינני יודע אם קראת את הפוסטים הקודמים בבלוג זה, אבל בפירוש ציינתי שאולי קיימים ישויות, אבל אין מספיק הוכחות לקיומן. אם אדם X רואה ישויות, זו אינה הוכחה שהן קיימות, יש מספיק דרכים ומצבים שאדם רואה דברים שלא קיימים, זו לא הוכחה לקיומם).

      אולי יהיה נכון לאמר שהאמנתי לאנשים שתיקשרו ישויות ומסרים, אבל ככל שהתעמקתי במסרים עצמם, מצאתי שאלו דברים מוחיים, עד כדי מצב שאם מתקשר מסוים התחיל לאהוב/לעבוד עם שיטת ריפוי/טיפול מסויימת, המסרים המליצו בחום "לפתע" על אותה שיטת טיפול/ריפוי.

      לגבי אלוהים אני חוזר ואומר מה שכתבתי בפוסט אחר כאן בבלוג: יכול להיות שקיים איזה אל. האם אני מאמין לו/בו? לא. אם קיים איזה אל, הוא יצטרך להוכיח את קיומו ולא רק לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *