כשזה מגיע לאמונה באלוהים מבחינת אנשים, מקבלים תשובות שונות מאנשים שונים. חלקם מאמינים באמת ובתמים שהוא קיים, חלקם לא מאמינים שהוא קיים כלל, חלקם מאמינים ש"יש משהו" אבל זה ממש לא נוגע להם ("אני כאן, הוא שם") וישנן דעות רבות נוספות.

אישית, אם שואלים אותי האם אלוהים קיים, תשובתי תהיה.. שאינני יודע.

ישנו הויכוח הקלאסי בין המאמינים לאתאיסטים. המאמינים טוענים כי "איך זה שעולמנו שונה מכל הכוכבים, כאן יש בני אדם, מים, יבשה, וכל מי שמביט מחוץ לכדור הארץ לכיווננו יכול לראות שקיימת כאן צורת חיים אינטליגנטית, בניגוד לכוכבים אחרים, ומשהו גרם לדברים האלו להיווצר ולהתפתח" עם רמז עבה מאוד לקיומו של מה שנקרא בעגה הפוליטיקלי קורקט בארה"ב Intelligent Design.

אתאיסטים לעומת זאת, יסבירו שוב ושוב שאם מסתכלים על ספרו של אותו אלוהים (התנ"ך) בכל הקשור לכדור הארץ, הוא אינו מסתדר כלל וכלל עם מה שיש לנו עדויות בשפע לגביו: קיומם של יצורים שהיו כאן עוד לפני האדם הראשון, הדינוזאורים למיניהם. התנ"ך כלל אינו מזכיר אותם, את העובדה שהם מתו, קמו בעלי חיים אחרים וכו' וכו' עד שלפני כ-200,000 שנה בערך היה האדם הראשון באפריקה וכעבור 150,000 שנה הגיע לתצורה בערך של מה שאנו כיום, כלומר האדם הראשון היה לפני 50,000 שנה בשעה שהתנ"ך מדבר על עולמנו כקיים רק 6500 שנה בערך (מקור: וויקיפדיה אנגלית).

גם אם ניקח פירוש מאוד מתירני שספר בראשית מדבר על בריאת העולם כ-"snapshot" של כדור הארץ מלפני 6500 שנה, יהיו לנו בתיאוריה זו חורים ענקיים של עובדות שלא ניתן להתעלם מהם אך התנ"ך מתעלם מהם כאילו לא היו קיימים ומאמינים רבים (במיוחד חרדים) מעדיפים להתעלם מהעובדות ולייחס לכך את הדברים כ"תאוריה".

הבה נתמקד לרגע באותו ספר תנ"ך ובחלק הראשון שלו (חמישה חומשי תורה). כ-סיפורת יש כאן חומר בהחלט מעניין עם תובנות שונות, אולם כספר הוראות איך לחיות, הוא גרוע מאוד ואי אפשר לחיות מילולית ממה שנכתב בו. אין היום עבדות ועבדים, אין היום קישוש עצים, אין זבחים ובעצם החיים הדתיים הם אינטרפטציה מתמשכת של אותה תורה, על ידי כל מיני חכמים ו"חכמים" וכך מגיעים מצבים מגוכחים שדבר שהתורה מתירה, רב מסויים אוסר ויש לנו כאן ערימה של כשרויות לדוגמא.

זה מגיע לגיחוך באיסורים שונים ומשונים. אם ניקח את ה-שבת לדוגמא, האיסורים שיש ("אבות המלאכה") היו אולי הגיוניים לפני מספר אלפי שנים, שהיה צורך במאמץ פיזי לקושש עצים ולהדליק אש עם אבני צור ודרכים אחרות, אך כיום אסור להדליק אש בשבת, למרות שמדובר בד"כ בלחיצת כפתור ללא כל מאמץ.

אורח החיים של האדם הדתי מתאפיין באדפטציה של החיים המודרנים אך עם איסורים שהטילו רבנים תוך התעלמות מוחלטת מהתקדמות הזמן והחיים. כך לדוגמא נשים דתיות אסור שתלכנה בלבוש "לא צנוע" והממסד הדתי עדיין נוהג בנשים כבכבשים בכך שאוסר על האשה איסורים שונים, מתייחס אליה בשוביניזם, ולעולם נזכור כי אותם חכמים דאז יחסו לאשה יחס של "שוטה, חרש וקטן" בכל הקשור למסירת עדות ואפשר לראות עוד "פנינים" ביחס לאשה כאן.

היהדות, שנגזרה מכך שאותו אלוהים בחר ביהודים כ-עם (על שאר הדתות המונותאיסטיות אתייחס יותר מאוחר) מדברת באופן די פתוח על דברים שונים בספרות כמו גמרא ועוד, אולם היא נותנת "חסינות" לחכמים מאותה תקופה לאחר תקופת הנביאים: תנאים, אמוראים, סבוראים ועוד. מבחינת היהדות, אם תנא כלשהו גזר X, אז X הוא קדוש גם אם הוא יטעה. הדוגמא הפשוטה ביותר לכך היא המקומות המזכירים ביהדות "רמ'ח איברים" ו"שס'ה" גידים ובכך המספר הוא בול כמו כמות המצוות (עשה ואל תעשה), למרות שמדעית מספר האיברים אינו 248 (אצל תינוק זה 270, חלק מהם מתאחדים והמספר נהיה 206), אבל הוכחות מדעיות לדעתם של חלק מהרבנים הם אינן נכונות או שניתנים תירוצים אחרים. דוגמא נוספת: חכמים בתקופות שונות התירו הריגת כינה כיוון שהיא "נוצרת מזיעה" למרות שמבחינה מדעית כיום ידוע כי כינה נולדת מדברים קצת שונים.

מהיהדות נעבור אל "הבוס", כן, אותו אלוהים. לאחר שמסתיים התנ"ך, לא שומעים ממנו באופן רשמי מאומה עד עצם היום הזה. כמובן שישנם כל מיני אנשים וגורמים הטוענים לקשר רצוף/הדוק איתו כמו מקרה "הפרדס" (ואפשר לקרוא לגבי נושא ופירושים שונים אצל ידידי תומר פרסיקו), חכמים כמו הרמב"ם, הרמב"ן, רש"י נכתב עליהם שהיו בקשרים עם מלאכיו של אלוהים, אבל משהו רשמי המשכי לתנ"ך – יוק. God took the fifth.

"לא נכון!" יצעקו הנוצרים, "ישוע היה הממשיך", רק שבמקרה של ישו, אם מנתחים את הטקסטים של השליחים וכו' מהנצרות, מתקבל משהו מעניין: 180 מעלות ההיפך מהנביאים. נביאי ישראל היו צנועים, ישוע (אם ננתח את דבריו) לא היה בדיוק מהצנועים (למרות שהנצרת כיום מתעקשת שכן), הוא הכריז על עצמו כ"בנו של אלוהים" תוך לקיחת דגימות מפסוקים שונים. כך לדוגמא בבשורת לוקס ד' 10-16 ישוע פתח את ספר ישעיהו ומצא את המקום שכתוב "“רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי, יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵֹר עֲנָוִים. שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים, לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה.”" – אז טראח! ישו הבין מזה שהוא הוא המשיח! אולי כדאי שיחפש משהו קצת יותר על-טבעי שניתן מול הרבה אנשים להוכיח שהוא המשיח? מה פתאום! המקריות חוגגת, ומי שמשקיע וקורא את ה"ברית החדשה" יכול להבין שמדובר פה באחת מעבודות השיווק/שכתוב הכי רציניות שנעשו בעבר למכור לאנשים שישו הוא הוא "פרק ב'" ואלוהים החליט לזרוק בעצם את היהודים. אלוהים בתגובה: I take the fifth.

700 שנה אחרי זה, שוב שינוי כיוון (אם נשאל את המוסלמים), האיסלם קם וטוען שאלוהים החליט שהם הם עם הבחירה (וואלה, הרומן של אלוהים עם הנוצרים היה קצר?): המלאך גבריאל (ג'יבריל) בא למוחמד הנביא והכריח אותו לקרוא פסוקים למרות שמוחמד בכלל לא ידע לקרוא! בהמשך מוחמד מקבל מצוות חדשות (וואלה, כבר גירסה 3.0!), אוסף מאמינים, הורג (יחד עם המאמינים) כופרים כמו יהודים ונוצרים (ו-300 אחרי זה במסעי הצלב זה יהיה הפוך – הנוצרים יצאו לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים ובדרך גם יהרגו ויענו מוסלמים ויהודים אם הם לא מוכנים לקבל את הנצרות כדתם).. אלוהים בתגובה: I take the fifth.

הסיפור חוזר על עצמו בגרסאות הרבה יותר קטנות עם דתות אחרות ו"אלוהים" אחרים במהלך הזמנים אבל כיום המצב ברור: 3 דתות, כולם טוענים שאלוהים "הוא משלנו".

ואיפה אותו אלוהים? היכן דבריו מי באמת אותה דת אמיתית ואם לא אכפת לו באותו הזדמנות, יש פה כמה מדענים וספקנים רבים שמעוניינים בכמה תשובות לכל מיני Issues פתוחים. תשובת שלושת הדתות: ישו/מוחמד/משיח יגיע לכאן, ויוכיח ל-כ-ו-ל-ם שהוא הוא הנציג הרשמי והאמיתי של אלוהים, ואז כולם יקבלו תשובות. הוא עוד לא הגיע, אז סבלנות, חכו קצת והוא יגיע (עברו כמה מאות שנים ואף אחד לא הגיע אבל נו…)

וכאן בדיוק הבעיה המרכזית של רבים וטובים: אותו אלוהים שותק, אותו אחד שטוען שהוא יצר את העולם כבמטה קסם בשישה ימים – לא אומר מילה, לא מגלה את עצמו לכל האנשים החיים פה, וזה קצת לא הגיוני.. אתה יכול ליצור עולם וכל דבר, אבל אתה לא מסוגל לדבר ישירות אל האנשים פה בכדור הארץ באופן סימולטני? מה קרה? בעיות הגברה? אין קליטה?

אלוהים קיים? אולי, אבל עד כה הוא לא מראה נוכחות אמיתית וחד משמעית בפני כולם. האם שליח כמו משיח באמת יעזור כאן? אני נזכר בהרצאה רוחנית ששמעתי באולם כלשהו בתל אביב לפני עשור והבחור שישב ליידי בקהל היה עורך דין נחמד, אתאיסט מושבע שאישתו גררה אותו לשיחה. כשיצאנו להפסקה בהרצאה שוחחתי איתו ושאלתי אותו מדוע הוא חייך כל ההרצאה, תשובתו היתה מעניינת: "ידידי, אם יגיע לכאן משיח, עדיף שיהיה עשיר מאוד ועם גדוד עורכי דין, כי כנציגו הרשמי של אלוהים כולם ירצו לתבוע אותו, כולל מאמינים רבים שקיימו מצוות אבל אלוהים לא קיים את החלק שלו". טיעון בהחלט מעניין…

אז היכן אותו אלוהים? זה לא שחסרים כל מיני אנשים (ובאופן מעניין, דווקא נשים) הטוענים שהם "מתקשרים את יהוה". הנה לינק בגוגל לדבר כזה, ואם אתם מספיק נאיביים/טפשים לשלם להן ולבקש מהן לתקשר את "הבוס" ולשאול אותו שאלות כמו בקשר לפרנסה/זיווג/ילדים, אל תתפלאו אם תקבלו מכל אחת תשובה אחרת ואחת פוסלת את השניה וטוענת שהיא היא מתקשרת את "הבוס". רמאיות לא חסר.

האם בשבילי אלוהים קיים? אינני יודע, אבל אני לא "בונה" על זה. יש לי פה חיים לחיות, עסק לנהל, התחייבויות לקיים ואני מכיר מספיק אנשים שמקיימים מצוות קלות כחמורות בשיא הדיוק ובכל זאת אלוהים לא בדיוק עוזר להם. במציאות הנוכחית אני לא יכול לשלוט על כל דבר שקורה לי בחיים כי יש עוד גורמים שמשפיעים. אם אני צריך לשלם חשבון ואני מחכה לצ'ק שיגיע בדואר, אני תלוי בדואר, אבל אם יש לי דברים שהם בשליטתי, אני לא אכניס שיקול של "אלוהים" בהחלטות שלי.

שאלוהים יחליט להוכיח את עצמו, אשמח כמו אחרים לשמוע תשובות מפורטות על מגוון שאלות, אבל עד אז, בשבילי אלוהים לא רלוונטי, בדיוק כמו שלאתאיסט ברור שאלוהים לא קיים עד שאותו אלוהים יוכיח את קיומו. מי שרוצה "למצוא את אלוהים" בכל מיני נסיבות מקריות, שיבושם לו, ממקריות לא מקבלים הוכחות ולא מקבלים תשובות. מקבלים מקריות, לא יותר מזה.